תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
כפות ידיי מחורצות וקפואות
בהונותי סגולות עד פריחה
חרטום נעלי השמאלית
לוחץ על קנה הנשימה
ביחד עם כל עדת המעונות
טולטלתי אל עבר הקרון
הקדמי
או אולי האחורי
ישבנן מתחכך בירכי
ואני
נוסעת
גומי לעיסה דחוק
נטמע כמו מוך בין המושבים
זרותו דבקה בקלסתרון שמפשפש בעיתון
איני מתענינת בכותרות המתחלפות
מולי נערה
כולה רווחה
הסידן שחותם את ניביה
גולש , גולש
אך לי אין עניין בכותרות המתחלפות
ופתע הופך גופי לילדותי
מבהיל
מכופף
לא ממושמע או מצוחצח
לא משתרך
חורך
שלטי חוצות
משקפי שמש
חזיות
מבהיל
מכופף
לא ממושמע או מצוחצח
לא משתרך
חורך
שלטי חוצות
משקפי שמש
חזיות
ודם.
אכן רכבות אחרות . שלא נשכח
תודה מירי.
אביטל, שיר מרגש
וגם את הקודם שלך אהבתי
תודה לך איריס ואני אהבתי את סדרת התמונות המחוקות שלך עד מאד.
הי אביטל, אני מניחה שאלו הרכבות של היום בשעות הלחץ. מצב לא נעים להיות בו למרות שאני מתכווננת בד"כ על שעות נוחות ואז השיחות…עד שכבר הן לא שיחות טלפון חד צדדיות משעממות שכולם חייבים לשמוע, אז הן מעמידות אזניים ברמה של שיר מזועזע לשבוע החשק.
:0)
אכן כן, השיחות ואיך שאנחנו יוצאות מהן.
שמעתי בחור צעיר שמספר לחברו על כיבושו האחרון בנייד, הוא היה נאה עד מאד ואמר שזאת הייתה" עסקה טובה".
מראה העולם.