בננות - בלוגים / / לחיות מעל הטבע
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

לחיות מעל הטבע

 

 

 

אתמול הגבתי ליעל בבלוג וכתבתי על דודתי שהוציאה ספר במימון עצמי ואף הגיעה לאיזו תוכנית רדיו נדחת ושם אפשרו לה לתאר את המתרחש בספרה, ואת העירה בה גדלה, במשך שעת שידור שלמה .

מדובר בהישג לא מבוטל עבור עלמה בת תשעים פלוס שתמיד מחמיאה לאחרים ומתמידה לראות את הצד המלא של הכוס. פעם אף צילמו אותה במכון הכושר בו היא מתאמנת, תמונתה התנוססה בדף האמצעי של עיתון נשים , ודודתי טענה שם שהיא בת תשעים ושתיים, למרות שהייתה בת תשעים וארבע. אנו מרבים לצחוק  על התעקשותה לסלף תמיד את גילה האמיתי .  

יש אנשים שחיים מעל הטבע ועל זה רציתי לכתוב היום האופטימיות שלהם גורמת לדברים להתרחש.

למדתי על זה שנתיים בשיעורי חסידות : על העניין של לחיות מעל הגלוי וההגיוני.

למשל: יש לי עוד דודה איטלקיה בשם לטיצ'יה שגם היא לימדה פסנתר  עד גיל תשעים ומעולם לא שמענו אותה מתלוננת על כלום, ההפך.  בת צחוק תמידית מרוחה על שפתיה והיא תמיד ששה לשמוע כל מיני סיפורים רומנטים   ואפילו כשנפלה ושברה את הירך ,הצליחה להתאושש והיא הולכת וברגעים אלה( אני מקווה ) מטילת בכפר הקטן בו היא מתגוררת, ששוכן בפאתי  לוקסמבורג .

אני זוכרת שסבתא שלי ז"ל, שהגיעה להשגים לא מבוטלים בחייה ( יותר מדודתי האיטלקיה שחיפשה שעשועים), סיימה את חייה בנימה פסימית למדי.

סבתא שלי כאבה את  זקנתה והעדר מעמדה ,והכאב הכביד עליה וגרם לה לצער ומחלות.  

אני משערת שבמקומות מסוימים ,גם אני לא משכילה לחיות מעל הטבע, וזה חורה לי .

 

המורה שלי לחסידות שחי בדירה צנועה, האמין תמיד שהכסף עוד יזרום אליו , והדבר אכן קרה ,כיום יש לו בית פרטי במושב דתי .

 

 מאז שעקר מכאן ,אין מי שיחזור וישנן לי את עיקרי האמונה החסידית שטענה עוד לפני "תורת הסוד" שמול קושי , אתה חייב לעמוד עם חיוך ולהאמין שרצונך הפרטי יתממש על אפו וחמתו.

 

ובכל זאת גם בחיי מתרחשים מידי יום ניסים קטנים ובלתי נראים.

 

ומי ייתן שאצליח לאמן ביתר שאת את המקום הלא מאמין בכוחו של הקדוש ברוך הוא לשנות גורלות , בעצם הימים האלה ממש.  

 

 

 

 

19 תגובות

  1. חשוב טוב יהיה טוב! ורשימתך עושה טוב על הנשמה ,אביטל

  2. הבי לנו עוד סיפורים על הדודות והסבתות! תמיד מרתק

  3. אהבתי את הפוסט ואת הרעיון לחיות מעל הטבע, אני חושבת שאמי כזאת, בסוף שנות השמונים שלה מציירת מתעמלת נפגשת קוראת והעיקר אופטימית, הלוואי ואהיה כך..

    • איזה כיף לך, זכית. גם אימי היא לומנית למדי בנוגע לחייה ובריאותיה.

  4. אביטל, אין לי ספק שאמונותיו של אדם הן חומר הגלם שבו הוא בונה את יצירת האמנות הקרויה "חיים".

    ואם לענייני סבתות, הרי שגם לי סיפור, על סבתא …
    לאה, סבתי, היתה מתעמלת ושוחה מדי בוקר, גם לאחר שלקתה בסרטן והמנתחים קטעו את רגלה, אבל לא את שמחת חייה וכוח רצונה שהביסו פעם אחר פעם את נבואות המוות של רופאיה, ולא חדלו לפעפע ולשפוע על סובביה, לא לנוכח מרירותו הקנאית והזועפת של סבי ואף לא לנוכח מותו.

  5. עינת אלוני

    מקסים,
    גם לי הרשימה של יעל נראתה קצת לא מאוזנת, כלומר- הכל טוב ויפה, אבל חסר בה סיפורי החסד הקטנים שמזנים את תעשיית הקסם הזו.

    • זה נכון שיש נצלנים, אבל המון קשישים כותבים על מנת להעביר סוג של צוואה רוחנית .

      וגם אם יש להם קורא אחד , זאת זכות עצומה, שהמודעות אליה יכולה להתעורר גם אחרי מות הקשיש.
      אני לא רואה את חיינו רק כנכס ספרותי.
      תודה על הביקור.

  6. חני שטרנברג

    איזה יופי כתבת, אביטל.
    והנה את זוכרת בעצמך את מה שהמורה שלך לחסידות שינן לך ומזכירה גם לנו: "שמול קושי, אתה חייב לעמוד עם חיוך ולהאמין שרצונך הפרטי יתממש על אפו וחמתו".
    חיברת אותי ל"שורשיי החסידיים" בסיפור הזה. תודה לך:)

  7. אביטל, סבתך מקור השראה לאופטימיות.

    • דודותי , סבתא שלי הייתה די פסימית לצערי, אבל האור בעיניה בכל זאת דלק.

  8. מירי פליישר

    אביטל יקרה
    נדמה לי שאת לא רואה את עצמך
    לי את נראית ענקית
    גם שומרת על אמונתך וגם על קשר עם העולם הרחב החילוני בעיקרו עם חיוך מקבל ולא ביקורתי
    וכמובן הכתיבה שלך תענוג.
    עם דודות כאלה יש לך עתיד

    • מקסים מצידך לומר לי את זה, אני חיה בבקורת מתמדת, מאד אהבתי את עבודתיך שהוצגן בבלוגפרסט , אני באמת מנסה לשוטט בין העולמות, אנשים הם תחום מענין, לא רוצה להיות מוגבלת למסך או דעות.

  9. עם גנים כאלה עם אופטימיות כזו ועם סיפורים כאלה גם את תחיי ותצחקי מעל הטבע ועל הטבע 🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת