ולשאלתך…ברור שיוצא, ולא יודעת אם זה יתרון או חיסרון, אני שוכחת מהר.
פעם הייתי כל כך כועסת בזמן ריב ותוך כדי הריב יודעת שאשכח עד שהייתי לוקחת דף ועט וכותבת את הכעס שלי כדי שגם בעוד שעה אזכור לכעוס, אבל אז גיליתי, שלהיות רגועה ולהחליט לקרוא את הכעס שלי, ממלא אותי שליליות וגובל במזוכיזם, אז חזרתי להיות אני. רבה ושוכחת מהר:)
אכן מידת הכעס משתנה בין חום לבין חימה עד זעם, אולם לעיתים רחוקות קורה לי שאני מאבדת שליטה ומאפשרת לאחר להביא אותי לידי תחושה שאינה נעימה לי ואינני מעוניינת בה בתוך חיי.
באיחולי רגיעה ושבת שלום,
סיגל.
ולשאלתך…ברור שיוצא, ולא יודעת אם זה יתרון או חיסרון, אני שוכחת מהר.
פעם הייתי כל כך כועסת בזמן ריב ותוך כדי הריב יודעת שאשכח עד שהייתי לוקחת דף ועט וכותבת את הכעס שלי כדי שגם בעוד שעה אזכור לכעוס, אבל אז גיליתי, שלהיות רגועה ולהחליט לקרוא את הכעס שלי, ממלא אותי שליליות וגובל במזוכיזם, אז חזרתי להיות אני. רבה ושוכחת מהר:)
לכתוב את הכעס זה טוב, גם אני משתדלת לשכוח מהר. ומידת הכעס היא מידה שלא תמיד קל לי לרסנה.
כשאני כועסת מאד אני לפעמים בוכה, מרוב עצבים כמובן, ואז מדברת עם השם.
וזה מה שמביא מזור.
אתפלל על רגיעה, שאינה טבעית לי. לא מספיק.
שבת- שלום.
אכן מידת הכעס משתנה בין חום לבין חימה עד זעם, אולם לעיתים רחוקות קורה לי שאני מאבדת שליטה ומאפשרת לאחר להביא אותי לידי תחושה שאינה נעימה לי ואינני מעוניינת בה בתוך חיי.
באיחולי רגיעה ושבת שלום,
סיגל.
אשרייך. הכעס שייך לנפש בהמית . הוא זר לקדושה.
אני בת של כהן. אומרים שלכוהנים יש התמודדות לא פשוטה עם המידה הזו. ולמרות הכל הם מצליחים להתעלות.
שבת- שלום.