בננות - בלוגים / אביטל קשת / מי האיש החפץ חיים ..נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

מי האיש החפץ חיים ..נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה.

 

היום יום פטירתו של משה רבנו . האיש שהוריד לנו מההר את עשרת הדיברות שעלינו לקיים.
כן, אני יודעת שיש על כל העניין מחלוקות היה או לא היה שלנו או שלהם. אולם איש לא ישכנע אותי שאפשרי לחיות בלעדיהן.
 
דיבר אחד קשה לנו וגם לי לקיים והוא : " ואהבת לרעך כמוך". דיבר מסובך מאד. 
 
בשנת 1873 יצא ספר קדוש שלא נלמד בבתי הספר החילונים ושעוזר לנו לקיים את הדיבר הזה.
שם הספר: נצור לשונך והוא נכתב על ידי ה" החפץ חיים" . שמו נעתק מתוך הפסוק הידוע :" מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה " ובזה בדיוק דן הספר .
 
בתקופה שבה כל עיתון שמכבד את עצמו חוגג על מדור מלחשים ש.. בתקופה ששי ודרור לועגים בפרהסיה למי שבא להם . בתקופה שאין די לבחישה בחייהם של ידוענים שונים כנראה שאין לספר ביקוש וגם הדיבר ההוא מיושן משהו.
 
כמובן שיולי שרתינו היקרה  לא תסכים שילמדו אותו בבתי ספר חילונים מחשש לכפיה דתית, פלורליזם תרבותי ושאר שטויות שמלאים את אוצר ידיעותיה על מהי מורשת ישראל . 
 
הספר מבאר מהי לשון הרע . ציטוט: " הלשון הרע הנה השורש לפגעים חברתיים רבים , היא גורמת לצער , פרוד ומחלוקת , מביאה אל קצם קשרי נישואים ומטילה שנאה בין ידידים. בגלל רכילות אנשים מאבדים את משרתם ומקור פרנסתם ואין זו גזמא לומר כי היא ממיתה חיים בטרם עת . ואף על פי כן אין הלשון נרתעת . תמיד מוצאים תרוצים והתרים להצדיק רכילות כמו: אמרתי את זה רק בצחוק , זה לא פוגע בו, זה לא ממש לשון הרע. ואכן .. בלעדי הלימוד בספר אין כמעט אפשרות לדעת מה נחשב לשון הרע ומה אינו כן . איזהו דיבור מותר ואיזהו אסור .
בגוף הספר הלכות , דוגמאות ומשלים מחיי היום יום , כדי להמחיש לנו הלכה למעשה את המצב .
 
ראוי וחשוב ללמוד בספר , אפילו אם התוצאה היחידה של הלימוד תהיה אנחה בגמר העיון" .
 
והאמינו לי שנאנחתי. עדין קשה לי לקיים את כל הלכות לשון הרע . הלכה אחת על כל דקדוקיה קשה לי לקיים. וכאן המקום לומר למי שאומר שקיום מצוות לא חשוב, אלא להיות אדם טוב.( שזה מה שאומרים לי רוב החילונים).
אני מקבלת, אדרבא, קנה את הספר והיה אדם טוב! אל תניח את הידע הזה למיעוט החרדי רכוש אותו עבורך, חייה אותו. מדיטציה ותורות הזן , לא דומות לספר הזה שממש דורש מאיתנו עבודה על המידות שתוביל בסופו של דבר למצוות .. ואהבת לרעך כמוך שעליה צוונו בהר סיני .
 
את הספר לא ניתן לרכוש בסטימצקי. מי שרוצה מוזמן להגיע לרחוב הרב קוטלר 17 בבני ברק אל האחים גיטלר . כן.. הגטאות הללו . אבל חיים שם בני אדם והם אוחזים אוצרות שיכולים להפוך את חיינו לטובים, חומלים ונדיבים יותר.  

 

25 תגובות

  1. אביטל, אני מסכים אתך לגמרי שהאתיקה היא הבסיס לכל בניין רוחני, אבל לא די בזה. גם אין ספק שטכניקות של מדיטציה אינן עוסקות בזה במישרין, אם כי לעיתים מאפשרות מבט בהיר יותר בעניין.
    ביהדות, בנצרות ובאיסלאם יש ציוויים: עשה ואל תעשה. אבל ציוויים לבדם מצליחים בעיקר באמצעות פחד ו/או התבטלות. מה שחסר בכל דתות האלה הוא הבסיס התבוני להכרח שבהתנהגות אתית, בדיקתה באמות מידה תבוניות נטו,
    ולא פחות מזה – הכלים והדרכים לאדם שחפץ להיות אתי – לא שיטות ל"כיבוש היצר" אלא לתיקון הנפש כך שלא יהיה בה יצר רע.

    את זה אפשר למצוא דווקא במקומות אחרים.

    נ.ב.
    מי שכן רוצה, את החפץ חיים אפשר למצוא גם בתל אביב, בחנות לספרי יהדות שבאלנבי (שמאלה מקינג ג"ורג" במדרכה הדרומית).

    • מסכימה לגבי תיקון הנפש שמצוי גם בכתיבה. אולם לשון היא איבר מתעתע ומן הראוי לכבוש אותו.

      • לא התכוונתי לכתיבה דווקא. אני לא חושב שהיא מציעה פתרונות ודרכים כאלה.
        התכוונתי לתורות אחרות – החל במסורת של הסטואה וכלה במתודות של הסיינטולוגיה.

        • לא יודעת . כאן התכוונתי לכיבוש הלשון שלא שמעתי שמצוי בסינטולוגיה.אם כן אני שמחה.

          בכל אופן אם נכבוש אותה בכל האופנים שהמחבר מציע ולא נפגע בזולת הרבה אנשים לא יזדקקו לריפוי.

          • אביטל, אם רק "נכבוש אותה" יום אחד נתעייף והיא תחזור לסורה. אבל פעולת הלשון היא רק סימפטום.
            האתגר האמיתי, כך נדמה לי, הוא לשנות את הלוך המחשבה שמאחורי הלשון. לזה אני מתכוון ב"תיקון".

          • בפעולה של לדון לכף זכות דנים ספרים אחרים. אני מסכימה איתך שיש מחשבה מתחת לפעולה. מצד שני על פי הפסיכולגיה ההתנהגותית שלפעמים עובדת עלי, אימון יכול להביא להצלחה והוא עצמו יכול לשנות סדרי מחשבה.

          • הממ… אני גם לא מתכוון ללדון לכף זכות, אלא לגירוש השדים הפרטיים של כל אחד מאיתנו.
            גם אין לי כלום נגד פסיכולוגיה התנהגותית אם היא מצליחה למנוע מעשים שאפשר רק להתחרט עליהם, אבל לעצמי ולכולנו אני מאחל יותר מזה.

  2. המצווה מאוד חשובה, והספר מעניין ואנסה להגיע אליו.
    יחד עם זה, סאטירה, בפרט על מפורסמים, בפרט על אלו שכלאורה או למעשה מנהלים את חיינו, כפי שעושים שי ודרור, ו/או החמישייה הקאמרית, היא טובה לדעתי, היא גם נחוצה. תרבות שאינה צוחקת, ולו גם בצורה גסה, מתחת לחגורה אפילו, על מנהיגיה ומפורסמיה, חסרה משהו.

    • אני לא רואה שי ודרור אבל נראה לי שהם פוגעים גם בסתם אנשים.

      אני חושבת שאפשר לצחוק גם בלי להעליב אנחנו פשוט לא רגילים לזה.

      • שי ודרור עושים לי ולהרבה אחרים טוב על הנשמה כל בוקר בנסיעות בפקקים, במקום חדשות ופרשנויות וראיונות משמימים ומייגעים. ברור שלשון הרע היא עבירה קשה ביותר בין אדם לחברו כשמדובר במעגל העבודה, השכנים, המשפחה, בפרט אם רובה רכילות שקרית, אבל שוב, לצחוק בצורה הכי בוטה על מפורסמים מכל סוג(ולא ניתן לצחוק מבלי כנראה להעליב) זה יסוד מרכזי בחברה בריאה, ועדיף שי ודרור (שרק לא ירדו ברמת הציניות והצחוק כפי שלפעמים קורה להם), מאשר חברה כמו האסלם שרודפת את רושדי או כל מי שצחק על הנביא.

    • אביטל, אני מסכים עם איציק. מה שסטירה עושה הוא הגחכה, וזה יכול להעליב את מושא הסטירה גם אם הוא הרוויח את זה ב"יושר".
      השאלה החשובה בעיניי היא האם הסטירה היא מכשיר ללשון הרע (כלומר, משקרת ואפילו לא במישרין אלא בהסחה אל הטפל) או חושפת באומץ מתובל הומור מה שראוי להיחשף.
      אני לא חושב שהחפץ חיים מתכוון לטיוח על פשעים ורשלנויות, אבל אם ככה זה מובן לחלקים מן הציבור החרדי – זה מפחיד.

      • מסכימה איתך שיש טיוח מיותר בחברה החרדית שאני לא מיצגת בשום צורה. אני לא נשיאה שלהם ונא לא להפוך את מטפחתי לקרדום לחפור בו.

        מה שכן לדעתישי ודרור לוקים ברוע מסוים, פעם הם העירו איזה ילד והיה מזה בלגן גדול. לכן אני נגד טיוחים אבל לא בעד רוע לב.

        • חס וחלילה, אביטל – אני לא מטיל עלייך את האחריות לחברה החרדית (ואיך אפשר? למרות היומרות, אנשים הם אנשים בכל מקום).
          את שי ודרור אני כלל לא מכיר, ואת החיטוט בחיי ידוענים אני די מתעב.

  3. אביטל,

    יש להבדיל הבדלה ברורה בין רכילות לסאטירה. רכילות היא רעה חולה. סאטירה היא דבר חשוב (והולך ונעלם במדינתנו – שי ודרור הם בין היחידים שעדיין נלחמים על מקומה בחברה, ארץ נהדרת על פי רוב נעדרת סאטירה וגולשת למקומות נמוכים של הומור רע.) סאטירה היא חלק בלתי נפרד מדמוקרטיה (שגם זה מושג שהולך ונעלם לאט לאט.) וצנזורה עליה באמת תביא אותנו למשטרים בהם עושים פולסא דנורא על אנשים שזה אולי קצת יותר גרוע אפילו מרכילות…. :)

    • יכול להיות, עיקר הענין הוא לא נגד סאטירה . אני אישית מאד צינית ולא נעימה לפעמים, אך נזהרת שלא לומר שמות.
      עיקר העניין הוא ספר שלם של הלכות שאם לא קוראים לא יודעים ונכשלים.

      • מהמצוות החשובות והקשות ביותר לביצוע.
        פעם כתבתי תכנית לימודים על הנושא הזה לילדים לאוו דווקא דתיים – ההורים של בית הספר הזמינו ואחר כך התקפלו.
        לקחתי את הרעיונות ההלכתיים ובאמת ניסיתי ללחבר אותם לדברים שקורים היום גם בחברת הילדים וגם בחברה ובעיקר לתת מקום מכבד לקושי הגדול שהציוויים האלה מעמידים בפני כל מי שיש לו יכולת דיבור. היה מעניין. בקרוב חלק קטן מזה יצא בספר לימוד של תל"י.

        • הילדים שלי למדו בתל"י וזאת הייתה חויה איומה .לא בשר ולא חלב , לא כלום. מה את עושה שם?

          • אני לא עושה שם כמעט כלום. לפעמים מעבירה השתלמות למורות. הם הגיעו איכשהו אלי. אני מכירה הרבה בי"ס תל"י – יש למעלה מ-80. יש טובים מצוינים גרועים – הכל. כמו בכל מקום.

          • כן, אבל יש להם מורות שלא יודעות כלום מהחיים שלהם והתורה זה מין דבר ערטילאי וחס וחלילה שיחיב , סתם שעשוע. חצאי תפילות במכנסים ועוד.. אין עם מי לדבר ובית הספר שלנו נחשב לטוב שבהם. הבנות שלי סבלו שם מבילבול , לא הבינו מה הן ודי שמחו להיחלץ משם.

          • הבעיה היא כללית וכאובה – מבקשים ממורות ללמד יהדות והן לא יודעות כלום. עכשיו זה כלל לא משנה לצורך העניין אם מבקשים מהן יהדות פלורליסטית או אורתודוכסית או כל הגדרה אחרת – כשלא מצליחים לקרוא את "ספר האגדה" ולא מכירים מנוח כמו "מדרש" או פחות מכך, אין על מה לבסס.

          • צודקת, הן בקושי ידעו מה זה שמונה עשרה , כשרות, ומדרש , הגזמת! טוב שיש אותך באזור.

  4. צודקת, מאבק אין סופי בן להסתכל עליך, להסתכל על חברך, קל יותר? נח?
    להתראות טובה

    • בספר כתוב גם שאסור לנו בכלל לשמוע דברי רכילות, עד כדי כך זה קשה . אסור לנו להלשין אלר במקרים מאד מסוימים ועוד המון דברים שאנחנו עוברים עליהם לסדר היום באמת כי נח.

  5. עוד כמה מילים על רוע, מתוך הטור של יהלי סובול ב"העיר" –

    "אתם יודעים למה אני אוהב רוע?" שאל פעם המשורר האמריקני צ"רלס בוקובסקי את קהל המאזינים בערב הקראת שירים שלו, "כי הרוע אומר – "היי, בנזונה, כדור מספר שמונה בכיס הפינתי" – והוא יעשה את זה!"
    בספר "תיקון הלב", שבו ערך והביא פנחס שדה מדבריו של רבי נחמן מברסלב, הוא מביא את הדברים הבאים מפי הרב תחת הכותרת "מעלת יצר הרע" – "והיא מעלה גדולה, כשיש עדיין יצר הרע לאדם. כי אז הוא יכול לעבור את השם יתברך עם היצר הרע דווקא, דהיינו לקחת את כל החמימות וההתלהבות ולהכניסן בתוך עבודת ה". ואם אין יצר הרע לאדם, אין עבודתו שלמה כלל. והעיקר הוא לעצור ולעכב החמימות העת התאוות ולהניחה בזמן התפילה והעבודה."

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת