בננות - בלוגים / אביטל קשת / יאנוש קורצ'אק
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

יאנוש קורצ'אק

 

אחרי יום השואה וגם במהלכו הוכנסתי לכל מיני כיתות ללמד דרמה.
המקום בית ספר ממלכתי דתי בעיר מבוססת.דברנו מעט וצירנו הרבה ודרמה התקשיתי ללמד למעט הצגות שנגזרו מן הציורים.
ולמחרת כאילו נשכח הכל.
אך אני לא יכולתי להעביר את זה מסדר יומי .
הבאתי לילדים סיפור ישן של ' יאנוש קורצ'אק ' והרגשתי מאוסה לגמרי.
לילדים לא היה שום חשק לשמוע  על קורצ'אק וגבורתו.
טחנו להם את זה אתמול הוסף סרטים מאוסים וקשים לצפיה נשמעו רטינות ונשיפות של בוז. 

אמרתי להם שלא נעסוק בקורות חייו ומותו של האיש אלא ביצירתו ובפנים התוכחתי  עם עצמי, סיפור ישן עם תרגום בעיתי האם תהיה הקשבה?

עדין רעש ומחאה ואני דוהרת מספרת את הסיפור ששמו: 'הצלקת'

תוך דקה וחצי נפלה עליהם  דומיה כזאת שלא האמנתי לה.

ד מ מ ה.

והשורות הארכאיות מתארכות בפי משפטים כמו: שום תלמיד לא רצה לשבת איתו על ספסל אחד. ובכן , כאשר לא רצו , לא ישבו, וחסל.

וסוף מטיפני כמו:הגנו על כבוד בית הספר ! אל יצא איש מבית- הספר עם צלקות , כמו שלי, על הראש ובלב! 

ואז נשאתי אליהם מבט רווי משמעות!
             מבטינו נפגשו.

רצינות מעולם קדום נפלה על החדר. הס.

יכול להיות שילדים הם תמיד ילדים?

וקורצ'אק עודנו קורצ'אק ?

נקודה למחשבה. 

  

 

15 תגובות

  1. בטוחה שזה כך אביטל, והשקט מעיד, שאלה איך מעבירים להם את זה וכנראה שעשית את זה כמו שצריך, דרך הספור

  2. קורצ'אק הוא קורצ'אק וזה תמיד עובד. אני זוכר שכשקראתי ואחרי זה ראיתי בתיאטרון את "המלך מתיא הראשון". נפלה גם עליי מעין דממת קשב שכזאת. אני זוכר זאת עד היום ואת שייקה אופיר בתפקיד הראשי. זה פשוט עובד, עם בלוטות', בלי בלוטות', עם אינטרנט ומשחקים שהשד יודע איך קוראים להם נינטנדטו ושות'. סיפור של יאנוש קורצ'אק – עובד. רני.

    • קורצ'אק הוא המחנך שתמיד מחפשים.
      סופר שמצא את המילים שמחלחלות ללב בכל דור.
      גם אם המילים מיושנות.
      זה אנחנו שמתעקשים לחדש לילדים כל רגע נתון שזה מתיש ומבלבל ולא לגדל אותם על המצע שמוכח שכטוב ורך זאת בעיתנו.

      הלוואי ויגיע הרטרו .

      ובטוח ששיקה אופיר היה נפלא .

  3. יעל גלוברמן

    פשוט נתת לילדים לשמוע את קולו של קורצ'אק: מרגש אותי לחשוב על רגע כזה.

    • זה באמת היה מרגש, אולי הנדירות מעלה את הערך של הרגע כמו יהלום, וגם עצם זה שיש דברים שלא חולפים מן העולם .כמה טוב להתחמם תחת השמיכה הזאת שוב.

      קלטת.
      שבוע- טוב

  4. רצינות מעולם קדום נפלה על החדר. הס.
    בשביל רגעים כאלה שווה להכנס לכיתה
    כל הכבוד אביטל

    • הסיפור הזה מחדד לכל ילד את היותו אחר ושונה, " לי זה לא יקרה" עובר מהפך…

      • נכן. אם כי הילד המנודה בסיפור הוא ' יהודי'.
        אולם פחד הנידוי קיים בכולנו.
        לצערינו ילדים מנדים ילדים גם על פי עוד המון קריטריונים.
        לפעמים אני לא יודעת אם בית ספר היה המצאה חכמה כל כך.
        אבל זה לפוסט אחר.
        אני אוהבת את שיטת החינוך הביתי למי שזה מתאפשר.
        לי כילדה היה קשה עם מסות של ילדים סביבי כל הזמן.
        ויש עוד ילדים כמוני.
        אני לא רואה המוני ילדים מאושרים במוסדות הללו.

        כמובן שיש מוסדות מוצלחים יותר ופחות.
        אני מדברת על הפלח הכללי.

    • נכון. הרגעים שמחדדים את הצורך האמיתי.
      תודה ריקי.
      שבוע- טוב.

  5. קשה לומר נפלא בקונטקסט הזה אבל זה כך

    שבת של ברכה ושלום

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת