וביקשתי רחמים
מתחננת שכל מה שיבוא
שילווה בלי גוף
הופכת למובדלת
מתוהו ובוהו
משעת חצות
לליל שבת
רעבתי
אבל לא עליתי בסערה
אלא המתנתי
יום אחר יום
תהיה אחרי תהיה
מול חולות טרופים
חזרתי באיטיות אל
אל -הפרוץ משפה
מן השסוע
אל השלם
שלעולם אינו שואל.
אביטל נהדר.
משתבחת והולכת
הידד
תודה לך מירי , יש בך המון חום אמיתי.
אביטל….
אני מזדהה כל כך,
עם הכמיהה למעלה, אל השלם.
השלם ש"לעולם אינו שואל".
ביקשת רחמים, זה פותח שערי שמיים.
ואת יודעת שהבקשה היא בעצם מעצמך, נכון ?
בעצם, מהנציג של עצמך שם למעלה..
בקשתי ממנו, ומעצמי שאפסיק לשאול, כי גם אני חשה שהשאלות שלא בעניני תורה אלא בעניני הגיון עולמי, הם לא לי ומרחיקות אותי מעצמי וממהשלם שהוא העניק לי.
יפה אביטל ואמיתי כל כך
תודה מוישלה.
כתוב נפלא ונוגע
תודה חני.