בננות - בלוגים / / חיי כחילונית בבני ברק , מאמר ראשונה בסדרה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

חיי כחילונית בבני ברק , מאמר ראשונה בסדרה

 

 

 

 

הגעתי לבני- ברק כחילונית. הררים של זבל קדמו את פני בכניסה לרחוב , שביתת זבל .
 
השביתה נמשכה שבוע ונעצרה אצלנו ראשונים,זאת מפני שאחד מפרנסי העיר התגורר ברחובנו (ועליו עוד ארחיב את הדיבור במאמרים הבאים). אסביר מהו פרנס- עיר וכיצד הוא יכול להפוך מושג תמים למושחת ודוחה. .כיצד הוא יכול בהינף אצבע להזיז משפחות שלמות ,להטיב ולבעוט כמו ישורון . אך בפעם ההיא הרווחנו, כי השביתה נעצרה על סף ביתנו ראשונה. 
הסיבה שבעטייה רכשתי דירה בגבול בני- ברק רמת – גן נגזרה משיקולים כלכלים בלבד .
אולם אין ספק שמגורי בעיר שינו משהו מהשקפותיי על הציבור הזה.
בראש ובראשונה ברצוני לומר שמעולם במהלך 8 שנות מגורי בעיר לא נזרקו עלי מלפפונים. הלכתי כחילונית עם מכנסים, חולצות קצרות בקיץ, מעילים ארוכים בחורף, שיער פרוע ואנשים דברו אלי כמו אנשים. מה שכן גיליתי הרבה על השחיתות ששוררת בפלגים העליונים בעיר ואותה אחשוף ואכתוב עליה בהמשך למאמריי כאן. אני כאמור מתכוונת לכתוב סדרת מאמרים על המתחולל בעיר בני- ברק. למרות שעדין איני יודעת עליה מספיק. היא כה מרובדת ומורכבת. 
 
כמובן שבאזורים החרדים מאד שממוקמים בתוככי העיר ,ואני חייתי בשוליה, הקפדתי על חצאית , אך כיסוי ראש מעולם לא היה חלק מאורחותיי.
 
כבר בכניסה לדירה גיליתי שבי- ברק היא אחרת.אחרת מרמת- גן או מכל עיר אחרת. יש לה את שלה לטוב ולרע.
 
ילדים מכל הגילאים שיחקו בחוץ, דבר שקשה למצוא בערים אחרות וילדה אחת שמנה הנהיגה את כולם והפצירה בילדיי להצטרף.
 
שכני היו בחלקם דתיים לאומים, בחלקם חרדים קלים , נחלקו בדעותיהם ואופיים והתחוללו בניהם מחלוקות וסכסוכים קשים שסופם זריקת ביצים סרוחות וכדומה. לי לא היה קשר לכל זה. ברצוני לציין ששני הצדדים היו אשמים באותה המידה. אולם די ברור שעירית בני- ברק שאפה להקיא מתוכה את תושביה הדתיים לאומים ואכן אלו עברו באיטיות לגבעת – שמואל הסמוכה וחבל. גם על- כך אכתוב בהמשך.
 
אני קיימתי קשרים מצוינים עם שכנתי החרדית שהפכה אם לשלושה כבר בגיל צעיר ולימדה אותי את כל מה שנחוץ לדעת על העיר.
 
שרותי שמרטפות , היא השגה לי בתשלום זעום של 5-7 שקלים לשעה. כשאני מדברת על שרותי שמרטפות ,איני מתכוונת לבית מפואר עם גינה בה ישמרו על ילדך הפעוט והאצילי. אני מתכוונת לדירה צפופה בה מסתובבת אם טרודה ואליה מתנקזים כמה וכמה תינוקות בגילאים שונים.
 
גם על קייטנות שונות ומשונות שמעתי ממנה. התשלום היה מגוחך – 10 שקלים ליום.
אבל שוב . ילדיי קבלו שם המון אהבה פשוטה נטולת גינונים. היציאה היחידה הייתה לגן- החיות שהכניסה אליו חינם והוא ממוקם באזור אליו לא הגעתי מעולם. אבל יש גן- חיות בבני- ברק . כן.
 
פעם בשבוע לפחות הסתובבה מין משאית, של ארגון חסדי נעמי ומתוכה בקע מין פס קול שהפציר בתושבים לרדת ולתרום. רוב האמהות שלחו את ילדם לתרום משהו. שלא לדבר על כל מיני שליחים של כל מיני אגודות שהתדפקו על דלתי בכל שעות היום ונהלו איתי שיחות על משמעות הנתינה.
 
בשבתות אספה אחת השכנות את כל הילדים לביתה וחזרה איתם על פסוקים מספר תהילים , שמאחורי החזרה עומד הרעיון : שמפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם. בתום התפילה קבלו הילדים שקיות שתייה וממתקים ושוב אפשר היה לצפות בהם שואטים החוצה ,מקימים מחנות ומשחקים בינם לבין עצמם .  
 
 
דבר נוסף שהפכתי למודעת אליו הוא המושג: בעלי , שחזר ונשנה , חזר ונשנה.
 
כמעט כל אישה חרדית מצויה לא מפסיקה לשוחח על בעלה.
בעלה, אמר , עשה, חשב, הגה, וכמובן שעל כל החלטה חשובה או פחות חשובה היא משוחחת עם בעלה שמקבל את זכות המילה האחרונה.
 
מקומם? תלוי איך מסתכלים על זה.
 
זכורה לי בחורה צעירה, אם ל2 שעד היום יש לי קשר איתה , שהייתה יוצאת ומחכה לבעלה על אם הדרך , משילה מעליה את המטפחת הביתית, ומתקשטת לכבודו בפאה חדישה .
 
שלא לדבר על הבית שרצוי שיהיה נקי לכבוד בואו של הבעל , שיחות טלפון ארוכות רצוי לא לנהל כשהבעל נמצא, כי זה גוזל מהזוגיות ועוד.
 
לא מזמן השתתפתי בכמה קבוצות מיקוד חרדיות והמנחה שאל את הנשים מה הן אוהבות לעשות בזמנן החופשי? סומק פשט על לחייהן והן קראו  בלחש, בעלי, בעלי.
זאת בעלה לוקח אותה לקניות עם הילדים וזאת שעת עונג עבורם ,וזאת בעלה יוצא איתה לאכול גלידה, וזאת בעלה יוצא איתה לטיולים על שפת -הים, כמה רומנטי.
זה לא שאני ובעלי מעולם לא טיילנו על שפת- הים, אבל התמימות הבלתי אמצעית שבה הם דברו על המושג- בעל -הייתה ונותרה עבורי משהו מעולם אחר.     
 
המשך יבוא…….

 

 

 

 

35 תגובות

  1. אביטל

    התרגשתי מאוד מכתיבתך
    אני ממש חשה שיש גיוון בתכנים ובז'אנרים שבהם את בוחרת לבטא את עצמך

    אני מסכימה איתך-
    יש חשיבות רבה מאוד לערכי הזוגיות והמשפחה בדת היהודית. חשיבות מקודשת 🙂

    שיהיה לנו יום בחירות מוצלח

    גלית

  2. תודה על האפשרות להכיר את העולם הזה . אמשיך ואקרא בעניין את סדרת המאמרים.

    • גיורא, בוקר טוב

      התגובה שלך עוררה בי את היוזמה לנסות להכיר לאנשים נוספים את "העולם הזה" מהזווית האישית, הסביבתית, המשפחתית, השירית והמוסיקלית שלי

      גם אני התחזקתי והתקרבתי ליהדות בשנה האחרונה. מההיכרות שלי את אביטל אני יודעת שתמונת העולם שלי חופפת במידת מה את תמונת עולמה והשקפת עולמה. כל חוויה וחוויה שונה מחברתה ואני אשמח לשתף בחוויותי

      יום טוב ומעניין

      גלית

      • גלית זה נורא חשוב , תעשי את זה, תשתפי ואז גם אני אתעשר כי החויות כל כך מגוונות ומעשירות .

        ותודה על תגובתך הראשונה והמחזקת.
        כולנו זקוקים לחיזוק מלמעלה ואף מפי בשר ודם:)

        אביטל

        • אביטל

          אני שמחה שכולנו מחזקים האד את השני והאחת את השניה

          הנה ראית, גם תגובתו של גיורא עוררה בי את הצורך לכתוב :פרקים בסדרה שלי / מקימי של גלית וסקר

          אני מקווה ומתפללת שכתיבה שלי תתעטף במוסיקה מיוחדת ובינתיים יש ניצנים ראשונים ומסביבם מרחפות סנוניות ראשונות

          ישנה המלצה מיוחדת בפוסט האחרון שלי. את מוזמנת להיכנס

          http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9730&blogID=145

          אוהבת,
          גלית

    • תודה לך על גיורא על ההתענינות הגלויה .
      אביטל

      • לאביטל וגלית
        המשכנה וכתובנה ואני מבטיח לקרא.
        העולם של בני ברק ו"החוזרים בתשובה" (ביטוי מוזר לטעמי)רחוק ממני אבל מעניין במיוחד כשהוא בא מאלה שחיו בצורה זו או אחרת בעברם את ההוויה החילונית ומסוגלים לראות את הטוב והרע (לפי תפיסתן) בשני העולמות.

        • גיורא,

          בטח שאכתוב (מילים ולחן)
          התהליך אצלי הוא טרי יחסית (רק שנה וחצי) ובכל יום ויום התמונה מקבלת מימדים, גוונים, צלילים, טעמים וקומפוזיציות נוספות האחד על גבי השנייה

          אני מודה לך בכנות על העניין
          אשמח לשתף

          חומרים ראשוניים שאינם קשורים קשר ישיר לתשובה שעשיתי מופיעים כמובן בבלוג שלי. אתה מוזמן לעיין

          כל טוב

          גלית

        • המשך יבוא ב"ה 🙂
          אביטל

  3. היה לי מעניין לקרוא.
    מה שסיפרת על הנשים החרדיות הזכיר לי ספר שאולי את מכירה – "אחות רחוקה" של יהודית רותם, על נשים חרדיות בירושלים. יהודית רותם עצמה היתה שייכת לעולמן, אבל אחר כך עזבה אותו. נראה לי באמת שלמי שכותב מתוך היכרות עמוקה עם שני העולמות, ולא רק עם אחד מהם, יש תובנות חשובות.

    • יהודית רותם התגוררה בסמוך אלי ונתקלתי בה רבות.
      היא עדיין מתלבשת צנוע וניכר בה שיש בה את שני העולמות כפי שציינת.

      אמשיך ואכתוב .
      דירתי בבני- ברק מחכה לי ומאחר וכאן בדירתי הרמת- גנית יש עלי איומים בריאותים מצד גורמים סוללארים, אולי אחזור אליה, טרם החלטתי.

      תודה על תגובתך.

      • יהודית רותם אישה מיוחדת מאוד.
        קורא בעניין ומחכה להמשך.
        אמיר

        • תודה אמיר, המשך יום נפלא.
          אביטל

          • מעניין וחשוב. בני ברק היא עיר ללא הפסקה – איפה עוד בעולם אפשר לקנות בגדים ב-23:00? לאכול צו'לנט באחת בלילה? לפגוש המוני נשים חוזרות מערב נשים בחצות וסתם לראות אנשים משוטטים בכל שעות היום?
            רק שלא כדאי לנסות למצוא חנות פתוחה ב-8:00. גם שעות הפתיחה הכתובות על החנויות הן אפילו לא המלצה…
            מעניין מה יהיה בהמשך.

          • אכן כן מיכל, אין חנויות שפתוחות לפני עשר בבוקר ולעומת זאת ירקות תוכלי לקנות גם ב2 אחר חצות וידידות עם עגלות גם לפנות בוקר, פשוט כי התינוק לא נירדם.

          • אכן כן מיכל, אין חנויות שפתוחות לפני עשר בבוקר ולעומת זאת ירקות תוכלי לקנות גם ב2 אחר חצות וידידות עם עגלות גם לפנות בוקר, פשוט כי התינוק לא נירדם.

          • מאמר מענין המתאר ארץ אחרת, שונה עם ניחוחות וצבע משלה. אשמח מאוד לקרוא את ההמשך, אביטל

          • מעניין חנה, הייתי בטוחה שאת באה מאיזה רקע חרדי- דתי לשעבר.
            האם אני טועה?

          • דווקא לא חרדי, "בני עקיבא" בימי נעורי והיום אני לומדת תניא וקבלה ומגדירה עצמי כמסורתית, יש לי קשר אמיץ וחזק לשרשים היהודים שלי

  4. אביטל
    כל כך קרוב – כל כך רחוק
    תודה
    אמשיך ואעקוב

  5. כתבת יפה ומסקרן, מחכה לעוד.חוץ מזה שזו עיר צפופה ורועשת/רוחשת, כמעט עיר ללא הפסקה, אני לא יודעת הרבה עליה.
    ויש בדרך בה את מתארת אותה, את חוט הפשטות הטובה, שמצאתי בסיפורים אחרים שלך.

  6. טובה גרטנר

    היי אביטל
    הנה בא הרומן שלך, ניראה לי שאפשר לעשות כאן ספר…
    יש לך את זה
    להתראות טובה

  7. קסום ומרתק, אביטל. מחכה בקוצר-רוח לרשימה הבאה

  8. מענין מאוד לקרוא ולהכיר עולם שונה, התמימות נוגעת לליבי, וגם התרומות!

  9. הייי אביטל. אכן נדמה כי התיאור של המציאות החרדית, פרק אחר פרק, תיאור הבא מפיך, שאת מבפנים ומבחוץ גם יחד, בכוחו לתת תמונה חיה, מורכבת והגונה של מציאות זו. אני טרם נתקלתי בספרות בקנה מידה רחב ועמוק מספיק כדי לתת ביטוי לחברה זו. שיהיה בהצלחה!

    • את האמת חן, גם אני לא. הכל מאד סטריאוטיפי כולל כתיבה ממי שבא משם ועזב הכל .
      אם היה להם רע, אז הכתיבה היא סוג של נקמה לא ממש אמת .הכל צבוע בשחור כמו הבגדים .
      אם הם מבפנים, אז את הזבל לא נוציא החוצה כי איננו מסוגלים וגם על כך אכתוב.
      זה אתגר לא פשוט.
      תודה.

  10. מרתק, מרתק, מרתק וכל כך אמיתי ולא מתלהם. אני מאוד מתעניין בזה – אורח החיים הדתי, יהדות של יומיום. אשמח לקרוא עוד בנושא. את כותבת זאת ברגישות רבה. רני.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת