תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
אינך צריך להיות דור המשך לניצולי שואה
כדי למחות על חיבוק מכחישי שואה
השואה היא אירוע שיא לתקופה שנמשכה כ – 2000 שנה של גלות, אנטישמיות ורדיפת יהודים, שהובילה וטיפחה הכנסייה הקתולית.
ביום שני הקרוב, 11 במאי 2009, מגיע לארץ האפיפיור בנדיקטוס ה-16, לביקור רשמי.
אפיפיור זה החזיר לחיק הכנסייה בישוף מכחיש שואה מוצהר וידוע. רק כאשר קמה מהומת אלוהים הישעה האפיפיור את החלטתו. הישעה – לא ביטל.
ערב ועידת דרבן 2, כאשר היה ידוע כי אחמדינג'אד – מן המסוכנים שבמכחישי השואה – שגם קורא להשמדתה של מדינת ישראל – ינצל את הבמה שוב למופע אימים של אנטישמיות והכחשת שואה, הפציר האפיפיור במדינות וראשיהן שלא להחרים את הועידה. חלקם לא שעו לו והחרימו אותה. בין אלה שלא עשו זאת, הרוב קמו ויצאו מן האולם בשאט נפש כאשר החל אחמדינג'אד בדברי הבלע שלו. נציגי האפיפיור – לא משו ממקומם ונותרו להקשיב.
ביום שני הקרוב, 11.5.09, בשעה 17:50,
יחל האפיפיור לשאת דברים ב"יד ושם" בירושלים,
במקום שהוא יד לששה מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
בשעה 18:00 בדיוק,
בכל מקום בו נהיה:
במכונית פרטית, באוטובוס, במונית, על אופנוע או אופניים,
באניה וברכבת
בואו נצפור במשך דקה אחת. צפירת מחאה.
חייבים להעמיד את האפיפיור על טעותו הנוראה!
חייבים להבהיר לו כי מעשיו אינם מקובלים עלינו
צפירת מחאה שתישמע מקצה הארץ ועד קצה, למען
יידע האפיפיור
וידעו מאמיניו
שאנו לא שכחנו את השואה,
ולא ניתן לאיש לשכוח אותה או למחוק אותה!
אנו לא נשכח שהאפיפיור ל א י צ א בכל כוחו כנגד השואה והשמדת משפחותינו
אנא העבירו מייל זה לכל רשימות התפוצה שלכם, כדי שמחאתנו תישמע!
עמותת דורות ההמשך ת.ד. 22127 ת"א 61221 דוא"ל:
מתנדבים המבקשים לעמוד במשמרת המחאה המתחלפת של ששה אנשים ביום שני בשעה 17.30 ואילך,
נא לפנות ללינדה linda9@netvision.net.il
רעיון אדיר.
אבל.
אבל המנהיגים שלנו איבדו מזמן משהו שאקרא לו:
היכולת ליצור דימויים.
כשהצעתי לעיתון דימוי את שמו אינני חושב שהבינו את סוד שמו: החובה ליצור תרבות שמייטיבה לעצב את החברה באמצעות דימויים, כמו שבראשית המציאו את דימוי ה"חלוץ" דימוי ה"כובש השממה" דימוי "העולים כפליטיםמ באוניות"
היום הפלשתינאים מייטיביםפ ליצור דימויים ומנצלים בעוצמה את המדיה להחדרה עולמית של דימוי אומללותם כך שגם אחרי פיצוץ אוטובוס הדימוי שלהם נשאר
דימוי חסרי האונים וחסרי צלחת חומוס.
את מצפה ממדושני עונג – כולל המשוררים – שמה שמטריד אותם זה שיר על אהבה נכזבת בטרמינולוגיה של מושגי שירת המיתוס ההודי, שיתלכדו סביב צפירת זיכרון סימלית? צפירה כזו מחייבת איזו זהות יהודית אופטימאלית. איפה זה מצוי???
האפיפיור יודע שהוא מגיע אל היהודים בשעה שיהודיותם רופסת. הוא יודע שהצפירה שלהם דועכת.
את קדושה אם את מאמינה שנתלכד סביב הרעיון הטהור הזה.
זה מייל שאני מפיצה ,חייבים להמשיך לפעול.
אני באמת חשה שאני 'והגיגי' די נדחקים פה ומה שחשוב זה מיתוס ובריחה.
אני כותבת על קיצוצים ו.. יוק.
זה רק אצל השכנים.
על המשבר הגלובאלאי בדמות 'שפעת החזירים' וגם זה רק בטסמניה ועוד.
ועל תחושותי כאישה וגם על זה אני נענשת ומשום מה.
אני לא חלק מזרם כלשהוא שאמור להשפיע.
אבל טיפה בים ועוד טיפה.
בסוף הדברם שהוכחו כנכונים מתאמתים גם אם דוחים אותך מהלב והראש שוב ושוב.
נותרת שאלת המחיר שעליה אפשר להתפלל שיתהפך לטובה.
ששוב לא לכעוס.
הי אביטל, את לא טיפה בים לדעתי, את אישה שמביעה את דעותיה בכל התחומים, מאוד רגישה ומאוד איכפתית וחושבת שאם לא כולם כאלה, זה לא ממש בגלל שהם בורחים ולא איכפת להם, אולי יותר בגלל שלא תמיד מסכימים עם הכל, או לפעמים כמוני פשוט הרימו ידיים ואפילו לחזק לא נראה כקצה של אור.
לגבי הצפירות, לא נראה לי שזה רעיון גאוני, יותר נראה לי שנירָאה לאפיפיור כמו עדר של ברברים רעשניים ולא מתורבתים. צפירות ברכבים תוכלי לשמוע גם בימי שמחה, כמו למשל אם תסתובבי בחיפה כשמכבי חיפה מנצחת, או דברים כאלה. צפירה שתשמע בשעה שבה האפיפיור יגיע ותושמע מתוך המכשיר שמשמיע את הצפירות בצורה מוסכמת על כולם ועל הממשלה, זה כבר נשמע לי יותר הולם, אבל אין לי החלטה מגובשת עם עצמי אם בכלל אני בעד ליצור מצבי מתח עם הותיקן, או שבכלל בעד שילוב ידיים אמיץ בין הדתות. בדרך כלל אני בעד פיוס אבל הנושא הזה של דתות לעניות דעתי אמור להפתר בין ראשי דת ברגע שכולם יפנימו את "ואהבת את רעך כמוך". האם זה יכול לקרות? לצערי, מאמינה שלא.
נראה לי שהאפיפיור נהג עד כה באנטישמיות ועליו להתנצל.
רעיון הצפירות אינו שלי , אני המפיצה.
לדעתי אדישות היא תחילת ההזדקנות ואיני מוכנה להיות חלק ממנה.
באשר לדעותי: שני הפוסטים האחרונים לא היו 'דתיים' מחייבים.
זה פשוט ככה.
כבר כתבתי על זה רבות גם בפוסט 'על התגובות' ומאז איני מתרגזת.
אבל איני יכולה להשאר ניטרלית כמו בשויץ.
אביטל, ממש לא התמקדתי בדעותייך על דת. בנושא ההליכה שביקשו ממך בניסן אטיב, בנושא שפעת החזירים ובנושא הקיצוצים הכלכליים וכעת בנושא האפיפיור (שהבנתי שאת מביאה דברים בשם אמרם קרי: הרשת:), אם לא התייחסתי לנושא זה כי לא אני שוויצרית ולא כי אני אדם שבע או חלילה בעד הפיכת דוגמניות לאנורקסיות וכל נושא שתבחרי להביע דעתך בגינו, זה כמו שכתבתי בגלל שאני קוראת ונאנחת ואומרת לעצמי: מה הטעם בכל זה? מה זה יועיל? איך אנשים בוחרים על מה לזעוק קודם מכל העוולים שנעשים בעולם? ומה שאת לא כותבת עליו? האם הוא פחות חשוב? פחות איום? לא יודעת אם הצלחתי להבהיר לך את כוונתי אבל דבר אחד חשוב לי, ממני אלייך, שתביני לגבי תגובות שגם אם הן תגובות שבשתיקה או תגובות שאינן זורמות עם רעיון זה לא חלילה וחס מכוון נגדך באיזשהו אופן אישי. פשוט לא.
הבנתי סיגל.
לא מדובר רק על הבעת דיעה, אלה הבעת עניין.
ולדעתי העניין קשור לאומרו.
אבל מאחר וכבר דשתי בכך לא אחזור על עצמי.
אני למדתי ב'בית – צבי' 🙂
והרבה אורה.