בננות - בלוגים / אביטל קשת / על אמהות אוטומטית ותקרת זכוכית
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

על אמהות אוטומטית ותקרת זכוכית

עברתי ברחוב וחטפתי עיתון ישן מהקיוסק ככה בלי לשלם.

כתוב היה שם על קרירה ואמהות השילוב המנצח שלא יכולתי לו.

לדברי המרואינת אין תקרת זכוכית לנשים בתנאי שאת מסכימה לעבוד עד 7 בערב בלי נקיפות מצפון על הגורים ובגיל מאוחר יותר הם מילא מסתדרים .הקרירה שלך רק מועילה להם,  זה הופך אותם לעצמאים טענה המרואינת. לראיה היא הצליחה ואין עליה תקרת זכוכית. יפה לה.

ואני חשבתי עצמאים רגשית? את באמת מאמינה בזה, כי תמיד יש מראית עין.ואיך זה שמוסדות החינוך מלאו ילדים תלותים וצווחנים שאמהותיהם עובדות , מצליחות ומוכרות לי סיפורים לא ברורים.

בשנה שעברה "ביום האישה" הציעו לנו הנשים , שבאמת יפתחו יותר מעונות לילדים עד שבע בערב וזה יקדם אותנו הנשים.

הזדעזעתי! לא חארם על הילדים? כמה זמן הם מסוגלים לשמוע צווחות סביבם. 

ואם הפיתרון הוא מטפלת, אז כנראה שגם התורשה, תהיה ממנה, כולל הגעגועים. 

ולי נראה שהפיתרון הוא שיסכימו לקבל אותי לעבודה גם בגיל חמישים, עם צמיגים בבטן, שדיים נפולים והתחלה של סנטר כפול, הרי על פי הסטטיסטיקה אנחנו נחייה כאן עד מאה( ב"ה)  אם ניקח את כל התרופות הנכונות.

שיפסיקו לקדם אותי על פי מקדם מחשוף ועור חלק וגיל נכון ודמיון לדוגמניות של בגדי – ים.

אני רוצה לגדל ילדים בשנים שצריך לגדל אותם, לא בא לי שלשלוח אותם למעונות עד 7 בערב, כמו שלא מתחשק לי שילדי  ישלחו אותי לבית אבות מיד עם התקף הדמנציה הראשוני.

ולמי שבכל זאת לא מסכימה אותי ורוצה את השילוב המנצח אמהות וילדים, בלי לגדל אותם בפועל, אני שואלת בשביל מה? בשביל להגיד שעשית את זה? היית בחדר- לידה, יצא ממך תינוק, זה היה מאד מרגש ועכשיו נקסט, לריגוש הבא..

אני לא יושבת לשום אישה על הרחם, אני לא  מיילד\ ת  

 רק חושבת על הדור הבא.

21 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    לדעתי בכלל צריך לחזור לגדל ילדים בשבטים.

    הרעיון של אמא+אבא לא כזה שוס,
    וכמות השריטות ההולכת וגדלה מדור לדור היא רק עדות לכך.

  2. כן. אמרת את זה נכון. הרבה נשים רוצות להיות מאחרוי זה. לשים וי על ילדים ולהמשיך לחיות.
    והעלת שאלה חשובה. לא בטוחה לגביי המסקנות.

    • אני בהחלט מסכימה עם הוי, אבל למה חיבים? ואולי יש רעיונות אחרים אני מוכנה לשמוע.

      בקשר ללילודה בגיל מאוחר,רעיון שמעלים אותו כל הזמן , זה לא תמיד לטובת הנשים שנאלצות הרבה פעמים לעבור טיפולים על מנת ללדת.

      לא לבריאותן.

  3. איריס קובליו

    מסכימה בהחלט

  4. ואם יורשה לי להוסיף, לעבוד על 7 בערב זזה לא אנושי, גם לא לגברים/אבות.

    • מיכל ברגמן

      צודקת ביותר – כשפוגשים את הילדים האלה שמגדלים את עצמם…אוי ואבוי. דרושה משרה להורים – חוק בל יעבור – מי שיעבוד לאחר השה 16:00 כשהוא הורה לילדים מתחת לגיל 12 יענש.

      • לפני שמענישים אפשר להגן על הזכויות והשכר של מי שעובד עד ארבע בלבד.

        • לפני שמענישים אפשר לבדוק איך האנשים האלה (הנשים האלה) עובדות ובאיזה תנאים ולמה הן חייבות לעבוד עד 7.

          • מיכל ברגמן

            נכון שירה וגם לא נכון-
            נכון – כי חלק מהאנשים שלא יעבדו עד 7 לא יאכלו וכך גם ילדיהם.
            לא נכון – כי חלק אחר מהאנשים האלה יאכלו וכך גם ילדיהם. אוליהגי'פ יאלץ לאכול פחות, או שתילת צמחים טרופיים בגינה תתעכב – ואני פוגשת בתופעה הזו יום יום ובעצם בעיר אליה התכוונתי.
            אלה שעובדים בעל כרחם צריכים להגנה שאין, אין אין. ורע שאין.

          • אז יהיה לא פשוט להחליט את מי כן ואת מי לא מענישים…

            אני רואה כל מיני סוגים של בחירות שאנשים עושים. אני רואה גם את אלה שהחיים בוחרים בשבילם. כמו דודתי שבעלה עזב אותה עם שני ילדים ודמי מזונות שלא הספיקו לכלום והיא נאלצה לעבוד מהבוקר עד הלילה כדי לדאוג לגוזלים שלה.

          • מיכל ברגמן

            מה שאת אומרת זה שהיא נענשת על מחדלים של חברה שלא כופה דמי מזונות! ולא חסר מקרים כאלה. גם אין די עזרה לאמהות חדהוריות בכלל ובפרט מהסוג הזה – היא נענשת כבר והשאלה מדוע עליה להמשיך ולהיענש.

          • חנה טואג

            רצוי שתהיה קריירה מבלי לפגוע בטפול בילדים, אך לפעמים יש פער בין הרצוי למצוי ואשה צריכה לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה בלית ברירה , ואם יש סידור לילדים במסגרת העבודה מה טוב !אין שחור ולבן, זה נופל הרבה פעמים באפורים , החיים מורכבים האנשים מורכבים וסיטואציה אחת אינה דומה לרעותה.

          • כי אלה החיים. והיא בשום אופן לא מסכנה ולא מרגישה נענשת. ועד שהחברה תתעורר, היא הספיקה לגדל שני ילדים שכבר יצאו מהבית. והיא אישה עצמאית ומשכילה. לא קורבנית ולא קורבן.
            סה לה פאקינג וי! (אקסקיוז מיי פרנצ').

          • מיכל ברגמן

            מי קבע כי רק נשים בלתי משכילות הן קורבן?
            כמה קורבנות של מיתוסים שונים ומשונים נמצאים בין המשכילים והמשכילות (זוהי קביעה כללית בלי קשר לזו או אחרת).
            העולם אולי משתנה, אבל צרכיו של ילד בן ארבע נשארו כשהיו, גם של זה בן השמונה.
            ובכלל – למה אנחנו מדברות רק על נשים? מי קבע?
            כשאני עבדתי שעות רבות היה לילדי אבא בבית וזה בסדר גמור. הקושי (שנוח להתעלם ממנו אך הוא קיים) הוא כששניהם מפתחים את עצמם. ומי יפתח את הילדים?

          • הכתבה הייתה על אישה מוצלחת מאד, שבחרה לעבוד עד 7 וטענה כנגד הנשים שהן לא מוכנות לשלם תג מחיר.

            בעלה או בן- זוגה עובד אף הוא עד שמונה לפחות.
            ויש מטפלות ועוזרות.

            אני לא מדברת על גרושות או כאלה שמתחלקות עם בן – הזוג.
            אלא מקרים כאלה שבו המרואינת גוערת בי שאיני משלמת תג- מחיר.
            ולדעתי התג יהיה אצל ילדי.
            וגם אצלי כשאהפוך לתינוקית ותלותית ופיליפינית לא תספק את רצוני בחום אנושי.
            שמחה על הדיון.

          • חנה טואג

            מסכימה איתך, שירה, אלה הם החיים וכמה שפחות נתבכיין על "מר גורלנו" כנשים כך נחוש פחות קורבניות ויותר בשליטה אגב אני לא חשתי מעולם תקרת זכוכית ,בחרתי לראות שמיים

          • איזה משפט יפה, חנה.

    • נכון, מאד קשה לי עם זה שבעלי לא איתי בגידול, מאד, מאד!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת