בננות - בלוגים / / ה5 וה6 במרץ – ימי נפילתו של המן הרוסי.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

ה5 וה6 במרץ – ימי נפילתו של המן הרוסי.

 

 

נלקח מתוך ההמאמר שנכתב על ידי ש. גולד ופורסם בכתב העת למחשבה יהודית 
 " בנשוב הרוח"גיליון 13
==============================================

אחד " המנים" הגדולים ביותר בהיסטוריה היה מנהיג ברית המועצות לשעבר,  יוסף סטלין.

הוא הצטיין בשנאת ישראל יוקדת , וכן באכזריות וברוטאליות כלפי בני עמו . עשרות מיליונים נהרגו בעטיה של רודנותו .

בגודל שנאתו ליהודים , הגה תכנית שטנית להשמדת כל יהודי ארצו . הוא דאג להפצתה של עלילת הרופאים המפורסמת , לפיה רופאים יהודים ידועי שם , אשר נקראו לטפל בו בעת מחלתו , התכוונו להרעילו. כלי התקשורת   התקשורת הרוסית רקמו את העלילה היטב . האשמות הועברו לצוות שופטים , אשר כמיטב המסורת הרוסית פסקו בהתאם לרצון השליט , כי אומנם התכוונו היהודים להרעילו , אף שלא היה בסיס מציאותי להאשמה. 

התאריך להשמעת גזר הדין נקבע ל6 במרץ 1953 . בבטחונם במותם הצפוי של הרופאים כבר הוכנו עמודי תלייה בכיכר האדומה.

היה זה חלק מתוכניתו של סטאלין , להציג את היהדות כולה כנאשמת . מאז ומתמיד עודדה הממשלה אניטישמיות , וגם עתה, תחת השילטון הקומניסטי , התכוונו לתת עידוד מפורש לשנאת ההמונים כלפי היהודים.

סטאלין ציווה להקים עיר ענקית בצפון סיביר , ליד וערניוסק . בעיר זו מגיעה הטמפרטורה באמצע החורף ל68 מעלות מתחת לאפס. בבלוקים רחבי ידים לא הותקנו מתקני חימום כלשהם . תוכניתו השטנית של סטלין היתה להעביר לשם מאות אלפי יהודים , בלי לספק להם חימום . קלושים מאד היו הסיכויים לשרוד בחורף הסיבירי הכבד מנשוא. 

עיר דומה הוקמה ליד חברוסק , אך בכך לא היה די. כדי לספק את יצרי השנאה והנקם של ההמונים הרוסים , החליטו שהרכבות שיובילו את היהודים לערי הגירוש , ייעצרו בתחנות רבות , בהן יקדמו האוקראינים את פניהם ויכו בהם ככל העולה על רוחם .

תליית הרופאים המתוכננת אמורה היתה לסמל את הסכמת המשטר , שאכן היהודים הינם פושעים ורוצחים ויש להורגם בכל עת ובכל דרך.

אימה נפלה על היהודים וליבם ניבא להם רעות , הם השתדלו להצניע את עצמם ככל האפשר .

ישיבת הקבינט כונסה , ובה שמעו חברי המועצה הבכירים מפיו של סטאלין את הצעתו – הגליית היהודים בהמוניהם לסביר. חלק מהם התקומם נגד רעיון בלתי אנושי זה , אך סטלין רגז על עצם ההתנגדות לעצתו. הוא צרח בקול , שפתיו העלו קצף ומאוחר יותר באותו יום תקף אותו שבץ .

הלוויתו של העריץ התקיימה ב5 במרץ בכיכר האדומה של מוסקווה , באותו מקום שזמם לתלות את ששת הרופאים למחרת היום. 

 להלוויה הגיעו כל מנהיגי המפלגות הקומניסטיות בעולם , וביניהם קלמנט גוטוולד , המנהיג הקומוניסט של צ'כוסלובקיה , שהוציא להורג בפקודת סטאלין ששה עשר ממנהיגיה של ארצו. הוא הגיע ללוויה , חטף התקף של דלקת ריאות קשה , ומת באותו  יום של הלווית " מורו ורבו ". ארונו הוצב ליד ארונו של רב הטבחים סטלין.

עם ישראל נשם לרווחה : יום השישה במרץ היה ליום של אבל ומבוכה לעם הסובייטי, ויום פדות והצלה לעם היהודי. 

 

 

2 תגובות

  1. גלית וסקר

    אביטל,
    תודה על המידע

    שבוע טוב,
    גלית

השאר תגובה ל גלית וסקר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת