בננות - בלוגים / / כלבה ב'זוטא'
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

כלבה ב'זוטא'

http://zuta.bhasofer.org.il/?p=5395

9 תגובות

  1. אני מעתיק את התגובה שלי מזוטא
    אגב התגובה שלי מהפוסט האחרון שלך לא פורסמה חפשי אותה בתגובות בצד שמאל
    תודה

    יפה הסיפור אביטל
    אבל אני יכול לומר לך שגם הזמן לא ישכיח את התאווה
    והאדם כתעלם תאוותו יחשב כמת
    בתי אומרת בודאות שלא תנשא למי שלא אוהב כלבים
    וכבר עכשיו בפרומו שלפני הנישואין אימצו כלב יחדיו

    • בוקר טוב דוד, אולי תחזור על התגובה ואגיב בלי נדר , כי לא מצאתיה.

      מאחלת לביתך שיהייה זה הזווג שלה משורש הנשמה.

      הכלבה בסיפור היא גם סמל, מטאפורה לדמות ולחיים וכדומה.

      האם הזמן משכיח תאוות? אני חושבת שקצת כן. תלוי איזה, באיזו עוצמות, מה בא למלאות. דיון מעניין בפני עצמו.

      בלי קשר, אוהבת את המעורבות החברתית שלך בכל סוגיה שעולה.

      יום מקסים.

  2. רקפת זיו-לי

    אביטל, סיפור קצר וחזק מאד.

  3. הי אביטל,

    זו די פעם ראשונה שאני רואה טקסט כתוב שלך. יש פוסטים בהם אני די מוחרמת, אולי כי לא פרסמתי ספר, אולי כי אני רק מבקרת, אולי כי יש כאן איזו בראנזנ.

    על כל פנים, אתמול התבשרנו כי הועבר בכנסת חוק אשר כונס מי אשר גוזם צפרניים של חתולים, וגם הסבירו את זה, מה מטרת החוק. ההסבר הוא שחתול ללא צפרניים, אינו יכול להתקיים בחוץ ואז דינו למוות.

    על כל פנים, הבן שלי נמצא אצלי ואתמול יצאתי לעשות קניות, כאשר חזרתי עמדה אשה רוסיה וחלקה אוכל לחתולים, מאוד נגע לליבי בדיוק כמו הסיפור שלך.

    הוא קצר, מאוד מדויק, מכמיר לב ויוצר דיכוטומיה ברורה בין הטוב לרע. יחד עם זאת היא משאיר חומר למחשבה. על כל מה שרצינו ואווינו ויש לנו ועל מה שאנחנו מחסירים ומתגעגעים אליו.

    האם יש כאן השלמה?
    הסיגריות וריבוי העישון מעלים את התמיהה ומשליכים על כל הסיפור כולו. האם צריך להשלים, האם אפשר ומה זה עושה לנו לנשמה.

    אצלך אגב אני יכולה לכתוב את המילה נשמה בלי כל היסוס.

    חוה

    • ספור רגיש ומרגש אהבתי מאוד

    • תודה חווה,ניתוח מעניין ןמעמיק כהרגלך.

      את מוזמנת תמיד להגיב. זה מפרה.
      אני דווקא פרסמתי ספר, אבל בהוצאה שולית, אז הוא נעלם קצת.
      בלי קשר יצא לי לפרסם ב'זוטא' מספר פעמים וזאת תודות לעורכים. קצת שירה בגיליונות משיב הרוח, ומאמרים בפסיפס ואדרבה. ובעוד מספר אתרים.
      אבל כאמור כתיבה הפכה לתחביב, או שלא. ויכוח מיש לענות בו את הדעת. כי רמה בכתיבה אינה מכורך התחביב.

      ודורשת ממני לפחות כל כך הרבה.

      בקשר לנשמה. לכולנו נשמה אלוקית, והיא מסתתרת.
      נדרשת חשיפה. לפעמים זה קצת מפחיד אותנו את יודעת. אבל השם לפעמים מכניס אותנו לסיטואציות בו היא נאלצת להתגלות.

      יום טוב.

השאר תגובה ל חוה זמירי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת