בננות - בלוגים / / על אומנות ועצבות
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

על אומנות ועצבות

 

 

 

כמה אפשר לכתוב על תשובה, כלומר כמה??
לחשוב שיש לי את הבלוג הזה מעל לשלוש שנים ועדין יש לי המון מה לכתוב על חזרה בתשובה. חבר'ה לא נגמר לי.
 
וכשאני מעיינת שוב בספרו של הרב קוק " אורות התשובה" אני מקבלת את כל התשובות שכבר היו מפוזרות לי בראש, אך לא מסודרות עד הסוף.
 
כמו שאמרה חברתי, שהיא איך לא, חוזרת בתשובה.
 
לפני שחזרנו בתשובה השם היה קיים פה ושם, עכשיו הוא נמצא אתנו כל דקה ביממה.
"הַשֵּׁם שפתיי תִּפְתַּח " עד כדי כך.  
 
הוא אבא שלי, הוא המוסר שלי, המלווה.."גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגַיְא צַלְמָוֶת" זוכרים? הוא המזכיר, רגע מתי נכנסת שבת? ומה עם הכנות לפסח? זה שאת מבולגנת זה לא תירוץ, תלחמי בזה, הוא הנשימה הראשונה שלי בבוקר " מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ".. הוא…
 
בואו הנה לפני זה החזרה בתשובה הוא לא היה עד כדי כך, עד כדי כך.. משמעותי. באמת שלא.  
 
הבעיה הקטנה, היא שביתי טוענת שאולי קוראי הבלוג הזה חושבים שאני משוגעת.
 
כי הם לא לחלוטין בקטע.. את מבינה. ( כך ביתי)
 
גם על זה  תכף אתן את הדעת. או יותר נכון אסתמך על הרב קוק.
 
הלה טוען שחזרה בתשובה זה תהליך שאורך חיים שלמים . ולכן אכתוב על הנושא הזה עוד ועוד. ושם הבלוג 'תשובת הלב' יישאר על כנו. כי מהרגע שנכנסת לזה, זה לא עוזב אותך. כל צעד, כל החלטה לוקחת בחשבון את מה שהיית לפני, איפה אתה כעת, ומה זה יעניק לנשמה שקצת התמרקה, ואולי אתה- את  בנסיגה. אין לזה סוף.
 
וגם יחס החברה תמיד מתכתב עם המעשים. אני מושפעת, או משפיעה, נגררת, או מובילה.  
 
והאומנות גם היא נכנסת לכאן, אני כותבת על התשובה כי אני אומנית יש לי צורך לבטא. אני לא רק בעלת בלוג חברים ( למי שמנסה להקטין אותי).
 
וכך אומר על זה הרב קוק.
————————
הצער הפנימי של התשובה הוא חמר גדול למשוררי היגון להעיר את כנורם ולמצירים טרגיים- לגלות בו את כשרונם.
 
ביאור: כאב החרטה, תחושת החיסרון, התסכול הנוקב של הנפילה שהיתה, ייסורי המצפון, כל אלו הם חומר עצום לאומנות שלמה שצריכה לקום-אומנות המשרטטת בעדינות את קווי התשובה.
 
 
 
אבל למה יגון? למה תשובה ויגון? לא צריך להיות בשמחה תמיד?
 
ובכן הרב קוק נותן לגיטימציה לעצבות שעולה עם התשובה, הוא נגד הדחקות. וכמה שאנחנו מדחיקים, אנחנו טובים בזה. ואם אנחנו בצער זה על מה שלא קבלנו. אבל צער התשובה הוא אחר ועמוק ולכן הסובלימציה שלו הוא האומנות. אם כי אני אומנית בין היתר גם בגלל שזו המתנה שקבלתי מלידתי. וכל אחד מקבל אחת כזו- בלי יוצא מן הכלל בכלל.
 
אז בואו נראה מהו- הרב קוק-  אומר על הצער:
 
מאד צריכים לְהִזָּהֵר מן העצבות , אבל לא במידה כזו שתמנע את אור התשובה מִלַּחֲדֹר אל עמק הנשמה, שאז העצבות מתפשטת היא כמחלה ממארת בכל קצות הגוף והנפש, מפני שהחטא מדאיב את הלב וגורם לעצבות להתאזרח על המרירות הקודחת של תבערת התשובה , שאף על פי שיש בה חלקים עצבניים הם כאש מטהר, מצרפים את הנשמה, מחזיקים אותה על הבסיס של השמחה התמידית הראויה לה.
 
 
ביאור: באופן עקרוני העצבות היא חיידק אלים שמשבית את האדם, ועל כן צריך לברוח ממנו. אבל שהזהירות מן העצבות תהפוך למחסום מפני התקדמות רוחנית, בנימוק שהכאב והצער שכרוכים בשינוי מובילים לעצבות. אז האדם לא משתנה לטובה בגלל הבריחה מן העצבות – האבסורד הוא שהבריחה המוגזמת מן העצבות גורמת לאדם לרוץ אליה. כי כשהאדם לא משתנה לטובה בגלל החשש מן העצבות ( שכרוכה בביקורת עצמית ותשובה) החטאים משתרשים בו, כתוצאה מכך הנשמה מתמלאת עצבות בגלל החטאים שחוסמים לה את ה" נשימה" ואז יוצא האדם שכרו בהפסדו- הוא עצבני וממורמר למרות כל ניסיונותיו שלא להיתקל בעצבות.
 
תהליך התשובה, על אף שהוא מלא אש של חרטה וצער, האש הזאת שורפת חלקים שליליים ומחזקת את עמוד השדרה הרוחני, כך שבסופו של דבר מן העצבות הזמנית נגרמת שמחה פנימית תמידית.
 
אז באמת והעיקר לא לפחד כלל לא מהעצבות, לא מהתשובה, לא מחוזרים בתשובה שעוסקים באומנות, לא מכאלה שלא עוסקים בה, לא מ.. לא לפחד בכלל, רק קצת מאלוקים לפעמים. כי אין מה לעשות הוא אדון העולם- לעולמי עולמים.
 
חג שמח

 

 

 

10 תגובות

  1. איריס אליה כהן

    אביטלי, כתבת מקסים. ובאופן כללי, כולנו חייבים לצאת מהמקום בו מה חושבים עלינו מניע או משפיע על האומנות או על הכתיבה וכו'.

    חג שמח ונפלא לך ולאהובייך.

    • אירוסית, יש לך חיים ארוכים, בדיוק הלילה חלמתי עליך. אני עוד מסתובבת עם החלום ומנסה לפרש.

      חג שמח ונפלא.

      • לאביטל,

        רציתי לאחל לך חג חירות כשר ושמח, תמיד יש מקום לתשובת הלב.

        יש שחוזרים בתשובה ואינם יודעים עצב מהו. התשובה היא להם סוג של מפלט, וסוג של מקלט, אלה יפלטו במהרה אל העולם החילוני עזי מצח עוד יותר מקודם, רודפי הבלי העולם הזה עוד יותר מקודם.
        לא היתה בם אמנות ולא תהיה, המרירות המירה עצמה בחוסר בושה, בחוסר רגישות וברמיסת על מצווה אנושית ואפילו מוסרית.

        זו בוודאי אינה תשובת הלב שלך, או של הרב קוק,
        ואשר על כן אני מאחלת לך התחזקות בדרכך אשר בחרת, בחירות הלב האמיתית, וביצירה פורה וחושבת.

        חג כשר ושמח

        חוה

        • תודה לך חוה על תגובתך המרגשת והמחזקת.

          האמת שאני לא מכירה את הקהל שתיארת. אולי מדובר באסירים ששמים כיפה לצורך משפט.

          אבל רוב אלה שאני מכירה די נעים במעגלים אחרים.

          ובכל אופן מחבקת אותך מכאן. שיהייה לך חג נפלא.

          ותודה על היצרתיות שבתגובותיך והדיאלוג המפרה הזה, שאני זקוקה לו. כמו כל אדם.

          • אביטל יקירתי,

            ראי איזה טלפתיה, אתמול ראיתי את הפוסט הזה שלך וקראתי בו, אבל לא ידעתי מה ואיך להגיב.

            עכשיו נכנסתי לאחל לך חג שמח, ובדיוק כאשר סיימתי, ראיתי את הפוסט החדש שלך.

            ובכן, תתפלאי, אביטל, ביתי חזרה בתשובה ולאחר שהחזרה בתשובה סיימה את תפקידה בחייה – נשאה ויחד עם בעלה חזרה בשאלה.

            אנחנו כמובן מאוד שונות. מה שנותר מאותה חזרה בתשובה היא יכולותיה המפליגות בבישול והכשרת תרנגולת.

            אני מקווה שבתוך החגיגיות הזאת, תמצאי שמלה נאה לגופך לכבוד החג, וכדי שתהיי יפה לבעלך ולמשפחתך, והעיקר לעצמך. בבחינת "קומי צאי אחותי כלה"….

            ככה חשתי כאשר הייתי עולה לירושלים לקנות בגדים לביתי – מירב – אז ופעם.

            טרוויאליות ברוכה וחג נפלא.

            שלך
            חוה

          • סיפרת לי על ביתך המתוקה. מירב זה שם שקרוב לליבי.

            וכן יצאתי, והבית קצת יותר מסודר והתאוששתי, אפילו קניתי משהו ליום -יום.

            חג שמח יקרה.

  2. אביטל יפה כתבת וכל כך הזדהיתי עם דברי הרב קוק לגבי הלהט והעצבות המנותבים לאמנות כסוג של סובלימציה
    חג שמח יקרה

    • גם לאומנות וגם לשינוי.

      הרב קוק טוען שהתשובה מביאה לעצבות שאם תרשה לעצמך לשקוע בה, ולא לברוח ממנה, תגיע לאושר ושמחה אמיתית יותר מאשר קודם לתהליך התשובה.
      כלומר, מה שעוצר את התשובה זה הרבה פעמים הבריחה מן העצבות שתגיע. הרב קוק לא מכחיש שהיא תהייה שם.

      חג שמח יקרה.

  3. הי אביטל, אין לי ממש מה לומר בנושא חזרה בתשובה אפילו לא לבני. אני צופה ומקבלת כל אדם על בחירותיו כי בבחירות יש חירות וכל אדם חופשי לדעתי לבחירותיו במיוחד אם אינו פוגע באחר.
    רק רציתי מכאן לאחל לך חג שמח ואולי אם העצבות צריכה מקום משלה אז באמת לאפשר לה ביצירה ולהשאיר אותה שם…כך יש יותר מקום לשמחה בחיים…(בטח עשיתי סלט ממה שהרב קוק כיוון לומר, אבל מקווה שיצא ברור גמכך:)
    סיגל.

    • קצת. אם החוזר בתשובה אומן אז יש לאן לנתב את העצבות.

      אך העצבות היא חלק מתהליך התשובה, והרב קוק טוען שככל שבורחים ממנה כך היא נדבקת יותר.

      כי היא קשורה בביקורת עצמית ושינוי.

      חג שמח לך ולבנך ולכולם.

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת