תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
נסעתי לבקר את ביתי שחיה בירושלים . קבלנו דירת חדר וחצי קטנטנה בה התחלקנו , ארבע נפשות ואיזה אושר זה היה.
קודם כל מדובר בעיר הכי מדהימה בארץ ואני ממש חגגתי. נהנתי מנוף הלא מבוית שמתעלה על הבניה, מהאנשים מהאוירה , מההרים, העצים , החומות, השבילים הצרים שמפלסים דרך לכל מחפש שירה, הרוח הפעורה. הכל חינם וואו ה'.
לא כמו כאן בבני- ברק הצפופה ובכלל כל גוש דן שהפך למין מפעל שמתועל לצרכי – עבודה, בית, אוכל ויצרים בסיסים , שם מרגישים את קרבת ה' לי טוב בלי להתאמץ.
ובכלל אהבתי את האנשים, כולם. כשנתקלתי בחרדים זיהיתי מיד לאיזה מגזר או קבוצה הם שייכים, הנה הספרדים האדוקים, ואלו שנאחזים בדברי הרב אך נשותיהן כבר פוזלות לכוון הפיאות, החסידים והחסידות שנושאות תחת כנפיהן עוללים רכים , המוני ליטאים ,ואולי בזנב מיעוט לא אהוד ומסתגר. אל מולם נתקלתי ביושבי בית- הקפה שמתחמקים מהרבנים וצופים במשחקי כדורגל אסורים , שאבבניקים שמעשנים בקרנות הרחובות ההומים ולא נשכח , בראסלבים מעופפים ודתיים לאומים.
מאחר ואני חוזרת בתשובה אני מאזינה לכולם: גם לשיחות של החילונים, בינם לבין עצמם , הקשבתי בסקרנות: הנה זאת נסעה להודו ועשתה אחר כך קרחת אל' נינט , ושתי בנות צעירות משוחחות במושב האחורי של האוטובוס , ברצינות מעוררת הערכה על המסע לאושוויץ ,על השנאה והסליחה.
והתיירים?
כמה שמחתי לדשדש בעקבות זוג דובר צרפתית ולשפשף בין שיניי את השפה האבודה.
אוי איזו עיר מופלאה את ירושלים.
נכון שביתי עדין מגששת שם אחר עבודה והמצב לא קל, אבל אתמול נסענו לכותל , ולכבוד ראש- חודש אלול התפללנו עבורה.
בטוח שהקב"ה שומע- שמע.
וכבר אני רוצה לנסוע שוב.
ולומר שבאמת כל הצרות שנפלו עליך ירושלים, הן רק בגלל שאת הדבש, וכל הזבובים נמשכים אליך ואת לעיתים כה חסרת הגנה.
וכמה שנאהב אותך מלכה שלנו, מעתה ועד לבוא המשיח ושליחו אליה.
אביטל, אשרייך שאת יכולה לאהוב כך את עיר הקודש. אני מאמין לכל מילה שלך. אני מרגיש מחנק בירושלים, אולי זה כובד הדורות; אולי אלה שפע הצבעים וריבוי הריחות. באשר למשיח, אמן ואמן, גם אני מחכה לו בכל יום שיבוא. רני.
הציפיה היא העיקר, לא חשוב היכן.
ונגיד שיתחשק לו למשיחנו ,לנחות דווקא במלצ'ט.או בים. אז טוב שימשהו יחכה לו ויאמין שהכל באמת הופך לשבתי ומופלא. ולא ישקע באותו חול חוליני מוכר מתוך חרדה לא צפוייה.
נפלא שיש עוד נציג מאמין בעיר ללא הפסקה.
אבל מבחינתי ירושלים היא תמיד שיא , אתה כמו שהבנתי אוהב את תל- אביב.
ואני אם כבר אוהבת את תל- אביב של אבי, כפי שהיא עולה מסיפוריו.
הבתים הלבנים והחול הצח וגלי הים ששטים בהם סרטנים , מפני שהמים לא מזוהמים.
למה שהפכו את העיר הזאת אחר כך ,כבר קשה לי להקשר .
חודש – מבורך.
כתיבתך מרוממת את נפשי ,אביטל, אפופה אוויר פסגות צלול מיין אהבתי לקרוא על ירושלים שאין לה מתחרות
תודה לך חנה'לה שלנו. אין ,אין לה מתחרות.
אחת ויחידה!
חודש – טוב. הדליקי נר ושיתגשמו כל משאלותיך, אמן.
אביטל, כתל אביבית לשעבר שעקרה לפני מספר שנים לירושלים, אני לא יכולה אלא להסכים. עיר מלאה הוד
אני ממש מתפללת שהקב"ה יזכה אותי ונצליח לעקור מכאן. אנחנו כאן בגלל עסקי אישי.
הקשר לכאן מקורו בזכרונות והקשר לירושלים, מתעלה מעל כל זכרון אישי, הוא מהדהד ומרחף ממעל, כמו עוטף במשי ושובלו מרשרש רשרושי עונג והתעלות.
חודש- טוב