בננות - בלוגים / / דברים טובים שלא ידענו על דודו טופז
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

דברים טובים שלא ידענו על דודו טופז

בחצרות החסידים נהוג לומר 'אחרי מות – קדושים אמור', אחרי שיהודי הולך לבית עולמו יש לומר עליו רק דברים טובים.
כדי שגם סניגור ילווה אותו-דוד טופז- בבית דין של מעלה, נוטל על עצמו את התפקיד הזה יו"ר סניף 'דגל התורה' בביתר הרב יצחק רביץ ומספר:

"זה קרה בערב שבת אחת לפני כשנתיים. אני יושב במשרדי והטלפון מצלצל. על הקו- דודו טופז. איזה טופז? – אני שואל עם לא מעט נימה של זלזול, מהצ'חצ'חים? והוא משיב לי בחיוב. לא הבנתי מה לו ולי? –פותח ר' יצחק את סיפורו.

ואז מספר טופז לרביץ, שהוא קיבל מכתב מאשה מסכנה המתגוררת בביתר ובו היא מגוללת את מצבה העגום ומספרת שאין לה מה לאכול. ברשימת הממליצים היא הזכירה את שמו של יצחק רביץ כמי שיכול להעיד על מצב המשפחה.

"הוא שאל אותי האם הסיפור אמנם כל כך קשה? סיפרתי לו מה שהיה ידוע לי, ואמרתי לו שאני יודע שהמצב שם מאד לא פשוט. טופז הודיע לי שהוא רוצה לתרום למשפחה – 75,000 ₪. הייתי המום, המכתב נשלח למאות אנשים, והמשפחה בטח לא חלמה לקבל כזה סכום ודוקא ממנו".

"טופז שאל אותי אם אוכל להגיע אליו הביתה" – ממשיך רביץ לספר – "אמרתי לו שביום שישי אני כבר לא אספיק, וסיכמנו שאבוא אליו ביום ראשון. לאחר שעה הוא התקשר וביקש, שאמסור למשפחה שביום ראשון יגיע אליהם סכום כסף. הוא אמר שהוא רוצה שכבר בשבת הקרובה תשרה השמחה אצל המשפחה המסכנה הזו".

"ביום ראשון הגעתי לביתו, והעמקנו בשיחה שערכה 4 שעות. הוא אמר לי שהוא מרגיש שאין לו כלום ושהוא תורם את הכסף כדי יוכל לעלות למעלה עם משהו. הוא טען שהחיים שלו דפוקים וריקנים, והתעניין במצוות".

"את הצ'ק הוא נתן, בתנאי שהמשפחה לא תגיד לו תודה, ולא תדע את זהות התורם.".

נפרדנו בידידות רבה.לאחר כחודשיים התקשר טופז שוב לרביץ. הפעם, הוא קיבל מכתב ממשפחה של בחור שנהרג בצבא שרוצים לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו. הוא התעניין כמה עולה ספר תורה. "אמרתי לו שמדובר בסכומי עתק של כ- 40,000$, הוא אמר לי שהוא מסכים לתרום חצי בתנאי שאני אביא את החצי השני".כך היה.

להכנסת ספר התורה לא רצה טופז להגיע. הוא הסביר שרוצה שזה יהיה נטו למצווה. לא רוצה כבוד. "לאחר הכנסת ספר התורה, הוא דיבר איתי על יוזמה שעלתה לו בראש בעקבות התרומה לספר תורה. הוא רצה להקים מועצה המורכבת מחילונים ודתיים, שתעזור לאנשים מכל הסוגים. הוא היה מאד רציני. ישבנו כמה פעמים גם בביתו וגם בבית קפה מול הבית שלו. בסוף זה לא הספיק להתקדם".

רביץ מעיד, מתוך הכרות אישית שטופז היה יהודי מלא בהרהורי תשובה. "כשהתחיל הסיפור התקשר אלי העוזר שלו צחי, ושאל אם אני אסכים לתת עדות אופי בבית המשפט. אמרתי שבוודאי. אז הנה אני מקיים הבטחתי לתת 'עדות אופי', אלא שאני נאלץ, לדאבוני לעשות זאת, בפני בית דין של מעלה, ולא בית משפט של מטה" – מסיים רביץ, על אף הנסיבות, בקול חנוק.

כך דרשו חז"ל על הפסוק "כפלח הרמון רקתך" – ריקנים שבך – מלאים מצוות כרימון.

שבת שלום. 

—————————————————————————————–

אין כל קשר בין הפוסט הזה לקודם, זה מאד ריגש אותי, והייתי חיבת להעלותו לפני כניסת השבת ושאנשים יספיקו לקרוא.

 

17 תגובות

  1. מדהים! אם כך היה גם צדיק נסתר…
    יהי זכרו ברוך וינוח על משכבו בשלום!
    באמת משמח לקרוא את זה.

    (צר מאוד על מעידותיו האחרונות, עושה רושם שהיה איזה חור שחור בנפשו שגרם לכל ההידרדרות).

    שבת שלום ומבורך

  2. תודה שהבאת ,אביטל, חשוב שאנשים ידעו. ואני מקווה שזה יזכה אותו שם למעלה, בסך הכל היה לו ניצוץ יהודי, חבל שהרבה ניצוצות הולכים לאיבוד

  3. מה כניסת השבת? היום רק יום חמישי!
    וחוץ מזה – גם אם טופז היה נדבן – כבודו במקומו מונח אבל זה לא האישיו. האישיו הוא שהדתיים תמיד מהללים את מתן התרומות. מתי יתחילו לצאת לעבודה בעצמם??? מספיק עם תרבות השנור. לעבודה ולמלאכה! לחדוות היצירה – לא רק להתנדנד כמו לולב בישיבה – לעבוד! ואז לא יהיה צורך בתרומות. ולמה ספר תורה צריך לעלות 40 אלף דולר??? פשוט שחיטה.

    • חשבת שאולי הייתה כאן אישה עם ילד חולה, ניתוח ,או עוד מקים מצערים שיכולים לפול גם על אנשים שמתנדנדים כמו לולב, לא עלינו, טוב אתה כל יודע ואני לא.
      שבת- שלום.

  4. רונית בר-לביא

    יפה שהבאת, אביטל.

    זה מרגש ומסמר שיער.

    בין השורות תמיד אפשר היה לראות שטופז אוהב לעזור לאנשים,
    גם אם מה שיותר הניע אותו בחייו היו רדיפה אחר האגו והתדמית המוחצנת,

    סך הכל הרבה ממה שהוא עשה בתוכניותיו (שלא ראיתי), היה עזרה לאנשים, גם אם בצורה צינית, היתה עזרה.

    בחור מסכן, היה הקורבן של עצמו.

  5. היי אביטל. קיבלתי את הדברים בתוך מייל, אבל בלי לציין שאת כתבת אותם! מתאים לך? אומי.

  6. עצוב.
    היום קראתי באחד מספרי החסידות, או יותר נכון, ספר על חסידים. דברים שאמר מישהו, והוא אמר ככה (לא ציטוט אלא שחזור), הוא אמר שם שאנחנו אוהבים למצוא את הדברים הטובים שעושים הרשעים. למצוא בו איזה מעט טוב ואת הטוב הזה להאדיר.שזו כמובן דרך החסידות וזה נפלא, אבל לעומת זאת כשאנחנו מוצאים צדיק שחטא. אנחנו מוציאים לו את הנשמה עם פינצטה. (הוא לא אמר את זה כך, זה כבר הפירוש שלי).

  7. משום מה חוזרים על ריטואל קבוע: הכסף יטהר כל שרץ!
    ככל שאני יודע הכספים ש"תרם" המנוח טופז לא יצאו מכיסו אלא מכיסיהם של גבירים שחיפשו לעצמם טובות הנאה באמצעות "תרומות".
    ובאשר נכונו לטופז חיי גן-עדן, כפי שמתנבאת אביטל, כנראה שלא יצטרך להיפגש עם "צ'חצ'חים" שהרי אלה, לשיטתו, יורשים גיהינום!

    • רק ה' יחליט מה נכון לו גיורא, המשפט שלו שם על התאבדות לא קל, רק מחפשים נסובות מקילות, עדות אופי וכדומה.
      שם זה לא מאסר עולם עד המוות.
      אני חוששת שזה גרוע מזה.
      אבל זה מידע רק למאמינים, אני כמובן לא יועצת אישית של הבורא

      שבוע- טוב.

      • כמובן שלא אני האדם שיידע מהו משפטו של ה'.
        הנזק שגרם טופז על פני האדמה הזאת גדול מנשוא: הוא זיהם את הבידור הישראלי, לכלך את תודעתם של צעירים ומבוגרים ואורח-חייו הנלוז היה לרבים דגם לחיקוי!
        על כך אין רחמים בדין, לפחות לא בעיני.

        • האמת שלא זה נושאו של הפוסט.
          את דעתי דרכו ומקורותיה כתבתי בבלוגים של מיכה וגם יעל ישראל.
          זאת לא הייתה דיעה אישית על האיש, אלה בעיניי אחריות כוללנית שהחברה לא לוקחת על עצמה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת