בננות - בלוגים / / דרשה על 4 הבנים מתוך ההגדה של הרב לאו , וההשלכה על חיי.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

דרשה על 4 הבנים מתוך ההגדה של הרב לאו , וההשלכה על חיי.

 

 

 

 

 

קניתי לחברה את ההגדה של פסח עם ביאור ופירוש של הרב לאו ומצאתי את עצמי שקועה.

הנה חלק מדרשה לגבי שאלות ארבעת הבנים בראי אקטואלי היסטורי.

האב של הבנים הוא חסיד איש תמים ופשוט שעליו נאמר " צדיק באמונתו יחייה" שממלא את המצוות בלי לערער .

נולד לו בן לו דאג להעניק השכלה חיצונית , מחוץ למסגרת היהודית, הבן חקרן ומשכיל יותר מאביו .
שאלתו:"מה העדות והמשפטים אשר ציווה ה' אתכם " יש אצלו הבדל בין "עדות" לבין "חוקים ומשפטים" הוא חקרן.

הבן הזה מתחתן ונולד לו בן. הוא כבר לא בחדר או בלימוד תורה . הוא מתחנך בין לא יהודים ,ממשיך לאונברסיטה , רחוק מתורה, מצוות, תפילין . הוא מגיע בחופשות לבית הוריו וגם כאן מצרים את צעדיו. פה אסור לאכול חמץ , פה ניקו וכך הלאה. מגיע ערב החג הוא חושב שסוף סוף הגיע הזמן לאכול והנה מתחילה ההגדה , עד שמגיעים "לשולחן עורך" הנשמה פורחת , הוא מטיח 4 מילים: " מה העבודה הזאת לכם !" זה לא עדות , זה לא חוקים ומשפטים , זה עול!." מה בגלל שיצאנו לפני שלושת אלפים שנה ממיצרים צריך לסבול גם היום ". זה הבן הרשע  .

הוא נושא אישה דומה , בת ישראל שרחוקה מחוקים ומצוות ולהם נולד ילד.הילד לא רואה כל סממנים יהודים אבל בהגיעו לגיל עשר מכירים לו את סבו ששומר מצוות ואז נוצרת פירמידה  הפוכה. הילד נקשר בנפשו של הסב הולך איתו לבית – הכנסת , מגיע מלא רשמים , יושב על שולחן הסדר שערכו סבו וסבתו. ומה שהוא מצליח לפלוט זה: " מה זאת?" 

דור נוסף חולף . הסבא החכם הלך לעולמו , הבן התם נושא אישה שדומה לו . נולד להם בן שהוא הרביעי . הוא אפילו לא שואל מה זאת? כי הוא כבר לא רואה סדר פסח בבית אביו , התם , ולא בבית סבו , הרשע.

כשאני משליכה את זה על עצמי , דייק הרב לאו. 
מצד אימי לפחות : הוריו של סבי היו בעלי אמונה תמימה ,מחסידי בעלז, שהביאו לעולם 9 ילדים . סבי ז"ל, בנם הבכור,  כבר למד רבנות אך גם למד פילוסופיה יהודית באונברסיטה והפך לרב הראשי של לוקסמבורג  וגם  לפרופסור ומרצה באונברסיטה של ברלין .

אימי כפרה בכל והגיעה לכאן .

אני דור שלישי נהגתי לקיים שיחות עם סבי על תורה ואמונה , שיחות שחלחלו אלי ובזכות  אבות זכיתי לחזור בתשובה .אחרת היו ילדי מאלה שאינם יודעים לשאול .

מצד אבי המצב דומה ושונה. 
אישתו של סבי ,הרי סבתא שלי ,באה מבית ליטאי מובהק ואנחנו מצאצאי הרב חיים מוולוז'ין . היא התחתנה עם סבי  שהגיע מבית חסידי ( שכבר שמע על ההשכלה ) .  סבי מסיבותיו הוא כפר בעיקר . ( הרשע)אבי גדל בבית שאין בו שבת , או חג .
אולם אבי תמיד נמשך לדת , הוא יודע את התנ"ך על בוריו ומצטט ממנו פסוקים ופרקים שלמים ועדין הוא  בבחינת תם, נמשך מבלי להבין את פשר המשיכה  .
והנה אחי שנולד לדור שאינו יודע לשאול , באמת לא שאל, סבי ז"ל נפטר כשהיה בן 3 ואחי היה רחוק משמירת מצוות כמרחק בין מזרח ומערב.
הוא הפך לקצין במשמר הגבול ובעת ששמר על קבר רחל אימנו יצא לו לשוחח עם הרב של המתחם 
" הרב קלמן" שיחה , גררה שיחה , ואחי שלא ידע מה לשאול רק הקשיב , ולא ידע שובעה . 
לבסוף באורח מפתיע הוא  חזר בתשובה שלמה.

    מה שאומר שאל לנו לאבד תקווה .הזיקה לשורשים יכולה להתעורר בכל דור ודור.

 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. ועדיין יש לכל הבנים – שווה בשווה – את הזכות לחיות בטוב, כל אחד על פי דרכו; גם לרשע, שהבטן שלו הומיה ואין לו סבלנות עד לשולחן עורך, והוא מזכיר לנו כמה אנחנו מעליו.

    • מדובר בתהליך היסטורי שקשור בין היתר לפריצתה של תנועת ההשכלה.

      אם כי לא רק.

      הרב אני משערת מביע צער על התרחקות הדורות, כי ככל שרחוקים יותר במיוחד אם חיים בחו"ל קל להגיע להתבוללות .

      בארץ אנחנו עדין מוגנים ב"ה כי יש כאן רוב יהודי. אך דעי לך שבחו"ל יש שואה מסוג חסוי התבוללות שקטה ולכן גם האמירה
      " לשנה הבאה בירושלים הבנויה "מאד אקטואלית.וגם בהקשר הפוליטי כמובן.

      אנחנו כאן והם שם ומתבוללים ומאבדים מורשת אבות ולכן זה כואב.

      נראה שזה בסדר שיחיו על פי דרכם, אבל לאדם לא מאמין קל יותר לוותר על הכל מאשר למי שבכל זאת מחזיק בתורה ובמצוות.
      עדין אקטואלית.

      • בעיניי, בראש וראשונה, שיהיו בני אדם, כגון שיהיו אנושיים והגונים לעצמם, לקרוביהם, לזולתם, ושזו לא תהיה בחזקת "עבודה"; אחר כך עבודת האל, התורה, תרי"ג מצוות, מורשת העם, וכו".

        • מסכימה איתך כמובן, אבל כשנמצאים בחו"ל ומתבוללים זה בהחלט לא מספיק והתוצאות מדברות בעד עצמן.

          מאין לנו שזה לא יקרה לטובי בנינו ובטח שהם בני – אדם מצוינים לא פקפקתי בכך.מה גם שמי שחי על פי תורה והולך בדרכיה בתום ויושר לבב,הוא אדם מצויןללא ספק.

  2. היי אביטל זה מקסים כמה את מאושרת בחייך, ואחיך, וכניראה עוד הרבה שלא הזכרת, אל לאבד תיקוה זאת באמת מנטרה קיומית.
    חג כשר ושמח.
    להתראות טובה

  3. אביטל היקרה, צדיק באמונתו…
    הייתי חותם על הזכירה העצמית, אך לא על המיתוס היהודי דווקא.
    אפילו מקורות הפסח שלנו אינם יהודיים, אלא קשורים באמונות של דת הטבע. סיפרתי פה על זה ב"חושפת פסח ומכסה פסחיים" בפוסטים "שה לעזאזל" –
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182&itemID=4603#post4603

    גם המנהג של השכלת הבנים וחינוכם ב"סדר" – יפה ונכון, אך מיובא הוא. על כך ב"משתה היהודים" –
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4615&blogID=182
    הרבה אביב!

  4. העיקר שאת מאושרת מדרכך ושאת ואחיך
    מצאתם את אמונתכם.

    • איציק , זאת לאו דווקא אמונתינו. זאת האמונה של כל יהודי חלילה לנו מלבקש עליה בלעדיות.

      כנראה שזכינו לחזור בתשובה , אם כי אני לפחות עדין לא ממש יצאתי לגמרי מהקליפות ,אבל יש למה לשאוף.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת