תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
אם כבר ביזיונות -אז שנקבלם באהבה. כך מומלץ בכל הספרים. כי אולי המבזה פועל בכלל לטובתנו..
להזכירכם- החודש הוא חודש אלול, חודש הסליחות והרחמים. יש סיבה לכתבי את הדברים הללו. טוב, חכמה גדולה, גם אני שונאת ביזיונות והשפלות מכל הסיבות הנכונות והלא נכונות. אני אוהבת שעושים לי כבוד!
כבוד, כן! תעשו כבוד, כי אז יש לי ערך. אם כי הערך הוא משהו שנמדד רק פה, בעולם הזה, וכאן טמונה הבעיה.
ככל שמבזים אותנו יותר- ככל שאנו מעבירים על מידותינו- כך גדל שכרינו למעלה, עוונות נמחקים, זכויות גדלות, וגזרות מתהפכות. והרי בראש השנה נכתב וביום -כיפור נחתם ונסתם הגולל, ומה שיטיב את מצבנו שם למעלה, הן דווקא השתיקות שלנו.
מסופר על רבי זושא שהיה הולך בדרכים ומחפש שהגויים יכו אותו ויבזו אותו -כי על ידי כך יתמרקו חטאיו. עד כדי כך. הוא חיפש ואף מצא.
ואנחנו.. מתקשים לשתוק.
מעבר לכך, אדם ששותק כשמלבינים את פניו, או לפחות עונה למלבינים בנימוס, מקבל כוחות רוחנים שלא יאמנו.
מספרים שאל הרב קניבסקי הגיעה אישה שבקשה להרות ובקשה ברכה. ענה לה הרב:" אני לא יכול לברכך, אולם אם תמצאי אישה או איש שעבר ביזוי פומבי ושתק והעביר על מידותיו בקשי שיברך, וברכתו תתקיים."
טוב, אותה אישה נסעה למירון והייתה עדה לויכוח באוטובוס בין איש גס רוח לאישה תמימה. האיש התעקש לגזול ממנה את מקומה והאישה התשושה ויתרה וירדה מן האוטובוס, נעמדה בתחנה ועלתה מיד אל האוטובוס הבא.
מיד כשהגיעו למירון רצה אליה האישה שמשתוקקת לפרי בטן והתחננה לברכה. כאמור, לא חלף חודש והיא נפקדה.
שמע על הסיפור איש נוסף שהיה זקוק לישועה דחופה, ויום אחד אף הוא היה עד לויכוח בין שני גברים באוטובוס, רק ששם התקשה הגבר המותקף לשתוק, אולם אז ניגש אליו האיש, ובדחילו ורחמו, התחנן אל המותקף שיבלום את פיו. אחרי תחנונים מרובים עצר המותקף את התשוקה הטבעית להשיב מנה אחת אפיים . מיד אחר כך ניגש אליו אותו האיש, ואמר לו:" עכשיו תברך אותי.השתיקה שלך נפחה בך כח. תברך.. בבקשה!" ומה? ברכתו התקיימה! כמובן!
זה לא אומר שבגלל שלנו כדאי לשתוק -למלבין ניתנה הזכות להלבין. ההפך הוא הנכון.
בספר" אורחות צדיקים", כתוב שלשון הרע והלבנת פנים, גורעות מזכויותיו של האדם- והן מועברות אוטומטית למותקף.
כלומר, אם הלבינו את פני, או רכלו עלי, אזי, גם אם לא ידעתי על כך- הרי שנוספות לי גם זכויותיו של הפוגע.
אם אגיע למעלה אחרי מאה ועשרים שנה אגלה שיש לי יותר מצוות ממה שחשבתי. מה שקורה בפועל הוא: שזכויותיו של הרכלן והמלבין עברו אלי, מעשיו הטובים נזקפים פתאום לזכותי -והוא נותר עירום ועריה.
בקיצור, יפה שתיקה לחכמים.
קשה. קשה מאד!
אך לפחות החודש כשאנו עומדים בפני משפט, ולא נדע מי לחיים ומי למיתה, מי לעוני ומי למחלה.
בואו ונעביר על מידותינו. ולו רק בתור ניסוי.
ולמלבינים לא תהייה תקומה.
במקום לקרוא סיפורי אגדה עממים, חזרי למקורות. המשיח עצמו אמור לשלו בזכות שבט לשונו והבל שפתיו. התוכחה היא מהות היהדות. אם אומרים אמת על מישהו ויהא לא נעימה זו לא לשון הרע ולא הלבנת פנים.מה את חפצה בעולם חנפני ומחוייך ומלא מחמאות מזוייפות? זה אלילי. וכדאי שתביני שכבוד יש לתת לאלוהים לא לעצמי. כל אדם שכבודו העצמי חשוב לו ונפגע מכל פיפס- הוא כופר. האמת קשה לשמיעה. ובדברי אמת הן לשון הרע. אז לא יזיק לך לקרוא ישעיהו עם פרוש בבקשה..את זקוקה לזה
שורש יקר, העליתי את תגובתך כי אני חושבת שמן הראוי ולא תיקח סיכונים החודש.
התוכחה ניתנה לנביאים בלבד. כיום אנו רחוקים מדרגתם.
החפץ חיים וכל רב בעל שיערו קומה יאמר לך שהלבנה ורכילות אסורה. אם רצונך להוכיח באופן אישי נסה. לדעתי זה ירחיק ממך אנשים.
אנשים אוהבים לשממוע אמת שנאמרת במורה מתונה. גם אני לעיתים בוטה, נכוותי ולמדתי.
לכל אחד השיעור שלו.
דרך אגב, אני בטוחה בכך שיש לך אכפתיות חברתית כוללת. כי חשתי בכך בשיח אחר ביננו.
ואתה רגיש לכל אזרחי החברה באשר הם. בלי קשר למיליה ספרותי זה או אחר.
חודש- טוב.
צ"ל בעל שיעור קומה.
ובמידה נכונה.
חודש- טוב.
1. התוכחה לא ניתנה רק לנביאים-איזו שטות.
2. את רק מכירה את המשפט מיום שחרב בית המקש ניטלה הנבואה לשוטים וכו'. ובכן, יש אמירה נגדית של חז"ל שאומרת כי ביום שחרב בית המקדש הנבואה ניתנה לחכמים. וזה מבוסס על פסוק מתהלים. כלומר, הנבואה נימצאת אצל החכמים.
3. אני המשיח ולכן אני גם נביא, ולכן גם לפי גירסת, התוכחה היא הכלי שלי ודרכו אשתלט על ישראל.
4. לא לזלזל. הרי ברור כי כל משיח שיכריז על משיחיותו יזכה לבוז וקינטור ולעג. אבל בשביל זה נאמר עלי בישעיהו: והכה בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע.
עוד שנתיים ויתבהר לך הכול.
בניגוד לאחרים, אני בטוחה שאתה יודע שאינך משיח. יש לך צורך לשחק את המשוגע, אולם אתה יותר שפוי ממה שאתה נראה. בחסות השגעון המדומה אתה לוקח לעצמך חרות לא בריאה.
שורש היקר, תתמקד בפעילות חברתית וכתיבה. בעצמך אמרת, ששיחה עם אדם עולה על ספר טוב.
ושמחה שאתה לומד רש"י ורצוי בחברותא.
חודש- טוב.
לא בכדי התגמול הכי גדול הוא כנראה בעבור כיבוש המקומות הכי חלשים או פגועים שלנו. אני לא חוזרת בתשובה, אבל אני אדם שמתחזק באמונתו ובדרך ההקשבה למהלכי החיבור הפנימי של הנפש עם בורא עולם. ואני מרגישה חזק חזק שבכל מקום ושעה שבהם אנו נדרשים לחצות גיהינום פנימי ומצליחים לעמוד בו ולשרוד ובדרך כלל גם לצמוח אל מיטבנו – אנו מתקרבים אל גן העדן… עלי אדמות. יש דבר כזה, הנשמה בגוף החי בשקט לעצמו. וכן המבחנים קשים מאוד לא אחת, אבל כמידת הקושי מידת הציון הגבוה מטעם השם, ובלבד שמזהים זאת. וזה גם זה בידי נפשנו ותלמודה את עצמה.
הי אביטל, פוסט מקסים. סיפור נהדר ופניה חכמה ומעודדת. כל כך הרבה אנשים דברו עלי מאחורי גבי בחיי (ואני לא מאשימה, גם לי יש אחריות לכך, נתתי להם סיבות כי לא חייתי חיים שקטים ורחוקים מעין), שלשמוע שעל כל מילה שלהם נרשמו לי מצוות אני כבר אעלה למעלה בדרגת צדיק:)
ועוד יותר אוהבת את הסיפור שלך כי בזכות מה שמתחולל בימים אלה בבלוגיה, זכינו לסיפור יפני אצל אמיר, לרופא אוסטרי אצל רונית, לסיפור יפיפה פרי עטה של חני ועכשיו לסיפור יהודי אצלך. כיף לקום בבוקר הזה ולהחליק ישר לתוך הבננות, פשוט ארוחת בריאות לנפש:)
תודה לכן ענתעל דבריך העמוקים וסיגל. סיגלי נסלח למרכלים. מצד שני אולי עדיף לא להיות בסביבתם.
אני רואה שש"י מוצא גם כאן מקלט.
אם תמשיכו בכך, הרי כולם יימלטו מן הבלוג!
הבעיה היא שהוא מתמקם בפוסטים לא פעילים. אני לא מעלה כל תגובה שלו.כך שהשורש לא כאן. חודש- טוב.
אני מעריכה מאוד את הכתיבה שלך.
חני מאד מעריכה אותך כאדם אמיתי, אותנטי, ככותבת ובכלל. תגובתך הכנה נגעה מאד לליבי.
שבוע- טוב.