בננות - בלוגים / / לעוף כמו פגסוס( קצרצר )
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

לעוף כמו פגסוס( קצרצר )

 

 

See full size image

"אתה לא תלך לצבא," אימא שלו קובעת.
" אני כן," הוא מתגרה.
"ככה אתה עושה לי, וכבר איבדתי את כולם." היא מייללת.
 
כולם היו הגברים של אימא ולכבודם היא מוצצת סיגריה אחרי סיגריה, אם לא ירדו דמעות לפחות הריאות יותירו משהו מטעם הצריבה .
הוא בוהה בה בזלזול.
כבר שנים שהוא מתכנן לנטוש אותה ,ככה , כמו שהיא עכשיו, שרועה על הספה , ממוטטת , ממורמרת וזועפת. אבל כשמגיע הרגע, היא שולפת ציפורניים ואיומים, שוכחת את הימים הגרועים בניהם, את המכות, הצרחות, הטלטולים בין דירות ובתי ספר, העונשים , השיטוטים העקרים שלו ברחובות .
כשצריך היא פתאום מוחקת בטיפקס לבן את הדפים הלא הרצויים בתנ"ך הפרטי שלה , אם כי יש כרכים שחקוקים על האבנים.
אם כך לא יתגייס.
כבר הוא חוצה את המפתן ומחליט ש..כן יתגייס, לא יתגייס, ואולי ..ישנס את מותניו הצעירים , יעיף את האוכף המכביד עליו וידהר כמו סוס. הסוס הזה, שבא אליו בחלומות. הסוס שלא בקע מרחם תובענית, וקופץ עכשיו מעל כל תהומות השכחה, הפחד, הנאמנות, החמלה.
כל כך הרבה ימים מתבזבזים לו בהתלבטויות עקרות, כשאפשר היה פשוט לדלג, ולעוף מעליהם.
 

 

 

12 תגובות

  1. מירי פליישר

    ניפלא אביטל. פתרת לי את התהיה שהיתה לי בנעוריי על אהבתי הגדולה לפגסוס. לעוף מהבית,לברוח לחופשי,בגיל ההתבגרות הקשה. אחר כך לומדים לראות אחרים.

    • האמת שיש מקומות שיותר רוצים לעוף מהם מאחרים.

      אבל בכללי, רוצים לעוף.
      הנה ביתי, הודיעה לי שלא תהייה כאן בשבת.
      וזאת כבר שבת שנייה בלעדיה.
      ובאמת אנו מאד משתדלים לתת לה סיבות להשאר , לפחות בשבת.
      ולמרות הכל היא מדלגת מעליהן.

      הורות לא קלה באף גיל.

  2. איריס אליה

    קצרצר יפה. אביטל. אהבתי.

  3. נגעת במקום כואב. אבל אני בעד שילך לצבא.

  4. תַּלְמָה פרויד

    לא פשוט, אביטל, לגדל את הפגסוסים האלה. במיוחד לא כשמגיע גיל הגיוס (ועם פרופיל 97).

  5. " כשצריך היא פתאום מוחקת בטיפקס לבן את הדפים הלא רצויים בת"נך הפרטי שלה, אם כי יש כרכים שחקוקים על אבנים"
    משפטים יפים המכילים לדעתי את תמצית היחסים שבין הבן לאם. והוא רוצה לפרוץ את דפי האבן ולנסוק למעלה ,הבעיה אצלנו האמהות היא הקושי בלשחרר ,אני מתאמנת על זה עם בת הזקונים שלי
    את כותבת יפה אביטל

    • בעיקר עם ילדי הזקונים חנה.

      איזה עוול, אבל איזה קושי ממשי.

      חבקי את הנכדות בשמי.

  6. הצבא אינו מסגרת לברוח אליה.
    הדבר דומה לאחות של אהרון גיבור הרומן "הדקדוק הפנימי /דוד גרוסמן" הבורחת ממחנה צבאי אחד בית, למחנה צבאי הרבה יותר נוקשה צבא.
    לכי תסבירי את זה לאנשים בני 18.

    • גם אני כתבתי על כך ביתר הרחבה.

      וב"ה איידע.

      מי שלא מצא מנוח בבית, יתקשה למצוא בצבא.
      כל זה בד"כ.

השאר תגובה ל סבינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת