בננות - בלוגים / / הנסיכה על העדשה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

הנסיכה על העדשה

 

 

 

 

 בחסידות, תניא' ליקוטי אמרים פרק א'  טוענים שיש צדיק ורע לו ויש צדיק וטוב. הצדיק ורע לו הינו כמעט בדרגת צדיק גמור הוא מתעב את הרע, אך לא תמיד ילחם בו עד מסירת הנפש. כלומר אם הרע רחוק ממנו הוא יכול להפוך לאדיש אליו. הצדיק וטוב ולו ימסור נפש על מנת להכרית כל רע מהעולם הזה.


על הצדיק נאמר תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי. מי היו לו לאיובים? אין המדובר באנשים אלה בכוחות של הרוע שפועלים על כולנו, והצדיק אלרגי אליהם.

בדיוק כמו הנסיכה על העדשה, שמרגישה את העדשה גם כשהיא מונחת מתחת להמוני מזרנים.

הצדיק מוכן לשים את חייו בכפו על מנת שלא יחוש אף פירור של סטיה מהרצוי עבור הקב"ה.

בהקשר זה עלה בי הסיפור על האחים – האחים מסלאויטא שעל שמם קרוי רחוב בתל אביב, שהדפיסו והפיצו את ספר 'התניא' ועוד ספרי חסידות וסופם היה מר, והם הוסגרו לשלטונות וסבלו סבל בל יתואר. קישור יגיע בתגובות.

אבל מסירות הנפש עזרה ומגרה את הקליפות, ספר 'התניא' הינו רב המכר הנמכר ביותר בעולם היהודי מעבר לתנ"ך.

כיום רואים שאנשים כותבים ספרים, הם יכולים להפוך לרבי מכר בסיועו של פרסום נכון, אך רוב הסיכויים שאין להם אורך נשימה לדורות, גם משום שלא מסרו עליהם את הנפש. כמו שנאמר: ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. בדרגה הזו ממש, בהתמסרות הבלתי מתפשרת הזו. נקודה למחשבה. כמו שאומרים מה נראה כשנעלה לישיבה של מעלה? נראה תחתונים עליונים ועליונים תחתונים, שזה כנראה הסדר הנכון והלא אקראי של הדברים.

ישנו סיפור נוסף על מחבר ה'תניא' רבי שניאור זלמן מלאדי שכתב כידוע ספר שמיועד ל'בינונים'  דרגה שרובינו לא הגענו אליה. כי הבינוני יש בו רע, אך הוא שולט עליו מתגבר עליו, בניגוד לרובינו שלפעמים מצליחים ולפעמים לא, נשמע מוכר? 

ספר 'התניא' הוא ספר לבינונים, אך כאמור אותו אדמו"ר כתב גם ספר 'שהוא ספר לצדיקים' עליו שמר מכל משמר, אפילו בפני בני ביתי חסם כל גישה ודרך להגיע אליו. יום אחד אירע אסון, ביתו נשרף, ואיתו עלה באש העותק היחידי של הספר.

אזי התחיל לבוא בדין ובדברים עם הסובבים אותו, אולי במקרה, בכל זאת, העתיקו או הייתה להם גישה לכתב היד,  וכך אולי ניצל אותו עותק יחידי. כולם השיבו בשלילה, כולל בנו. אז אמר אדמו"ר לבנו: אם היית עושה מסירות נפש על הספר בניגוד לדעתי והאיסורים שלי, היית קורא בו וגונז אותו, הוא היה ניצל.

כאמור הספר לא פורסם מעולם, הספר שכן פורסם, הינו ספר ' התניא'. ספר ל'בינונים'  שבזכות מסירות הנפש שנעשתה למענו, ובזכות תכניו הנעלים, נלמד ומעורר פולמוס בכל פינה בעולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3 תגובות

  1. http://cafe.mouse.co.il/topic/2104422/

    סיפורם של האחים שעל שמם קרוי הרחוב.

  2. תודה על הרשימה המועילה אביטל ואכנס ללינק על האחים

    • תודה לך חנה על התענינותיך וצניעותך. רצונך לדעת מי אנחנו גם היסטורית וכדומה. כי בסך הכל לקרוא ולהבין 'תניא' זה לדעת כמה עבודה פנימית יש לנו על עצמנו. וזה שרובינושחים לעצמינו, שמספיק להיות בנאדם טוב, זו קצת עבודה בעיניים. יש לפרק את מבנה האישיות והלתעמק בטוב הזה שהרבה פעמים מתכסה בדוק מתוחכם של רוע,בלי שנרגיש כלל.

      שבת שלום.

השאר תגובה ל אביטל קשת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת