בננות - בלוגים / אביטל קשת / הרב מוטי גל שליח חב"ד בר"ג – לזיכרו
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

הרב מוטי גל שליח חב"ד בר"ג – לזיכרו

 

 

 

 

כשקב"ה מחליט שאתה תהיה הראשון לקבל  בשורה, הוא שם אותך במקום שם היא תתקבל. ביום ד' עם התחלת הממטרים המבורכים, הלכתי לבית חב"ד ר"ג בשל מגוון עיסוקי, איני פוקדת את המקום בקביעות, אך הייתי שם בדקה בה התבשרה מנהלת המקום, שרה מיכל שהרב מוטי גל איננו. תחילה עלתה ההכחשה, מובן שגם אני התקשיתי להאמין באמיתות המכה. כשהגעתי הביתה, שיתפתי מי שרק יכולתי ורק הלילה החלו הדמעות להתנגש בשמחת פורים, הרב מוטי נלקח יום לפני תענית אסתר, רגע לפני שהכל מתהפך הוא נטמן באדמה.

למה דווקא אני הייתי שם באותה דקה בדיוק? אולי בשל הקירבה הנפשית הלא מודברת שחשתי לרב היקר הזה, קירבה אותה חשו כה רבים, ולכן השבר כה גדול – עמוק. אבל רק על עצמי לדבר ידעתי.

יחודו של הרב מוטי, שהוא נגע בכל אחד, הבין כל בריה, לא שפט מעולם, ועטף כל משפט שהוציא מפיו, במין נהרה חסידית ענקית שתפסה אותך לא מוכן, בדיוק כמו מותו.

הגעתי אליו בתקופה בה הייתי בירידה מסוימת, גרתי בר"ג, עזבתי את בני ברק, נולד לי ילד, והייתה שמחה שמהולה בבדידות, סימני שאלה ועוד. התחלתי להגיע לשעורי 'תניא' ואני זוכרת את נוכחותו של הרב שעטפה אותך, את רוח הקודש שאפפה אותו, עד כדי כך שחשת שהשיעור בעצם מדבר עליך, מוקדש לך אישית.

זה היה הרב מוטי, הייתה לו הדרת כבוד, אבל גם הזדהות עם כל כאב, כשהבעתי בפומבי רגעי שבירה, היה הרב טוען שגם אצלו הם מופיעים, כשתהיתי על בהמיות שמבקשת הפרדה, היה הרב מרגיע, שזאת לא הנשמה.

כל כך הרבה רגעים קטנים, בהם הקרין אצילות נפש בלתי אמצעית, פעם רופא בכיר פרץ. בעיצמו של שיעור לכבוד ראש חודש אב לחדר וצרח שהרב מוטי חוסם לו את החניה, לרגע כל שנאת החרדים התקשורתית התעופפה באוויר, המון קהל ישב באותו מעמד, הנאספים התקוממו, והוא הרופא בשלו. למרות שהחניה הייתה שייכת לו כדין, והרופא היה זה שנהג שלא כשורה, הרגיע אותו הרב, הזיז את רכבו ואחר כך עלה למעלה ותהה עמנו על משמעות האירוע. מה זה אומר על בית המקדש? איך מוח אמור גם במקרה כזה להיות  שליט על לב, והכל במין רגיעות  שמלווה בשברירי אור , כאלו שמישרים לך את היציבה.

  

איך נספר על רגישותו, מפעלי החסד שלו, האמונה שהכל אפשרי, אין הפוגה, הפעלתנות הבלתי נפסקת, גם כשהשתעל, ואז כנראה המחלה דיברה מגרונו, הטביעה אותה בכוס קפה שחור והמשיך הלאה. עד שזו גברה עליו. על הארי הזה, שעשה תמיד את רצון קונו.

הרב חיים סבתו כותב בספרו " תיאום כוונות" שהקב"ה יורד לגנו וקוטף משם את השושנים הכי יפות, הוא רוצה שהן אלו שיהיו שם לצידו. הציטוט אינו מדויק, אם אדייק אבכה ולא אוכל המשיך לכתוב.

 

אין ספק, שכך גם עשה במקרה הזה, הרב מוטי נמצא שם, במקום הכי יפה שיש, ואנו נותרנו אכולי געגועים, מבינים שעלינו להמשיך בלעדיו, לשמוח , לנחם, לעכל את האובדן של האיש שכל כולו נוכחות שאי אפשר בנקל למלא את מקומה.

ת. נ. צ. ה

ברוך דיין האמת.   

      

 

 

 

 

 

 

5 תגובות

  1. יהי זכרו ברוך שמעתי על פועלו הוא היה כמדומני חוזר בתשובה שבעבר עסק בקונוע בארה"ב לא? ויש לו פנימיה לבנות בסיכון חוזרות בתשובה לא?

    • קולנוע
      פורים שמח אביטל

      • חיה אסתר

        חיבוק אביטל. נשמתו של האיש שעלה לישיבה של מעלה גדולה מאוד. מסתופפת עם אנרגית המלאכים שקראו לו לישיבה של מעלה .חיה אסתר

        • אביטל קשת

          ברור שהוא נסע למקום טוב וכרגע אי אפשר להתראות, רק שהשאיר חלל. תודה לך על עידודך. בשבת אכן חשבתי שכעת אני יותר מחויבת למסרים שלומ שפתאום הדהדו בי.

          חג שמח.

      • אביטל קשת

        כן, למד קולנוע, חזר בתשובה בגיל עשרים ושש, עסק בהמון תחומים, גם עודד נוער ליצור. פתח עם ביתו מדרשה לנשים, את בית מעשים טובים שמחלק יום יום אוכל לנזקקים ועוד.

        ידו הייתה בכל. מוזר ששמו מרדכי ונפטר במועד הזה.

        שמחה אכן צריכה להיות מעל הכל. פורים שמח.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת