בננות - בלוגים / / להיבלע
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

להיבלע

 

להיבלע בתוך חיבוק זה תענוג שכולו ערגה. אני אוהבת להיבלע לרגע  בתוך גוף- הגוף שלו.  כמה שיותר רחב ככה יותר בולעני, ואני קטנה, נעלמת, לא קיימת, מצונפת. כמה שיותר מכודרת, ככה יותר אפופה, ואז אלך ואתכווץ. אריח עוד משב של עור, שיער, זיעה עמומה, זה שלך? לא שלך. שלי. ואני איני.
 
להיבלע בתוך האותיות הסידור זו חוויה שמימית. כל אות מוזהבת נחקקת בנשמה, אני מתעלה ואז כאילו מתערפלות המחשבות הנלוות ששווים פרוטה שחוקה- נכנעות לחוק הציפה, ואני נמלאת תחינה, לא נראית, לא נצפית על ידי אף בריה. שוועתי לא מקורה.
 
אם להיבלע לרגע , לפלרטט עם המוות הבלתי נמנע, אז רק מתחת למים, שוב במקווה, לא אמנע את הפגישה, שם גלויה- אשאף אוויר, אנפח ריאות – כל כולי שליטה שהולכת להיטמע, וכשאטבול המים יכסו  את הגוף, את כל הבשרני, המוצק, המוגלה, שיש לו שם וכינוי והטיה. הכל שם מתכסה ברטיבות. נבלע.
 
 
אבל יש שאני נבלעת וזה קשה עליי, כמו כשאשב בסעודה, אצחק בקול רם, וקול גברי, לא זה שלך יבקש שקט, ואחוש איך הבקשה מעלעלת בתוך צליל מוכר מועתק, מאיים וחוסם. ואבהל. ולרגע ארצה להיות נוכחת בקרנבל ולא אוכל, כי אתקשט בחרדה. ואתה תהייה כה רחוק. נבלע בתוך המון בלתי נמנע.
 
 
וכזכור לך וקרה, שאחרי לידות תכופות ועבודה תובענית יום יומית חשתי שהמטלות שהטילו עליי החיים בולעניות, אי הסדר שלי, שהכביד עליך והייתי שומעת את השיר הנדוש הזה של ריטה " זמן" תן לי רגע זמן. ומקווה שהקול שלה יטייח את הקושי, את זה שאומנית אני וזקוקה לבהייה. ובו בזמן לא מתחשבת באומנות שלך שנבלעה. 
 
 
אני אוהבת את זה שאיני נבלעת כליל בך, אני משפיעה, אתה מושפע. הייתי מתה, אם הייתי בולע אותי לחלוטין ומזיל דמעות תנין, הייתי מאבדת שפיות, נבלעת בחיק הטירוף אם הייתי יודעת שאחרי שבלעת אתה רעב לעוד לא נודע.
 
ההתמזגות היא הקשה ביותר. מדוע אני חושבת על בליעה. האם זה בגלל אותם ימים בהם הייתי מקיאה . מהרגע שפגשתי אותך, אני בולעת את כל האוכל עד תום. רק עוד לא מתמזגת, מוזגת לשנינו משהו שירגיע את התחושה השקרית שתוקפת אותי כשנדמה לי שאני עומדת להיבלע.

 

2 תגובות

  1. עקיבא קונונוביץ

    אביטל,
    נבלעתי בטקסט שלך. אישי, אובייקטיבי, מלא אהבה לחיים ולמיסתורין שבהם.

    • אביטל קשת

      תודה עקיבא, תבוא עליך הברכה על ההתיחסות הזו לה משתוקק כל כותב.
      אני כה שמחה על שזכיתי להתוודע אליך. אתה יודע..
      מיסתוריות החיים, למה דווקא אתה פגשתני דווקא פה.
      שבת שלום.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת