תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
זה שיר הומריסטי- לא מצחיק – שכתבתי לנוכח השתלטות הטכנולוגיה על חיינו ולנוכח הרוח שבה אני נתונה החלטתי לצחוק וגם… שמתי לב שהבלוגיה קצת נוגעת בנושאים הללו , אז זהו , הבאתי אותו.
את המחשב שקנית עבורי אהבתי יותר ממך
תוכנות , מקשים
סיסמאות .
אל מולם
רצועות של חום
שפלט גופך
מתערטלות בפני
מסכי נפרצים
הפכת ל-טכנאי
ואני ל- עכברה .
משהו התקשר
זאת לא הייתי אני .
גברת מפודרת אנפפה קלות
קולה הולך ומצטרד
כמו נטען עד קצה הסוללה
מצמצתי.
ואז במהירות
אחוזת בהלה
שלחתי לשנינו הודעה אחרונה
צורחת אל עבר השמש המאפירה
נאחזת בפראות בשולי השמיים .
הזכרת לי שיר שכתבתי לפני המון שנים על המחשב שהיה לי אז, אני זוכרת ממנו שתי שורות:
אני תלויה בו כמו בגבר
תלות מדומה, אבל מעצבנת.
וזה היה מחשב עם שני כוננים קטנים וזיכרון קטן, בלי דיסק קשיח, ומה זה אינטרנט עוד לא ידעתי בכלל.
אולי תביאי?
אם אני אמצא. זה היה בתקופה שכתבתי שירים על דפים וכל הזמן איבדתי אותם.
יופי של שיר. לשמור ולשלוף כשבתחום שלי מתחילים לדבר על טכנומניה.
תודה סבינה:)
איזה שיר נחמד!
תודה חני, חודש מצוין.
הפכת ל-טכנאי
ואני ל- עכברה .
אביטל, השיר הזה מעורר הרבה מחשבות מוכרות לי. במיוחד "נאחזת בפראות בשולי השמיים "- נראה לי משוחח עם שירי האחרון כאן
אהבתי מאד את שירך האחרון.
תודה וחודש – טוב.