בננות - בלוגים / / איך הפכנו את זכות הבחירה לזכות השנאה.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

איך הפכנו את זכות הבחירה לזכות השנאה.

זכות הבחירה במדינה הפכה לזכות השנאה. הידד!
 
כל מי שביקר או חי בחו"ל זוכר כיצד יהודים נופלים זה על צווארו של זה כשהם מבינים שלמולם עומד יהודי. אני זוכרת שכטיילתי לי באירופה כל נדבני הקהילה היהודית עטו עלי והזמינו אותי להתארח בביתם. שלא לדבר על זה שכל אבא יהודי ראה בי , בחורה ישראלית, כשידוך המועדף על בנו.
 
והנה אנחנו כאן אחרי אלפיים שנות גלות ,חלקינו כפי שאמרתי עוד שם, אבל אלה שכאן נופלים זה על זה עם סכינים וחרבות.
 
הצאר נקולאי כבר לא עומד לפרוע בנו בקרוב , כאן לא יאשימו אותנו בכך שאפינו מצות מדמו של ילד נוצרי והנה הגיע זמנינו לפרוק את כל מה שספגנו שם. את כל הפרוטוקולים של זקני ציון, את מיטב האדאולוגיה הנאצית, את גרוש ספרד . את הכל עלינו ליישם בארץ המובטחת . אמרנו לנו שאנחנו כאלה והפנמנו . אם שם הליטאים תיעבו את החסידים ומסרו אותם לידי השלטונות .כאן אנחנו השלטון איזה כייף.
 
יש לנו זכות בחירה.
 
את ש"ס נתעב  כולל כל בוחריה- את כל הרבנים הספרדים באשר הם ,אנשים קטנים עם זקנים מטונפים שמחלקים שמחלקיים קמעות, בורים נבערים ועניים , פושעים , רוצחים, נשים מכוערות עם מטפחות ושרוולים ארוכים, תלמידי כוללים, חיילים, מסורתיים כאלה ואחרים . פיכס ,פיכס ,נצעק בקול גדול. הידד , הידד!
 
את יהדות התורה ודגל התורה נתעב אפילו יותר כולל כל בוחריה . פיכס, פיכס- יושבי קרנות וגטאות. לולבים שמתפללים תפילות מגוחכות. יצורים לבנבנים שלא יודעים להחזיק רובה, עצלנים,  נשים עם פאות מקורקפות, רחם להשכיר. ציבור אלים שחובט בילדיו, מבקר זונות , שורף לוחות מודעות, המון שחור ולא מקולח , לפח , לפח.
 
את המפד"ל נשנא ואיך לא- רוצחים קטנים, יגאל אמירים כולם , מסרבי פקודות צבאיות, פורעים ברשות הצבא,כובשים שמתרוצצים על הגבעות, לסלק אותם מביתם צריך, לזרוק אותם לדיונות בלי אוכל, בלי הקצבה, שילמדו איך מתנהגים, שיסתמו כשהגדולים מדברים, וגם את המטומטמים שנשארים בשדרות והפכו לתומכים שלהם. מה הם עושים שם שיסתלקו , שיתפנו מרצונם, שירעבו , שם, שם, שם וכאן.
 
את ליברמן נשנא כולל כל בוחריו- רוסיות זונות, רוסים שתויים, אנסים , רוצחים, הם גנבו לנו את המדינה, בגללם אין לנו עבודה, לירוק על הדיפלומות שלהם , מה הם חושבים את עצמם, שילכו מכאן, שיחזרו לשם. אפשר לחשוב מה יש לנו איתם.
 
את השמאל נשנא כולל כל בוחריו- , אוכלי טרפות, יפי נפש, ערב רב, משתמטים , מפונקים, יאפים מתנשאים, חדלי אישים, חסרי אישיות, עובדי עבודה זרה . בושה וחרפה.
 
את מה שנשאר נשנא איך לא- קפיטליסטים קטנים, מסוממים, בוגדים, המון שטוף זימה ומזימה , המון חשוף ורדוף תאווה, להתרחק מהם ויהי מה.
 
באמת שאני לא יודעת את מי לבחור. כל בחירה פירושה שנאה , דיצה , התעללות בכל הדרגות ורמיסה .
 
אני רוצה..מלאך. בעצם לא. על פי הקבלה מלאכים בעצם לא כאלה נחמדים. הם בעלי שישה רגלים . אין להם יצר רע , אבל הם גם לא ממש מזדהים , אין להם..מוותרת.
 
אני רוצה.. משיח. בחירה מסוכנת. עוד מעט יאשימו אותי במשיחיסטיות את האזיקים שבהם כבלתי את ילדי עוד לא הספקתי לזרוק לפח המחזור.   מה עושים?
 
טוב אז אולי בכל זאת .. הרי אף אחד לא שומע. אתם לא מגלים נכון?
 
אני רוצה משיח!         
 
 

14 תגובות

  1. הי אביטל, כשרואים מסביב רק "ושנאת לרעך כמוך" זה עלול להיראות ככה. וגם אז אין מי שייקח עבורנו את האחריות שלנו. מה דעתך, אולי נתחיל בעשירית המלאה של כוס המציאות, ואז נראה שהלב מתמלא קצת יותר, ובסופו של דבר גם הכוס?

  2. אני לא חושבת שכולם שונאים אביטל, זה מתעתע. תראי, אני מסתובבת הרבה באוטובוסים, ובשוק, ואני מדברת הרבה עם אנשים, מכל הסוגים, ואני אומרת את שעל לבי, לפעמים דברים קשים, ואנשים מתחברים לזה, אני לא מרגישה בשנאה.
    אפילו בתקופות בחירות היסטריות, כשהייתי אומרת למוכרים בשוק דיעות שמאלניות הם היו מקשיבים לי, והיינו מתווכחים, ומסיימים הרבה פעמים בנימה מתחברת. תלוי איך מדברים.
    אני גיליתי שהחברה הישראלית הופכת ליותר ויותר פלורליסטית, ובד בבד לפתוחה יותר לדיעות שונות. זה תהליך.

    • כשאנשים מדברים מתרחש נס ב"ה. אבל תראי כשגורשו אננשים מגוש קטיף רק המגזר שלהם עזר להם. ילדים רוסים מעדיפים להיות ברשת חרדית כמו " שובו" והעיקר שלא יושפלו בבתי ספר מעורבים.

      וגם החרדים הרבה פעמים בכלל לא יודעים אם התרחש פה פיגוע, כלומר אם זה פיגוע בכותל אז הם קורעים בגדים , אבל על השאר הם לא תמיד יודעים או בכלל לא מנסים להתעדכן.

      איש בבחירותיו יחיה וששכנו יורעב.

      אז בטח שכשמדברים זה נראה אחרת ויש גם ארגוני צדקה שעוזרים לכולם בלי הפרדה פוליטית.

      אך הופרדנו וזה בגלל תעמולה של אנשי שילטון נתעבים ועיתונות דוחה ושינאה שהיינו חשופים אליה בגולה וכעת אנחנו יורים אותה בזולת.

  3. אביטל

    את מתארת נכון את המציאות המפולגת, המחנאית, המתבדלת והבונה את זהותה על השמצת האחר. ניתן להסביר מציאות זו בדרכים שונות: פסכילוגיות, חברתיות וכו". אבל נדמה לי ששורשה הרקוב של מציאות זו מצוי ב"קתוליות" המונותאיסטית שלנו: ובמילים אחרות: תרבות ה-או – או. או שחור, או לבן, אין לנו גווני ביניים שיש בפרוטסטנטיות: גם וגם. צרה נוספת היא שחינכו אותנו שאנחנו עם נבחר ומורם מכל עם ואדם אחר. המרחק מכאן ועד שכל אחד ו/או קבוצה ינכסו לעצמם תכונות של נבחרות ומורמות קצרה. בתהילים כתוב: ותחסרהו מעט מאלוהים. אולי אם נאמץ פסוק זה, גם נוכל לראות את הזולת ולא רק את עצמנו.

    • אם תקרא את איגרת הרמב"ן הרי כתוב שם: כי המתגאה בליבו על הבריות , מורד הוא במלכות שמים , וכ"ו.

      אנחנו עם נבחר , אבל זה רק בתנאי.. ואם לא אנחנו נופלים בדיוק לצד השני.

      אני חושבת שהמקורות מדברים כל הזמן על כך שיהודי צריך לחיות בביטול בפני הבורא ואז גם לפני הזולת והעם הנבחר הוא הקינוח שדורש מאיתנו המון עבודה.

      אם לא.. באשר אבדתי אבדתי כפי שאמרה אסתר.

      • אני מכיר היטב את איגרת הרמב"ן, איגרות וציטוטים ופסוקים.
        הצרה הגדולה שיש מרחק בין הפסוקים ובין המעשים. אילו היינו פחות מצטטים ויותר מדברים כשהפסוקים משמשים לנו איזה מצפן: דיינו

        • משה, אני חושבת שאיגרת הרמב"ן חשובה, אולי משום שאנחנו יודעים שקשה להתנהג על אמות ההתנהגות האלה, אבל לפחות אני מנסה לעשות עם עצמי דין וחשבון, מה אמרתי, הרגשתי עשיתי, בודקת את המקום הכואב, למה כואב, ומנסה לנטרל את המחשבות המפריעות לי להיות במקום עניו זה הרבה. הלא כך?

          • נכון אורה את עושה עבודה חשובה עם עצמך. מעבר לזה מצווה לקרוא את האיגרת לפחות פעם בשבוע זה גם מסייע בשלום בית ובאמת לבדוק ולבדוק ליפול אבל אז שום לקום וליפול ולקו.. לא להיות קשים את עצמינו ולא לחדול.
            אין דרך אחרת.

          • אביטל, ב "אני" לא התכוונתי לאני עצמי – אורה אלא כאני כללי, מה אני יודעת על עצמי ?! עושה לא עושה כולנו נופלים למקומות שלא תמיד היינו רוצים לראות את עצמנו בהם, ואני לא שונה מאחרים, המפטי דמפטי שכמונו.

        • נכון משה הישום חשוב בדיוק כמו הלימוד. אחד תלוי בשני ולפעול זה ממש יציאת מיצרים.

  4. לדעתי, בנוסף לזכות הבחירה יש זכות לאופן ביצוע הבחירה. אפשר לבחור בטוב ולחשוב שהשאר זה רע, או לבחור במה שנראה לנו טוב ,ולקבל שהשאר פשוט שונה.
    בלי טוב , בלי רע, פשוט שונה…ואז, לכבד את האחר.

השאר תגובה ל אביטל מהבלוג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת