בננות - בלוגים / / אני נמצאת במוח של כל מיני אנשים.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

אני נמצאת במוח של כל מיני אנשים.

 

 

אני נמצאת במוח של כל מיני אנשים, יש לי כל מיני סוגי ידיים הליכות, מבטים, חיוכים, ריטוטים .
 
היום אני בתוך העיניים של בתיה , הסייעת שלי, לרגע אני עם בעלה הפושע ששלח את אנשי העולם התחתון אחריה. אני המחשבות הזוממות שלו , אני הנהנתן שמחפש עוד הזדמנות לפורקן, כל הזדמנות דורשת מזומנים, החיים האלה יקרים, על שפת הים יש בחורה שרוצה המון כסף על ביקור . האיבר שלי זקור .בתיה לא זקוקה לכל הכסף שלה, בתיה התעיפה , חה, חה, חה, וזה לא שלא אהבתי אותה.
 
אבל אז אני שוב שם ,אני שוכבת על המדרכה, הם היו שלושה ,ה.. ראש שלי מפוצץ ממכות, העין השמאלית שלי  נפוחה  והשיניים , מה עם השיניים?
 
לבתיה היה פעם חיוך יפה אבל מאז שהרופא עקר לה את השיניים שנותרו לה בפה, הפה שלה צנח ,ואני, הפה שלי השיניים שלי , אני עדין מחיכת יפה לאנשים, יש לי כמה סתימות שורש, המון כתרים, רק שלא אזדקק להשתלות..את הכסף שלי אני חוסכת על מנת לחתן את הבנות. ואני , מה עם החיוך שלי?
 
בתיה ממשיכה לפטפט  בלי הפסקה ואני שוב איתה בתוך הקרוואן , אין כאן מאוורר , בטח שלא מזגן.  חם לי ואני מתפשטת , אני יוצאת ככה לחצר . זאת שעת לילה מאוחרת וכולם ישנים, תחושת הסכנה מפעמת בי. כבר הכו אותי פעם, נראה אותו שולח לי עוד כמה עברינים, נראה אותם גיבורים , בואו אם אתם גברים,   אם אתם רוצים אז תאנסו, רגע מי רוצה לאנוס זקנה בת שישים? סוטים , מלוכלכים. אני מתקרבת בגניבה לצינור שמונח לצד הממטרה , מסובבת את הברז שמחובר אליו , עוצמת את עיניי ומניחה למים לשטוף אותי. מים , מים המון מים קרים, מצננים , הופכים אותי שוב לצעירה ונחשקת , לרעננה, המים מחליקים לי את השקערוריות, את הסנטר הנפול, את הקמטים, ואז נשמעת צעקה.
 
" התלמידה שלכם, התלמידה!"
זאת מיטל. היא חרבנה ומרחה על עצמה את הצרכים שלה.

בתיה סותמת את האף ורצה לנקות את האסלה.

 
כדי לא להיגעל אני מנסה להיות אוטיסטית, אין לי תחושות והצרכים שלי הם סוג של אהבה עצמית ,אני לא מריחה את מה שאתם מריחים, אני לא נבעתת, אני בועטת ובועטת כמעט בוכה. הצרכים שלי הם סוג של התרת ספקות, פריצת כל המחסומים. אל תיקחו לי את הצרכים!

אבל  אנחנו כן לוקחים.

" צריך לשטוף אותה!" המנהלת המתולתלת  אומרת וזורקת לעברי מגבת.

אני עוטפת את מיטל במגבת גדולה ויורדת איתה לקומה התחתונה. כדי לא להיגעל אני שוב בתיה ואני בתוך המים, מים הזורמים. הזרם הולך ומתחזק .אני שוטפת את מיטל עם כפפות . מנתבת זרם חמים אל ראשה , הוא מחליק מטה מטה ,מקלף מעליה ליכלוך, נושף לה בפות , הוא קטר, טו , טו, טו, והיא צוהלת כולה .

 
האם סף הגירוי המיני שלי , זהה לזה שלה?
 
 כמה חבל שמיטל לעולם לא תדע גבר. אלא אם ימצא איזה יצור חולה שינצל את חולשותיה. אני מנסה לא להיות אימא של מיטל, אני עייפה, אני רוצה הפסקה.
 
הפסקה.
 
אני שותה יוגורט בחדר במורים . אחת הסיעות מהכיתה המקבילה , מספרת לי ששמה טלילה, אבל אוי למי שיקרא לה כך.
 
 היא לא משתמשת בשם הזה, היא אפילו שונאת אותו, לה יקראו רק טלי, אחרת היא לא עונה, רק טלי , זה שמה.
 
ואני שוב ילדה בשכונה דרומית ,בשכונה בה גדלתי קומה מעלי חיה לה טלילה אחרת ג"ינג"ית גבוהה , טלילה שאהבה את שמה, טלילה שקינאתי במבט  המקנטר שלה , ביכולת שלה לעמוד על שלה.
 
לעולם לא אהיה טלילה.
 
כשאני מגיעה הביתה ביתי זורקת לעברי משפט מעליב, אני כל כך עייפה וקשה לי להיות היא , כמה שאני משתדלת , אני לא מצליחה ,כי בגילה לא הייתי, לא חייתי , הסתדרתי, היא לא תבין את זה לעולם , היא גם לא צריכה.

 
אני נמצאת במוח של כל מיני אנשים, יש לי כל מיני סוגי ידיים הליכות, מבטים, חיוכים, ריטוטים .
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

7 תגובות

  1. יפה ומיוחד איך שתארת את כל הטיפוסים החיים בתוכך, זה כתוב בכשרון. דרך אגב את יודעת שלפי הקבלה אנו מכילים בתוכנו את כל העולמות את כל הדמויות ,בנשמתנו מתכללים כולם.

  2. היי אביטל
    זה זה מה זאת אומרת… גם בתוך ביתך את משהו אחר
    להתראות טובה

  3. דמויות מעניינות וכתוב מעניין. וזה המקור אולי ליצירה בכלל, היכולת להיכנס למוח של אחרים.

    • תודה איציק , אלה לא דמויות קלות. אני משתדלת להביא את החומרים שאנשים לא רוצים לדעת וטוב שאתה כאן על מנת לקרוא.

      תכף אני בהפסקה. ביי.

    • תודה איציק , אלה לא דמויות קלות. אני משתדלת להביא את החומרים שאנשים לא רוצים לדעת וטוב שאתה כאן על מנת לקרוא.

      תכף אני בהפסקה. ביי.

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת