בננות - בלוגים / אביטל קשת / עוד על חיבוקים: לחבק ילדה אוטיסטית
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

עוד על חיבוקים: לחבק ילדה אוטיסטית

 

 

כבר סיפרתי שבחופשים אני עובדת עם אוטיסטים .
אז היום החליטו  להחליף  לי את הכיתה הקבועה .

ברגע שאני נכנסת לכיתה חדשה חייבים להעביר לי חפיפה קצרה ,כי אוטיסטים אוהבים הרגלים קבועים
ובכלל רצוי לא לגרום להם להפתיע אותי או ההפך. יש מקרים שזה נגמר רע!

"זאת ליטל" הצביעו על אחת האוטיסטיות "והיא אוהבת שמחבקים אותה לאורך כל היום, אז רצוי להגביל אותה, חיבוק אחד בבוקר ואחד כשהיא עוזבת וזהו."

מיד נזכרתי בשיר שכתבתי על בני ועל החיבוק שהולך להגמר לי ,וחשבתי על ליטל שכמוני גם היא שונאת שנגמרים לה החיבוקים ,רק שלצערה הצוות צריך גם לעבוד ולא רק לחבק.

היא ילדה מקסימה ומפותחת יחסית . אנחנו אוהבים שהיא שרה לנו את כל השירים של מירי מסיקה ביחד עם הדיסק . יש לה קול ערב ומתוק.

גם אימא שלה אוהבת אותה אנחנו בטוחים בזה , אם כי לא בטוח שיש לה זמן לחבק אותה לאורך כל היום . הסיבה העיקרית לקושי היא שיש לליטל עוד אח אוטיסט במצב הרבה יותר קשה ממנה. לפעמיים בהפסקות אנחנו צופים בה עומדת לצידו בחצר ומחבקת אותו.

=================================================================

בלי קשר לקטע האמיתי שכתבת כשעובדים עם אוכלוסיה כזאת לומדים לברך את החיים שקבלנו. את הבעל אפילו אם הוא מעצבן , את המשכנתא , את השאיפות הלא ממושות ואת הילדים הבריאים .
 כל העובדות שעובדות איתי אומרות לי את זה .

הלוואי ונבנה עולם חסד על מנת שאלה שנמצאים בתוך קשיי הגידול  האלה יחושו פחות לבד. הלוואי שירגישו שהחברה (הלפעמיים אנוכית )מעניקה להם סוג של חיבוק.

 

 

 

15 תגובות

  1. נוגע ללב ונכון מאוד מה שכתבת בסוף.

  2. מסכים אתך, אביטל. האהבה היא הראשונה באבות המזון. והיא גם מרפאת.

  3. ממש נוגע ללב. גורם לי לחשוב כמה אנחנו לא מעריכים את החיים לפעמים.
    חיבוק גדול!

  4. אביטל — איזה שם יפה!

    יש לי נכדה "מאותגרת" כך קוראים לזה, לא? יש לה גם תכונות (לא רוצה לומר סימפטומים!) של אוטיזם וגם קשיים אחרים. גם היא כל הזמן מבקשת חיבוק. היא חמודה ועדינה כמו פיה. הרבה משמחת חיי בעת האחרונה באה מלשמח אותה וזה בהחלט מחזק נטיה שהיתה בי תמיד — לקחת את ארועי החיים בפרופורציה.

    תודה שאת משתפת אותנו בחוויותיך המיוחדות עם ילדים מיוחדים.

    • את אישה חמודה מאד. בת כמה הנכדה? אם היא צעירה אפשר ממש לקדם אותה. כדאי שההורים ישימו לב וישגיחו על כך שהיא נמצאת במסגרות מתאימות.יש מסגרות שמביאות ליותר השגים מאחרות.

      יש אוטיסטים שעם קידום נכון יכולים ללמוד בכיתה משולבת .חג שמח לך.

  5. אביטל,

    אני שולח לך חיבוק.

  6. עבודה חשובה את עושה. לא היו צריכים להעביר אותך כיתה לקראת סוף שנהץ
    אני עובדת גם בכיתות PDD, בתיכון בראשון. יש לי כל מני תלמידים, רגילים בכיתות אתגר, תלמידי חינוך מיוחד, וגם כיתות PDD.
    חלקם ברמה מאוד גבוהה, משולבים בכיתות רגילות, עושים בגרות בחמש יחידות. יש לי כמה תלמידים גאונים ממש, אבל הם סובלים מהפרעת קשר.
    אני מאוד אוהבת לעבוד איתם, הם מאתגרים אותי, באמת מקסימים, ילדים תמימים שכלואים בגוף של מתבגרים.
    בין היתר אני עושה להם סדנאות כתיבה יוצרת, שמאפשרות לי להכיר את העולם הפנימי המיוחד שלהם.
    אני הייתי מחבקת את הילדה הזאת יותר אם יש לה צורך כל כך חזק במגע, איזו קמצנות רק פעמיים ביום חיבוק. מה יקרה אם יחבקו אותה עשר פעמים ביום?

    • יש לה נטיה לאובססיביות ונראה לי שפוחדים לשחרר אצלה גבולות.

      למרות שאם היא מתרפקת אז לא דוחפים אותה. אלא מתענגים על זה כי זה מתוק.
      אני עובדת שם כבר שש שנים ,בחופשים בלבד. אני קצת פוחדת לעבוד שם על תקן יום יומי כי יש כיתות עם ילדים אלימים, בניםשיכולים לפרק אותי בשנייה וזה כבר קרה שם, כך שאני לא מדמינת. היו עובדות שעברו זעזועי מוח וגם יותר. אני משערת שאי אפשר לבחור כיתה.
      עקרונית אני מורה לדרמה , אבל מסתבר שזה כבר לא משנה הרבה בקבלה לעבודה שם, כי הכי חשוב זה הגישה והנכונות לעבוד עם הגרעין הקשה הזה והמון אנשי מקצוע פשוט בורחים.

      העבודה שלך נשמעת לי מרתקת, איזה סיפורים הם כותבים? אולי תעלי פעם משהו מוצלח שלהם.

      • זה מוסד קשה המקום שלך, אולי תחפשי משהו יותר קל שתוכלי להשתלב ולתרום מהיכולות שלך.
        כי במקומות אלימים באמת כדאי לבוא מצוייד בשרירים של גבר, למשל, או של אישה חזקה מאוד.
        אני עדיין חושבת ששני חיבוקים ליום זה מעט מדי, במיוחד אם היא ילדה בגיל בית ספר יסודי.
        הם לא אוהבים כשאני מקריאה את היצירות שלהם, רציתי לעשות חוברת בסוף שנה והם התנגדו, הם כותבים את הדברים הכמוסים שלהם וחשוב להם שאשמור על פרטיות.
        אבל אני יכולה להעיד שלחלקם יש עולם עשיר בצורה יוצאת דופן. יש לי תלמידה שכותבת ממש כמו יוצר בוגר בשל. והיא בסך הכל בכיתה י".

        • בזמנו עבדתי "באורים" לאומניות שנסגר לצערי. אם את יודעת על מקום ראוי אשמח מאד אם תאמרי לי. בתחילת שנה פניתי קצת ואחר כך עברתי מין משבר לא ברור . אבל הכל לטובה.

          היא בת 17 הילדה שלנו מדובר בחטיבה ותיכון.אם כי בגלל הבשלות הרגשית נוטים עדין לקטלג את חלקם כילדים. או לדבר עליהם ככה .אבל יש לה גינוני נקיון של אישה ועוד תכונות מצוינות אחרות.

          • הכי טוב שתפני למפקחת לחינוך מיוחד במשרד החינוך, ברחוב השלושה ביד אליהו, והיא תפנה אותך למוסדות שמטפלים באוטיסטים, או בלקויות אחרות.
            בהצלחה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת