בננות - בלוגים / אביטל קשת / לאן נעלמו ימי האשפוז של הגברת היולדת?
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

לאן נעלמו ימי האשפוז של הגברת היולדת?

 

 

בשישי חגגו לאחי התאומים יומהולדת, ונזכרתי באימי התשושה, שוכבת בחדר עמוס נשים בבית החולים בלינסון.
 
אימי נחה שם שבוע שלם , ואז העבירו אותה ל"לאם ולילד" בית מנוחה זול ונעים.
 
מאז השתנו פני הדברים. המחלקות השתפרו , וימי המנוחה שלאחר הלידה צומצמו. מלון ברמת  חמישה כוכבים לזמן קצרצר, אם פעם קיבלת שלושה ימי אשפוז ואמרת תודה , היום הסתפקי נא ביומיים, חתולה קישטה, צאי.
 
בלידתי הראשונה, אכן חשתי גיבורה, החתולה נעמדה די מהר על הרגלים, וחזרה אחרי שבועיים לאשפוז חוזר בשל זיהום ברחם , או חשד לזיהום כזה.
 
בביתה הייתה החתולה עסוקה, ואולי לא נחה די צרכה, יצאה עם התינוקת לטיולים והתמוטטה.
 
בלידותיה הבאות כבר נזהרה, אך עדין חשה עייפות בלתי מוסברת ורצתה מאד לנוח בבית החולים, שבעט בה .
 
כלומר בית החולים, מקבל סכום יפה, עבור כל לידה, אך מחליט להתעשר , ולמנוע מנשותיו התשושות, ימי מנוחה, על מנת לשלשל את הרווחים לכיסו, ולא להעניקם ליולדת שזקוקה להם.
 
בבית החולים החרדי " מעיניי הישועה" מודעים לקשיי היולדת, ומעניקים לה 4 ימים, שאף הם חולפים ביעף.
אחר כך תתאשפז היולדת , בבית המרגוע הבני ברקי " לאם ולילד" שעדין פועל במתכונת הזולה.
 
בבתי החולים האחרים יפנו אותך, למלונית זוהרת, עליה תשלמי את מיטב משכורתך.
 
ובסך הכל , מה ביקשת, קצת מנוחה? לא לשמוע ילדים צורחים, לא לחשוב על כביסות, לא לחשוש לכך שבעלך כן מסתדר בלעדיך, או לא מסתדר בלעדיך.
 
ראש שקט.
 
אך עבור המדינה, הלידות שלך, הן עסק, כל עוד מרוויחים עליך נהדר, ואם לא, צמצמי רווחים.
 
בלידתי האחרונה נלחמתי על הזכות ליום שלישי באשפוז, בתמורה לא בדק אותי הרופא לפני צאתי את בית החולים, אלא רק סינן בחוסר סבלנות: את בסדר?
 
חבל שלא התקשר.
 
 
 

 

 

18 תגובות

  1. מירי פליישר

    מילים כדורבנות!

  2. לא יודעת. אצלי כולם קיסריים והתחננתי לעוף מבית החולים…
    ואולי, במחשבה שניה, הייתי בסוג של דיכאון אחרי לידה. לא יודעת.
    בכל מקרה הלוואי והייתי חתולה… שחורה.
    סתם.
    שבוע מעולה, אביטל יקירתי.

    • ארבעה קיסרים איריס, איך צלחת את זה, ספרי!

      • אוי, אביטל, מתוקה שלי, די לי לקרוא בפוסטים של אומי כדי להתעלף מקנאה.
        תקראי את התגובות שלי אצלה, תביני שצלחתי בקושי.לידות הן עניין עגום מאד במחוזותי.

        • ובכל זאת 4 קיסרים, זה ממש צל"ש, כי אצלי ב"ה , יש לידות די קלות יחסית, בלי אפידורל, ועדין הן מתישות אותי פיזית ונפשית ואני חושבת כבר על דור העתיד.
          זה ממש לא בסדר להתנהג לאישה כאל ולדנית אינדיאנית, בעידן של מחשבים. כי נח ורווחי לא להעניק לה ימי מנוחה.
          מאד התעייפתי.

          גם מההנקה. מאד!

          וחליתי רבות במהלך ההנקות.

          ואף פעם הרופאים לא הבינו את זה, שלא לדבר על הממסד הרפואי.

          • אני לא הצלחתי להניק ולא התעקשתי. והיה לי מאד טוב עם זה. גם התינוקות שלי היו מאד רגועים, תמיד, כי קיבלו אמא שלמה עם עצמה, ורגועה. עד היום אני חושבת שהתביעה הזאת, להניק בכל מחיר, אלה היו חד משמעית המסרים שקיבלתי, מאד בעייתית וגורפת. כל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה, קודם כל. מי שטוב לה, תהיה אמא יותר טובה.

          • האמת שהנקיתי, כי האמנתי שזה חשוב, אבל היה לי קשה ומתיש ברמות.
            המון פעמים ביום, כמעט שעה כל פעם, ונחלשתי וחליתי בכל מיני וירוסים, זה היה טרוף.

            מהרופא ציפיתי לקצת הבנה.

            הוא אמר: שכן החרדיות תמיד מניקות.

            מה שנכון.

            זה חשוב בריאותית, אבל תגיד, כן קשה לך, ניתן לך משהו לחיזוק, תנסה לברר למה.

            יש באמת לחץ על זה.

            מצד אחד מובן, מצד שני יש כאלה שישלהן קושי ממשי, בקיצור יולדות צריכות הרבי יותר תמיכה, ממה שהן מקבלות בפועל.

            לי לקח שנה שלמה להתאושש מכל לידה, פיזית ונפשית.

            שלא לדבר על תעסוקתית.
            והחברה, כאילו לוקחת אותנו כמובן מאיליו.
            בכל התחומים. אותי זה מרגיז.

            והעיקר ..העיקר שיללדיך אם מאושרת.

            זה חשוב.

          • צ"ל הרבה יותר ..

            ולילדיך אם מאושרת.

  3. סן פרנסיסקו על המים

    יש אצלי במעבדה כאן אחד, לא חשוב מאיזו מדינה, פסיכי. אמיתי, על תרופות. הכל היה טוב אם הוא היה מתמיד לקחת אותן, אבל לא זה המצב. ואני שואל: לאן נעלמו ימי האשפוז, נקודה. או כמיטב הציטוט ההיסטורי – החסר משוגעים אנוכי?

    • הצחקת אותי ארז, מסתבר שזה בכל התחומים, מקצצים, ונותנים למישהו אחר לטפל.

      נתראה בשירה דרומית.

  4. בתי שהתה במלונית מפנקת של תל השומר, ואני מהרתי הביתה לאחר יומיים בביה"ח,בבית חיכו הילדים שהתגעגעו, כך שמאוד שמחתי לחזור הביתה לעוללי ולשמחת הביחד של התינוק החדש. שנהיה בריאים ,אביטל, ולא נזדקק ל"מתנותיהם"

    • העיקר שביתך והתינוקת בסדר, ואת אם וסבתא נהדרת.
      אני כותבת גם למען אלו, שלא יממנו מלונית.
      למזלי, בלידתי האחרונה, שהיתי אצל אימי, שסייעה לי רבות, זאת הייתה תקופה לא קלה כלכלית, ויכולתי רק לחלום על המלונית. גם זה עבר. והילד איתי. אז התביישתי לשהות " בלאם ולילד " הבני ברקי, לא הרגשתי שייכת.
      אז אני מכל כיוון.
      גם כותבת למען אלו שחולמות.
      וגם כי הגזילות הכספיות הללו, נעשות בעוד תחומים.

  5. אביטל, אני כבר חוזרת לקרוא …. לחץ לחץ כאן. א.

  6. עקיבא קונונוביץ

    אביטל,
    נהניתי ממה שכתבת וגם מהתגובות.
    עקיבא

    • תודה רבה עקיבא, הבנתי ששורשיך איטלקים, גם לי סבתא איטלקיה, ואני מבינה את השפה.

      מאד אוהבת את מה שקשור לאיטליה ( לפחות בעברה).

  7. כשנחקק החוק במקור בשנות ה50 היו הנשים צריכול לקבל 10 ימי אשפוז. נראה לי שמעולם לא קיבלו את כולם. בכל מקרה, אני עם חנה. לא הרגשתי מנוחה בכלל בבית חולים… כל הזמן מעירים אותך וכו' , לא?

    • תלוי, באיכלוב היה זוועה, אך במשגב לדך, תל- השומר( לפני המון שנים) ומעיניי הישועה,בהחלט שמרו על כללי הביקור, ונחתי ואכלתידי צרכי.
      תחשבי על נשים שיש להן עוד תינוק בבית, או בית קטן צפוף וילדים מגיעים באחת, ארבע, בעל, תנועה מתמדת,הלכלכלוך מצטבר , וקשה להתעלם, ואין שעות, לא תקומי לחמם להם, לעזור, ואולי קשה לבעלך, איפה המנוחה כאן?
      מה שבתי- החולים עשו זה גזל.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת