בננות - בלוגים / / בהמשך ובעקבות הפוסט הקודם
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

בהמשך ובעקבות הפוסט הקודם

 

 

 

לסבינה ריקי וחנה טואג 
——————————————————————————–
בהמשך לפוסט הקודם .

היום עבדתי עם מדריך חבורות רחוב והוא סיפר לי על המצב הקשה ועל תנאי העסקתו( מחפירים).

הפשע רק הולך וגודל ותוכניות מניעה הולמות איין
 כיום ראשי הפשע הרצינים ברחוב הם האתיופים שמתחברים לרוסים.

שתי אוכלוסיות שלדבריו מקבלות אפס השקעה ממועצות מקומיות או מהממשלה.

וזה עולה לנו.

עולה לא רק בחיינו  ובטחונינו האישי , אלה גם בכסף.

כי לשקם ילד מועד , משפחה במצוקה, זול יותר מלשקם מתבגר מסומם שמרעיל את סביבתו. 
אז למה לא עושים את זה?

ובכן הרבה פעמים הכסף זולג לידיים הלא נכונות, משפצים את החזות החיצונית של הערים המועדות ופחות את הפנים, ולפעמים באמת אין כסף.
אל תשכחו שאוכלוסיות כאלו לא מרוכזות ברעננה או רמת- השרון, ידעו לרכז אותם בערים פחות נחשבות, מכרו להם שם דירות של עמידר , בלי לדאוג להם לתנאי תעסוקה , או הכוונה , יפה להם , ככה הם העלימו את הבעיה.
היא נעלמה?
האם אותה אוכלוסיה לא תפרוץ לוילות ברמת השרון על מנת לרכוש עוד מנה?
בבחינת נבוא אנחנו אצלם , אם לא הם אצלנו.

כשעלה הליכוד לשלטון מנחם בגין, שיפץ את שכונות המצוקה, אך לא הצליח לעצור אותה בפועל.

אם כי הוא לפחות ניסה.

כיום אין ניסיון.
אף מנהיג לא מחויב לאוכלוסיות הכושלות הללו.

היחיד שיודע להפעיל עלינו לחץ הולם הוא אובאמה, גבר כהה עור  שכן ניצל הזדמניות.
אבל בארצינו הקטנה, רחוק היום בו נראה אתיופי מגיע לאותה פיסגה.

בינתיים אפשר למצוא רבים מהם ברחובות.
בעיקר את בני הנוער. 
כי בגילאים המאוחרים יש אחוזים מסוימים שמשתקמים.
ותודה על זה.

אך בינתיים מלאה הארץ סמים, מוות ומחלה.
וכמה כבר כותבים על זה, או זועקים על זה.

רוב הזמן מתעסקים במה רב זה אחר אמר או לא אמר , ובעוד מכלול שטויות שמעניקות רייטינג אך לא פתרונות לבעיות הבוערות.

ובינתיים השולים מתרחבים והופכים למזיקים.

אם תזכרו בתופעת הזנות של פעם שהייתה זניחה, לעומת היום, המוני משרדי ליווי וכרטיסי ביקור של מארחות,  שזרוקים בכל קרן רחוב, תבינו שאותה הרחבה גם גלשה לעוד תחומים.
 

וגם אני הרביתי לעסוק בכך בעבר במסגרת עבודתי , ואף כתבתי על כך, פרוזה חברתית תקראו לזה,  והזהירו אותי שלא כדאי, זה לא מספיק מוכר, צריך שמאחורי כל משפט יסתתר סיפור אישי  הולם שימכור את החבילה הזאת . אלה אם כן..והרי אני כאן.

עד כה לא נמכר.

וכבר אמרתי לעצמי שגם אם לא יפרסמו מילה שלי, בשל התעקשותי להתעסק עם הלא מקובל, רק על הלא מקובל אכתוב( בלי נדר), איני יודעת אחרת.

 
לפחות אשאר נאמנה לעצמי.

———————————————————————————-

על חלק מהסיבות להתגברותה של התופעה , סיבות שלא הוזכרו כאן, אשתדל לכתוב בעתיד.

 

 

 

17 תגובות

  1. רות בלומרט

    אני יכולה לכתוב קילומטרים על הנושא, אבל הפשיעה אינה נחלת שתי העליות האחרונות, המקופחות. הפשיעה החלה לשגשג בצמרת המפאייניקית עם הפרוטקציות. קל לתייג רוסים ואתיופים, הם בולטים בשטח. אבל לא במשרדי ממשלה או רשויות מקומיות. מוותרים עליהם בקלות, כפי שציינת. הקיפוח החל ב… טוב, על מה נבכה, יש לתקן! הישארי נאמנה לעצמך. והחזיקי מעמד.

  2. אביטל, כדי לכתוב טוב על נושאים חברתיים, צריך להפסיק להשתמש במושג הזה.
    לכתוב על סוג כזה של אוכלוסיה אומר גם לאמץ חלקית את אמות המידה שלה. אם זה זר לך, זה יתבטא בכתיבה שלך והיא תראה כמו דוח עבודה סוציאלית.
    כתיבה "תחתית" טובה: צ'רלס בוקובסקי, קורמאק מקארתי, טוני מוריסון.

    • כתיבה טובה מסוג זה בארץ:
      סמי ברדוגו, דודו בוסי, בוריס זיידמן. גם אורלי קסטל בלום.

    • לא בדיוק זר לי לי ולא עבודה סוציאלית.
      אבל לטעמי הכתיבה הזאת לא נפוצה.
      ולא מסיבות שכתבת.

  3. אביטל את בחורה כל כך עדינה וטובה, עסוקה בנתינה בכל רגע פנוי.
    איך יכול להשתנות דבר, אם וכאשר את כותבת:

    "כיום ראשי הפשע הרצינים ברחוב הם האתיופים שמתחברים לרוסים."

    "אך בינתיים מלאה הארץ סמים, מוות ומחלה."

    "היחיד שיודע להפעיל עלינו לחץ הולם הוא אובאמה, גבר כהה עור שכן ניצל הזדמניות.
    אבל בארצינו הקטנה, רחוק היום בו נראה אתיופי מגיע לאותה פיסגה."

    אני חשבתי שמשפחות הפשע בארץ הן: זאב רוזנשטיין, האחים אבוטבול, מולנר, שירזי, אלפרון, מיכאל מור…
    יש עוד המון והם לא נראים דמויות רחוקות מערבות רוסיה המושלגת או מהילטון אדיס אבבה.

    "אפס השקעה ממועצות מקומיות או מהממשלה" -זה המצב לגבי כלל החינוך, התרבות והרווחה…וזה באמת נורא.

    • גיורא לשם

      תמי,
      והאברג'ילים יוצאים זכאים?

      • גיורא, אני מקווה שלא יחתמו חוזה עלי.
        מהעלבון…:)

        • יש ממשיכים לפשע.
          כאן באיזור פרדס -כץ, יש אזורים שסגורים לארועים של משפחות " חשובות" .
          רחובות שלמים מושבתים.ומי יגיד מילה?
          ואלו משפחות שהן כבר דור שני ושלישי.
          אז כן הם ממשיכים מורשת אבות אבל גם צצה לה העתודה הצעירה שמתבגרת לזה ורובם אתיופים ורוסים.

    • כיום הממשיכים הטבעים הם האתיופים והרוסים.
      החדשות לא משקפות את תוכככי השטח.
      כבר אמרתי, לא בדיוק זר לי.

  4. גיורא לשם

    היה היה אברך שדרס קופאית ממוצא אתיופי ויצא זכאי במצוות השופט דרורי שהעניק לו דרור.
    והנה, לאותו האברך היו מיליון שקל לתת בידו של משקיע מפוקפק שבזבז או גנב את המיליון, ביחד עם מיליונים האחרים שלקח מידי אחרים.
    צא ולמד: אם האברך היה משקיע את המיליון בחינוך אתיופים במקום לדרוס אותם, אביטל היתה אולי נמנעת מלכתוב את הפוסט הזה.

    • זה האמת עצוב ורע.
      יש שאבבניקים.
      אך הם אינם רוב הפשיעה כאן בארץ.
      אם הם היו הייתי הראשונה לדווח.סמוך על יושרי האישי.

      • גיורא לשם

        חס וחלילה שאטיל דופי בעדה שלמה
        ונהיר לי שאנשים יראי שמיים הם נקיי דעת ומעש. אף חס וחלילה שאטיל דופי ביושרך.
        מה שהציק לי באמת הוא שהאברך שזכה בדין שלא בדין התגלה עתה כמי שהפקיד מיליון שקל בידיו של אדם מפוקפק שאינני יודע אם היה פלילי או סתם משקיע לא אחראי, ואף רצה להיות מועמד לדיינות.

  5. אביטל, אני סבור שאת מאוד צודקת. עיקר המאמצים שלנו כמדינה צריכים להיות בחינוך בשיקום, שם העתיד שלנו וזאת ההשקעה לטווח הארוך הכי טובה ואין זאת קלישאה כלל וכלל. או אז יהיו פחות סמים, זנות וכל הרעות החולות הללו. קשה מאוד לתקן את המצב בדיעבד. רני

השאר תגובה ל לי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת