בננות - בלוגים / / הזכות להיות אישה חלשה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

הזכות להיות אישה חלשה

 

 

 

אם יש עוד משהו שמפריע לי בפמניזם זה שהוא שלל ממני את הזכות להיות " אישה חלשה".

נזכרתי בכך עקב תגובה של מגיבה בפוסט הקודם שטענה שיש המון נשים שלא יודעות לומר לא.

מן הסתם חשבתי, הן חלשות בנקודות מסוימות, פגיעות, חשופות קשה להן לומר לא בגלל  מגוון סיבות, אם נבוא אליהן בטענות זה יעזור?הן זקוקות לעזרה.

כלומר שללו מנשים את הזכות להיות חלשות.
גבר חלש זה סקסי, הוא בוכה, מיבב, מביע רגש,הוא לא אטום, תודה לאל!.. אישה חלשה, אפאס.. זה כבר לא משהו.

בגיל עשרים למדתי משחק ומאחר ויש לי תוי פנים רכים, עגולים וילדותים  וגוף לא שרירי, לוהקתי תמיד לתפקידי נשים חלשות .יום אחד כבר לא יכולתי לעמוד בעוגמת הנפש שנפלה עלי עקב עוד ליהוק כושל ( לדעתי)ומררתי בבכי במזנון.

אחד הבמאים הנודעים, ראה אותי בחולשתי, והתחיל לנחם אותי ולדבר על ליבי. לעולם לא אשכח לו את המחווה. הוא עצמו היה מאוהב בבת כיתתי האסרטיבית והמדהימה ביופיה, ובכל זאת נעמו לי דבריו המרגיעים, עליהם לא אחזור כעת.

כך חלפו להן השנים והבנתי שאני ניחנתי בשלל תכונות מחלישות כמו: חולמנות יתר, פיזור, איטיות, ורגישות בלתי נסבלת.

יחד עם זאת הכרתי עוד הרבה נשים חלשות שהסתירו את המום הזה בכל מיני דרכים לא נעימות, עד שקשה היה לי ממש לשהות במחיצתן.

רציתי שכמו הגברים שלמדו להיות חלשים, גם הן יצאו מעורן, יחיו מתוך מודעות לעצמן. נאדה.

   בסופו של דבר החלטתי ללכת עם החולשות וכתבתי ספר על אישה מאד חלשה. היו אנשים שאהבו אך היו גם תגובות כועסות שטענו: החולשה של הגיבורה היא כמעט בלתי נסבלת.

נו, טוב, רב מכר אין לנו כרגע.

אבל מי יודע?

אני רוצה להודיע לכולם, כן אני חלשה, פגיעה, בכיינית, זקוקה להגנה מתמדת, זקוקה לחיבוקים, עזרה וניחומים.

אני מורדת במודע בכורח להיות אישה אסרטיבית, לוחמנית, שמנצחת בכל קרב, שמחליטה ומכריעה.

אני ממש לא ..

ובכל זאת אני עומדת על זכותי להביע כאן דיעה ברורה, בזכות האישה החלשה.

לדעתי היא הפכה את העולם למקום הרבה יותר רך, מכיל, וסובלני.

תודה.

  

 

 

 

32 תגובות

  1. ומי אמר שהפמיניזם עשה רק טוב לנשים?
    תהיי מה שאת.
    חלשה? תהיי כזאת.

    • השאלה אם זאת חולשה. ומי אמר מי ומה חזק?
      אני הולכת ומסתבכת. נושא לפוסט נוסף.
      רק – טוב.

      • תגידי תודה לאלוהים שאת לא ליאור עזיז. את יכולה לעשות את זה בברכות השחר, כי מה זה סובל!

        • מאחלת לו הרבה טוב. ואשמח לא להתכתב אודותיו. אני מאמינה בכשרונו ומקווה שיכתוב ויפרסמו אותו.

          כל- טוב.

  2. איריס אליה

    פוסט מדהים על הכוח שבחולשה
    את מקסימה מקסימה
    כמה כוח צריך כדי לכתוב ככה על חולשה
    אוהבת אותך

  3. מפריע לי מאוד שהחלוקה היא שחור/לבן, חזקה/חלשה.
    בסופו של דבר, מרבית בני-האדם, ונשים בכללם, הם באמצע, בבינוני, בממוצע.
    פירושו של דבר שאני מתנגד לכל דיון שמציג תכונות אנושיות באופן מוקצן.

    • מסכימה איתך גיורא, אבל מה לעשות שבמציאות רובנו נוטים לתייג ומיד את העומד/עומדת מולנו, בלי לתהות באמת על תוך קנקנו המורכב. והתסכול של כולנו לא אחת הוא שלא אחת אנחנו לא מצליחים לשדר אלא חוזק או חולשה. זה הדבר הראשון שנקלט – כמו בג'ונגל.

    • עקרונית אנחנו חושבים אותו דבר. ההקצנה היא לצורך הדיון. וגם מפני שברצוני לנפץ סטריאוטיפ.

  4. כגבר חלש, יש לי הערכה רבה לנשים שמרשות לעצמן להיות חלשות.
    אני רואה בחולשה הזו דבר מבורך – לדעתי היא ביטוי ליכולת להרגיש, להיות קשוב לעצמך, להיות אדם ולא רובוט.
    לכן, בתגובה על דברייך המרגשים, אני מעודד אותך להוסיף להיות חלשה. יש בזה הרבה יופי, את יודעת, ואותנטיות רבה.
    אותי, באופן אישי, נשים חלשות, כהגדרתך, מושכות. נוח לי ונעים לי להיות להיות בחברתן.
    הגיע הזמן ששני המינים יוותרו על תפיסת העולם המאצ'ואיסטית – ויהיו רכים יותר.
    שולח לך אלף נשיקות.

    שלך, עמית.

    • תודה על התמיכה. גם ברוך ה' אני נשואה לגבר שניהל איתי הרבה דיונים על הנושא הזה בדיוק.

      לדעתו ' כנות 'היא כוח אדיר.
      שמחה שגם לדעתך.

  5. יעל ישראל

    לדעתי אנושיות היא חולשה. כולנו בני אנוש חלשים – גברים כנשים. יש כאלה שמנסים להסתיר, אבל זה רק מעיד על כך שהם מאוד חלשים בתוכם.

  6. רונית בר-לביא

    אביטל,

    אני מזדהה לגמרי.

    אצלי אישית כמעט אין יום או בטח שבוע שבו לא מיררתי בבכי בעבודה ונעזרתי בחברותיי כאן.
    הנוהל קבוע: אני באה ומספרת משהו, הן מקשיבות ומכילות, אני בוכה ואז רווח לי.

    אין לי בעיה עם זה (יחסית), כי אחר כך אני מתחזקת מאד והופכת לנמר קרבות 🙂

    מי שלא נעים לו לראות חולשה, בעיה שלו.

  7. לענת לויט ולמגיבים אחרים,
    האמת היא שאינני יודע מה זה "לשדר".
    כל מה שנדרש מאתנו הוא להיות מה שאנחנו ולא לדאוג כל הזמן כיצד אנחנו נראים בעיני אחרים.

    • אכן, אני הייתי המגיבה, שטענה שאישה פעמים רבות אינה יודעת להגיד לא.

      הבעיה היא שאת פירשת את דברי שלא כהלכה ופתחת מכך רעיון שלם. חלשים יכולים להיות גם גברים וגם נשים, זה עניין של אשיות ועוד לכולנו יש חולשות.

      אני התכוונתי למשהו אחר לחלוטין. בלימודי מגדר מתייחסים לצורה בה מחנכים גברים ובה מחנכים נשים. את הקורס לקחתי לפני כעשר שנים, חלק מדבריו עדיין תקפים.

      הטענה היא שגברים יודעים להתעמת פנים מול פנים יותר טוב מנשים, כי ככה הם מחונכים. גברים מסוגלים לקבל החלטות מהר יותר או זו עבורם דרך חיים כי ככה הם מחונכים. נשים כדי לא לקבל החלטה יכולים למשוך דברים כמו מסטיק ולפגוע באחרים.

      אישה שאינה החלטית, שאינה עומדת על דעתה עלולה חלילה לפגוע בעצמה, וגם באחרים.

      האמיני לי חולשה מן הסוג הזה היא בהחלט לא נעימה. להתנהגות מעין זו שאינה מלווה באסרטיביות יש תוצאות שליליות.

      יש לך דוגמאות למכביר על כך במקרא, אסתר המלכה המן ומרדכי היהודי, ועוד כהנה וכהנה. איני מתייחסת לתוצאה אלא לספור עצמו.

      לא עניתי לך בפוסט שעבר למרות שקראתי את תגובתך, מכיוון שנושא הפמיניזם הוא מורכב ביותר. אני חושבת שכל אחת מאיתנו מגיעה אליו ממקום שונה לחלוטין.

      ולסיכום, אם את רוצה להצהיר שאת חלשה, תשובתי אליך שאני פשוט איני יכולה להרשות לעצמי להיות חלשה וגם לא בדיוק רוצה. אני הייתי מעדיפה להיות ברורה, חד משמעית למדי, ישרה וגם ישירה – גם אם התנהגות כזו אינה תמיד מקובלת.

      איריס אליה יקירתי, אם כולם מקסימים בעיניך – מה יהיה הסוף? איך נדע מי באמת מקסים?

      שלך
      חוה

      • איריס אליה

        חווה יקירה. אז זהו. שלא כולם מקסימים בעיני. את יכולה להיכנס לפוסט האחרון שלי ולקרוא את התגובות ללינק. יש שם הרבה אנשים שהם לא מקסימים בעיני. באנדרסטייטמנט. ובאופן כללי, אני מאד מחבבת אנשים. כזאת אני. לעיתים בשל חוכמתם. לעיתים בשל רגישותם. לעיתים בשל כישרונותיהם. אותך למשל, אני גם מחבבת מאד, בעיקר כי אני חושבת שאת מאד חכמה. את יודעת הרבה, ואני מאד נהנית לקרוא את דברייך. (כתבתי לך פעם, כשהם לא גולשים לענייני חדר המיטות. הגם שגם זה בהחלט נושא שמרתק אותי, אבל אני לא משוכנעת שהבלוג הוא המקום לשיחות האלה. יכול להיות מאד שאני טועה. באמת לא בטוחה.) בקיצור, אם את עדיין מתקשה להבחין בין מקסימים יותר או פחות במטע, אני תמיד אשמח להביע את דעתי! את מוזמנת לכתוב לי למייל…
        נשיקות, ומאד מקווה שאת ואיתן ומירב בטוב.

      • חוה יקרה, הפוסט קצת מוקצן ובכוונה. גם אני חזקה מאד בתחומים מסימים, למשל חזרתי בתשובה ועוד תחומים שאין עלי.

        איני רוצה להתפאר אך כמי שעמדה מול המון קשיים זה כוח.
        אך יש תחומים בהם הייתי ונשארתי חלשה. או עדינה. לא אחת שמקרינה כוח. ולפני עשרים שנה גיליתי שזה בעייתי. נשים כמוני הודרו וסבלו . למרות שהמדובר בסממנים חיצונים. מי אומר שהמנהלת הקובעת אינה אטומה בתוככי ליבה ועוד. אטימות אינה בהח כוח

        לכן איני חושבת שחינוך צריך לשנות אישה אלא ללכת עם נטיותיה ובינתה. ובאשר לאיריס ושאר המגיבים הם אמרו את שעל ליבך. בדיוק כפי שאת אמרת. אין להוכיחם על כך. הוכחה היא בדרך כלל הדרך לסגור את הזולת מלתבטא. וזה אינו מעיד על כוח.
        כל-טוב.

      • ובאשר לאסתר המלכה, אפילו היא התייעצה עם מרדכי. כלומר היא ידעה שהיא חזקה אך לא הייתה כוחנית.
        הביטי אפילו על מרים הנביאה, ואפילו שרה אמנו שה' ביקש מאברהם לשמוע לה כי כוח נבואתה גדול משלו.
        אפילו אצלה התגלו נקודות חולשה ברורים.

    • נכון, יש לשאוף להגיע לדרגה שציינת. עם הגיל זה קורה. המסכות הפיזיות נושרות ונותר האדם.

  8. שמא די בכך שאדם יהיה הוא עצמו בלא שיתאמץ להיות מודע למה שהוא "מקרין" על סביבתו.
    לתחושתי, די לו לאדם להיות מה שהוא עצמו בלא התחבטות בלבטים אם הוא חלש או חזק.

    • לגיורא היקר,
      הפעם לשם שינוי אני מסכימה עימך, אבל לחלוטין!!!

      גם עם מה שתיארת על בנותיך.

      אביטל יקירתי, הייתי רוצה שתהיי יותר ברורה במה שאת כותבת. אשה אינה או חלשה לחלוטין או חזקה לחלוטין.

      כתבתי לך שעסקתי רבות בלימודי מגדר, הבאתי דווקא את דמותה של אסתר לדוגמא של אישה שהיתה צריכה להתפתל מידי ערב באם נא מצאתי חן בעיניך.

      בשירת נשים מבחינים בנשים שכדי להשיג את מבוקשן הן צריכות לעלות בזרם המעיין למעלה ולא לומר את אשר עם ליבן ישירות. (בבחינת טקטיקה של התנהגות)

      התנהגות מעין זו היא תוצר של חינוך, אבל גם של נורמות חברתיות, שאי אפשר להתחמק מהן. על כך יש מודלים שונים חברתיים, מרקסיסטיים ועוד אחרים.

      והרי שרה אינה דומה כלל לאסתר, שהרי לא הססה כלל לשלח את הגר אל המדבר (ואולי מכך אנו סובלים עד עצם היום הזה).

      בהקשר לאיריס עליה שענתה לי, כפרה אני מאוד מחבבת אותך, אבל הפולשן לבננות מאוד מעצבן אותי לאחרונה\ ולכן עניתי קצת בציניות.

      אביטל, כאשר הבאתי כדוגמא את אסתר לא התכוונתי לטבוע בדוגמאות מן המקרא, אם כי יש בהן דמויות נשים ארכיטיפיות לגמרי. גם ביתי חזרה בתשובה, אבל היא גם חזרה בשאלה.

      על נושאים של פמיניזם אפשר להתווכח שעות, וצריך לזה את הידע המתאים. ההנחה שיש לנו שליטה על כל מה שקורה היא מוטעית.

      באשר לשיוויון על זה כבר אמר דרידה, אפשר לשאוף לשיוויון, אבל מן הסתם שיוויון לא יהיה לעולם לא מעמדית, לא כלכלית, לא חברתית, לא בין גבר לבין אישה. המשוואות של המהפכה הצרפתית, צדק, שיוויון, אחווה הם בבחינת שאיפה, חתירה אל – אבל לא משהו שנוכל להגיע אליו באופן אבסולוטי.

      ולכן, אישה יכולה לבכות, וגבר יכול לבכות. אישה יכולה להיות רגישה וגם גבר יכול להיות רגיש. השאלה היא מה המכלול ולאיזה דפוסי התנהגות אנחנו מתייחסים או מייחלים.

      חודש טוב, שבוע טוב, ויום טוב,

      ואנא תרגיעי אותי שבזכות שלקחת לעצמך להיות חלשה אינך ממררת בבכי כל היום. סתם…. 🙂

      איריס, שלומם של כולם בסדר ושרק יהיה טוב…

      חוה

      • חוה, אני דומעת בקלות. למרר בבכי, זה כבר לא קרה הרבה זמן. אבל היו תקופות פעם, ונתתי לזה את המקום. וזה עזר.
        אני עסוקה ואתייחס לשאר בהמשך.
        באשר לתשובה, האמיני לי שזה קשה.
        איני מכירה את ביתך רק אותי ועוד חברות. זה קשה כי כולם חשים שעליך לפצותם.
        ועוד דברים.
        ואולי הפכת למלאך, כי לקחת מצוות ואל לך לחטוא כאחד האדם.
        ובאמת אלי לי לחטוא, אך אני רק מנסב להשתפר ולהיות מודעת לקוני, אך נפילות יש ולצערי כנראה עוד יהיו.
        עד בוא המשיח.
        הרבה – טוב. חווה יקרה.

        • באשר לשרה, היא שלחה את הגר , אך אברהם ידע. ה' אישר את המעשה וטען ששרה גדולה מאברהם בנבואה. אנו סובלים כי אנו לא מופת לבני דודנו ולכן מבחינתם אנו לא עם נבחר. ואולי ישמעל היה עדיף על יצחק. כמובן שלא. כי כך ה' רצה. אך כשיהודי מתדרדר זה נוגע בתחתית. כפי שרואים. מקווה שבקטן נשנה את זה , אפילו כאן, בדיאלוג ידידותי וסובלני יותר. זהו. עפתי כרגע.

          • אביטל

            כולה דברתי על דפוסי התנהגות של נשים, ואת שוב צוללת אל המקרא.

            או עפה.

            חוה

        • טוב,
          גם ביתי טענה שהיה לה קשה, אבל לעניות דעתי היא קבלה הרבה מעצם היותה חוזרת בתשובה.

          היא נשאה לחוזר בתשובה ויחד הם חזרו בשאלה. היא נשואה באושר רב ומנהלת בית למופת. האם זה החינוך שלי?

          אני סבורה שהיא היתה צריכה להתמודד עם דברים קשים בחייה, ולכן היום דיעותיה על דברים די מגובשות.

          אני, לא בכיתי הרבה. גם כאשר היה לי קשה, והיה רע לתפארת, האמיני לי.

          היום, איני יכולה כמעט לבכות, מצטערת. אולי כי אני חסומה מבפנים. אבל הקשיים באים לידי ביטוי בדרכים אחרות.

          ולא איני מלאך וגם לא שרף ולא הייתי רוצה להיות גם. אבל את מצטיירת בעיני כאדם מאוד רגיש ומאוד פגיע… טוב, מה אומר זו הדרך שלך להלך בנתיב החיים. כל אחד יש לו את הדרך שלו לעשות.

          בברכת שבוע טוב, ולא לדמוע בבקשה.
          חוה

השאר תגובה ל עמית ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת