משולש

משולש ברמודה, משולש עגול, משולש סגול, משולש שאימא שלי קנתה לי במתנה ועשתה לי עליו חור בצמה , משולש שתמיד ראיתי בדמיוני וקשה לי לצייר אותו לעצמי.

כי נמאס לי לקדוח , לצרוח, לתת לכולם מכות עם המשולש שתלו לי על המרפק וריסקו לי אותו כמו אפרסק , תחבו  לי אותו בכוח אל פי הפעור לרווחה , אף אחד לא בכה כשכל זה קרה.

אני רוצה אותו לידי , אבל הוא מתחמק , לא מתרצה ,בורח מתשובה, הוא ילד רע. 
מה אתה אומר משולש שלי? שלא אכפת לך ממני , שלא אכפת לי מעצמי , שהכתב שלי מגעיל ויש לי חריץ בעגיל .

לא נראה לי שאני אקיא או אתאבל עליך משולש שלי.

 משולש שקיבלתי בתורשה והוא לא מראה שום רצון לעזוב, משולש שהוא סמל האוב.
משולש שלי , משולש נצחי . 
איך ברחת לי . נתת לי מכה , איך אמרת: " היי את גברת , גם את משולשת, את אולי לא מרגישה , אבל גם את נראת כמו כיפה אדומה, רק שחסר לך כובע על הראש ובגלל זה את מרשה לעצמך לדרוש ." 

  ואני רק שתקתי עם עצמי ורקדתי עם המשולש שלי שמצמץ כמו רמזור כשנדלק לו האור , שארב לי כמו ברווזה, משולש של תאווה. 
או סתם חתיכת אפס, בלון , שנושא את הראש שלו בגאון ונועץ מבט רווי שנאה על כל מי שרוצה לפרק לי את הסטייה  .
"היי משולש צורה מפגרת, מצחיקה, אולי תרד לי מהשכל ותרגע ."
אבל הוא לא עונה , אותו זה לא מעניין , כי הוא  לא משולש בת, הוא משולש בן.

אני רוצה להרביץ לו על הראש עם הכסא , למעוך אותו עם המגף, אבל במקום זה אני מנשקת אותו על האף .
כי אחר כך אני אסע מכאן לאסף , ואדבר איתו בשפה אחרת, נהדרת, אז אף אחד לא ינחש מי הוא היה לפני זה המשולש הזה. 

ככה זה כשמשולשים רוצים לקבל חיבוק אישי ומקבלים במקום זה חיזוק שלילי .

" היי משולש.." 

ברח? לא ברח!