בננות - בלוגים / / נדמה לי שאני לא קיימת
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

נדמה לי שאני לא קיימת

 

כשאני כועסת על אלוקים 

ומפנה לו גב רחב 

הכל הופך למשחק 

של נדמה לי 

נדמה שאתה לא קיים 

ואם כן אני לא רואה
 

בשתי ידיים אני טורפת 

צלחת עמוסה בשבתות וחגים 

כשספרתי לך את כל זה 

סימנת לי " אומנות" 

אזוב כיסה את פאות לחייך

 טינה זבה מלשונך 

נדמה לי שאני לא קיימת
 הסברתי לך 

אבל זה היה רק נדמה 

כי האמת היא שלא דברתי איתך 

במקום זה רצתי מרחוב לרחוב 

משכונה לשכונה 
מצרה על כך
 
שאין לי את פקעת השיער הגולש 
אליה  השתוקק אבי  

שאני עשויה חתכים, קרעים , כיסי מוגלה. 

טפטופי זקנה.

 

 

12 תגובות

  1. אביטל, זה אחד היפים!

    "בשתי ידיים אני טורפת
    צלחת עמוסה בשבתות וחגים"!

    וכמובן שתי השורות האחרונות.

    הלב זע.

  2. מתקשה להחליט מי הנמען – האב או גוף שני נוכח. יש שורות חזקות מאוד, המבטאות מה מוליד הכעס כלפי השמיים על מי שלידינו.

  3. טובה גרטנר

    אביטל השיר יפה, אך אני מקוה שאינך בדיכון , או משהו שמזכיר עננים… בגלל שאני מכירה אותך, מאחלת לך להמשיך לכתוב… להבין מה קרה… את נפלאה.
    אם משהו בדברי או הכל שטויות
    אז עזבי, שיר – שמביא את הפער בן החוץ לפנים
    שלך טובה

  4. הי אביטל, השיר העציב אותי מאוד, קראתי מעין מצב של קריעה בין אמנות לבין החיים. אולי בגלל שאני חוויתי משהו דומה, אולי בגלל בחירות מסויימות שעשיתי בחיי שהשאירו את אמנות שבי רחוק ממני. האם באמת אמנות היא משחקים בנדמה לי והחיים הם הבחירה האחרת? אני לא ממש מצאתי דרך לשלב, האם הבוחרים באמנות ויתרו על דברים אחרים בחיים? האם יש דרך לשלב? לא יודעת. כל שיודעת שבבחירות חשוב מאוד להיות שלמים ואם חשים את החצוי שבפנים אז יש עבודה לעשות, שרק בסופה יהיה אפשר לראות מהי האמת האמיתית שלך. השיר סוער,צועק הצילו, וגם אם לא ירדתי באמת לשורשו חיברת את הקוראת שבי לסערה שבו.

  5. אביטל, את בחורה אמיצה.

    • תודה לכל המגיבים.

      טובה יקרה זה רק שיר, דף תלוש מתוך מחברת.

      אני תמיד מפליגה , זה תמיד יותר כוללני ממה שאת או (אני) רואה.

      שבת- שלום.

  6. כן כן מזדהה.

  7. רונית בר-לביא

    אהבתי את השיר והזדהיתי.
    אומרים "חכמים" שמקובלים עליי, שככל שאת יותר קיימת לעצמך ויותר מתבססת על עצמך כמרכז ויוצרת את עצמך (לא במובן של יצירה אמנותית דווקא),
    ככה נגלה לפנייך "אלוהים" יותר ויותר.

    • דווקא אני הפלגתי למקום אחר, אך כל אחד מפליג לאן שליבו חפץ וזה היופי בשירה.

השאר תגובה ל סיגל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת