בננות - בלוגים / אביטל קשת / פחד ממחויבות
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

פחד ממחויבות

כמה ימים אחרי שקבלתי את הקונטרס, גל עייני, קובץ מאמרים של הרבי הריי"ץ, עליו עבד הרב גל בשנה שלפני מותו, נמלאתי חרדת געגוע מקודש, ומצאתי עצמי, כמו נעורה מחשכה, הייתי דבוקה אליו בוקר ולילה, נטולת שמירה, אך הוא לא מש מרוחי,  והייתה תחושה שעבודת התפילה שלי משתכללת ומתעלה בהתאם.

 אולם אז לצערי, נפלתי לעיון בספר חול, ועוד אחד,העולם ביקש שאדע את הליכותיו, וזה שממעל ננטש,  ודווקא אלו היו אלה ספרים איכותיים על פי כל קנה מידה, אך הם ביצעו בנפשי את אותה הטיה מוסחת. שאני מכירה ושוב לא היה ליבי מונח .

ועד עתה הוא בשלו. ולעיתים בשלי.

הייתי קוראת לתופעה הזו פחד ממחויבות,ומחויבות מלאה מובילה לאושר, פחד מאושר, זה די שגור. הרי מסופר על אותו יהודי שבעצת הפריץ הנורא, גדל בבור, שם נישא , גידל את ילדיו וכשהגיע היום בו נפטר הפריץ, רצו להעלותו ולשחררו מאותו כלא,  לחשוף אותו לאור היום, אך הוא מיאן בתואנה עגומה, שטוב לו, עד כמה שיכול להיות, כיאה לאדם שמכיר רק מציאות אחת עלובה.

 שונה מצבי,  ממצבו המשולל הכרה, כי לשברירי חסד מועטים ידעתי אחרת,  כמה שהכמיהה נמצאת שם ומוסתרת במסכים, כמה שהפירורים מתחננים להיאסף מהמקום בו שמטת אותם, ואתה, קרי אני שמודעת לכך, שברגע שתסכים- כולי הסכמה . לא . אימת ההרגלים. אימת ההיסחפות, המציאות. שאינה מוצאת עצמה .

ואז …

ודווקא ביצעתי א. ק.ג זה לאור דרישת הרופא, כיאה למי שעומדת לפני מהלך, בו תורדם צלילות דעתה, והאחות אמרה מוצלח.

 

הלב עודנו מתפקד, אז אין ממה לחשוש, ואולי אם היה שבור, לא הייתה לו התנגדות.

ובכל זאת יצאתי ממנה שמחה, שהלב שעומד במרכז הגוף הזה, עוד יש לו יכולת בחירה.

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת