בננות - בלוגים / / סיכום ביניים שלי
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

סיכום ביניים שלי

מאחר וכולם קצת מסכמים רגשות ורשמים אז גם אני מסכמת ולא לגמרי בצורה ספרותית.

אישית אני מזדהה לגמרי עם מיכל ברגמן שמרגישה לפעמים כמו פיל בחנות חרסינה.

רוב הזמן ששהיתי כאן חשתי כאן כמו הפיל הזה.

יש לי דווקא טימינג טוב, בעברי הייתי קומיקאית ואני עדין  עוסקת בזה, שזה אומר לחוש את הקהל ולהגיב איליו בדיוק מקסימאלי , מה שהופך בסוף להומור,  אך  כאן אני חשה שרוב הזמן אני אומרת את  הדברים הלא נכונים בעתוי הלא נכון.
בקיצור אני הבנאדם הלא- נכון במקום הלא- נכון.

רוב הזמן אני קצת בגדר " קוריוז".

אם אני אומרת משהו נורא מעצבן ( לדעת הציבור היושב כאן)מיד קופצים עלי מיליון מגיבים וכשאני כותבת להנאתי המצב קצת אחר.

התחושה היא שאני קצת מדשדשת בקליקה הספרותית הלא נכונה לי.
אם כי אין לי מושג היכן אמצא את הנכונה לי. 

מה שכן היו לי כאן כמה הפתעות נעימות.

למשל: אני לא מגדירה את עצמי כמשוררת ובכל זאת קיבלתי כאן משובים חביבים על שירים אקראים שכתבתי.

בנוסף כל השנה הזאת לא הייתה מזהירה, או שאולי היא כן הייתה כזאת וכמו שאומרים הכל לטובה.
בכל אופן לפעמיים חשתי פחות שפופה למקרא הפרוזה שחגגה כאן וגם השירה .

למי שלא מנחש זאת הייתה שנה בודדה .
אבל עשיתי מאמצים עילאים לא ליפול לזה כי אז באמת אין דרך חזרה, או שיש אבל היא מאד מעייפת.

לגבי הפרוזה , אני לא יודעת, או שהסגנון כתיבה הנוקשה שלי לא מתאים לאינטרנט , או שאין לי מושג.
נכון גם שהעליתי יותר חומרים ניסיונים , כי את החומרים היותר טובים אני לא ממהרת תמיד לחשוף.

מישהו ידוע כבר הזהיר אותי מזה וגם מזה שאני לא מספיק מתוקה למדיומים מסוימים וזה לא אומר שאני לא אוהבת לקרוא את מי שהפוך ממני.
.
אני אוהבת ואפילו מאד  , אני פשוט לא כזאת.

הילדות, החיים, ההורים, מבנה האישיות המקומם הזה…

לא הכל נתון לשינוי.

היו לי קוראים מבחוץ זה כן, אבל לא חשתי חלק אינטגרלי מהשאר.

זאת כבר בעיה שלי , נכון.
אני רק מנסה להיות אנושית וחולקת איתכם את מה שחשתי כאן.

בקשר להפסקה, זה תלוי באולמרט כי אם הוא ימשיך לעצבן אותי אז אני לא יהסס לכתוב עליו עוד פוסט וגם על השאר.

כך שאני לא אומרת שהלכתי או נשארתי רק קצת מתוודה.

 דרך אגב אפשר גם לא להגיב.
אולי אפנה לשירלי שתסגור לי את התגובות, וידויים זה עסק רגיש אצלי, אז נראה.

אני דווקא ניסיתי להגיב גם לאנשים שממש הרגיזו אותי, בקטע של לעבוד על עצמי ולא לשמור טינה.
אני לא בטוחה שהצלחתי.

אני לא כזאת טובה, אבל גם לא כזאת רעה.

נראה לי שהפיל הולך לאכול. 

                        צ"או.

15 תגובות

  1. מיכל ברגמן

    בתאבון לפיל.
    אני אוהבת לקרוא את הפרוזה שלך. היא נוקבת ולא מתחנחנת וזה טוב.

    • למשל הספור על העיר התחתית מיוחד ומקורי, ואת מעין אשת חיל כזאת עם מד רוחניות רגיש, יש לך אידיאלים ואת אמיצה ,מעורבת חברתית ומצפונית ,אשה יוצרת עם צבע מיוחד.

  2. לא כל דבר שיוצר כותב, הוא עשר. אבל אם מתוך 5-6 רשימות, יש אחת פנינה, כדאי. היו לך השנה כמה פנינות, וזה לא דבר של מה בכך.

  3. אביטל יקרה בשביל מה כל ההכרזות הדרמתיות הללו שהפכו פה בעת האחרונה מעין תחליף ל"בוקר טוב" כמו שאומרים שבאים לעבודה.
    רוצה הפסקה קחי הפסקה.
    אני קראתי את הטקסטים שלך, הגבתי לרובם המכריע וכך אמשיך וזה העיקר.
    את גם בן אדם מיוחד, אבל פוסט על ראש הממשלה אני אכתוב לפנייך.
    הנה יש לך אתגר.

  4. אין סיכוי שאולמרט יפסיק לעצבן אותך (ואותנו)!

  5. מה שאני אוהבת בכתיבה שלך היא שהיא מהלב. עזבי את החארטה של סחור וסחור. את מרגשת. אותי לפחות. המון הצלחה, אושר וחוסר בדידות.

  6. משה יצחקי

    אביטל, מעריך מאד את "ספירת המלאי" שעשית כאן בכנות גדולה.
    הקול שלך שונה, אחר, לפעמים פילי ולפעמים רגיש מאד, כמו כל בן תמותה. ערעור והרהור לא ממיתים הם מצמיחים

  7. אותי את מעניינת מאד. גם החזרה בתשובה קרובה לליבי ומסקרנת

  8. היי אביטל
    הכבוד הגדול הוא שיש לך חהבורה שאת יכולה לעשות איתם סיכום ביניים, קראתי והרגשתי מאוד קרובה אליך- על החיים שלך, ומה מעצבן אותך, זה עשה לי להיות חברה שלך יותר קרובה
    שלך
    להתראות טובה

    • אני חושבת על החילים והמצב ונראה לי ששקעתי בדברים קטנים , אבל גם להם יש לפעמיים מקום.

      היה לי קשה בנקודות מסוימות והבעתי את זה , לא יודעת אם כולם הבינו .

      מאד מסובך.

      יש במדינה הזאת המון קבוצות ותתי קבוצות וזה גם מה שריתק אותי בחזרה בתשובה, שנאתי להתחפר רק בזאת שהייתה שלי.

      בדרך הפסדתי אנשים יקרים, הכרתי אחרים, אבל עדיין לא צברתי איתם מספיק דרך או פתיחות.

      אני אמשיך לחשוב וכבר רציתי להגיב לאליענה ומיד אמרתי שבאת אעצור לפחות לכמה שעות , למרות שבמדינה הזאת זה קשה.

      תודה לכל מי שהיה קשוב למה שאמרתי.

      אביטל

  9. יעל ישראל

    אביטל, אם לפעמים או תמיד את רוצה לסגור תגובות, תראי בעמוד הניהול, בפוסטים, בצד יש תגובות, הצג או אל תציג. לחצי אל תציג, ולא יוכלו להגיב.

    מאחלת לך התאוששות מהירה.

    • אורה ניזר

      אביטל היקרה מאד, את אחרי הארוחה ותעלנה על שולחנך עוד רבות, גם פוסטים, ואל תיראי מלהיות כאן, עם האמת שלך, אני מעריכה את הכתיבה שלך, הדעות הנאמרות, גם אם לא תמיד מסכימה, אסור שמישהו ישתיק את התובנות שלו כי " לא נעים להרגיז" הרי אינך מתלהמת, מעליבה, פוגעת, את ישנה כמו כולנו. חיזקי קבלי חיבוק חם.

      • תודה אורה . אני מודה לך על כך שהבנת שאני לא באה ממקום של לנגח אלה רק מלומר מה אני מרגישה ויש מי שחש מנוגח וזה טבעי אולי אם הייתי במקומו הייתי חשה כך , אולי גם אני חשה כך לגבי מה שאחרים כותבים ולמדתי לפעמיים לא לחוש כך ולפעמיים אני עדיין חשה( וזאת טעות) .

        אבל אני מקווה שכולנו נתגבר ונתבגר הקיץ הזה.

    • תודה יעל עזרת לי מאד.

השאר תגובה ל אביטל מהבלוג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת