בראש אני כותבת לך שירים
על רחוב הומה
וחלון פתוח
נשיותי חורקת והולכת
מתרחקת ומתעמתת
בטני הפכה צרה מלהכיל
עוברים, פורצלן, חרסינה זולה
והיד רושמת
והכאב ..
תכף ישכח
יהפוך זניח
כמו אחד המורים שלי למשחק שעומד לו מאחורי
ושורות ההולכים מתמרות כמו ענן מעל ראשו
מקישות לרוח שצרה על הצריח .
גל של יאוש
הופך מקביל באורכו לאהבה
אבל החלון פתוח
והשוורים גואים
והפינקס פתוח
והיד רושמת
והשוט מכה .
מ ק ס י ם.
כואב אבל יפהפה
תודה עודד , שמחה על התגובה שלך ומעריכה אותך כיוצר.
אביטל, היד רושמת והשוט מכה בלב הקורא.
טוב לי שהגעתי אל ליבך הקורא.
מצליף ויפה
אביטל, חזק ביותר
תודה לך שירתי ולך משה.
אביטל
פיסת בשר הרוח המדממת.
את משהו ועוד.
התגובה שלך מאד שירית ונוגעת מירי, תודה.
חזק, מכה ויפה.
שיר על נשיות חורקת ושוט מכה, יפה!
גל של יאוש הופך מקביל באורכו לאהבה- איזו שורה יפה ,הכאב והאהבה החריקה והעדנה -כל הניגודים האלה בשירים שאת כותבת לו מתוך ראשך מאהבה, יפה ורגיש אביטל
שמחה שראית את הניגודים, הם קיימים ומטלטלים. תודה.
תודה לכם חני ואיציק.
אביטל, אהבתי במיוחד את
אבל החלון פתוח
והשוורים גואים
והפינקס פתוח
והיד רושמת
והשוט מכה .
ועוד אהבתי את
נשיותי חורקת והולכת
מתרחקת ומתעמתת
וזה חזק ואמיץ וחד. אוהבת את שיריך
תודה איריס, גם על הכתיבה המפורטת והאהבה הזאת..
הי אביטל, שיר לא קל , וכמה טוב שיש מקום בראש שעוזר לשחרר קצת את הקושי.
נכון סיגל המתוקה, בראש הכל מתהפך.
תכתבי עוד שירים כאלה בראש (ובבלוג), אביטל.
"השוורים גואים"! כי גאה גאה השור.
🙂
(ויש לך מורה למשחק?)
פיטרתי אותו:) אני המורה למשחק ויש עוד משהו למעלה.
תודה שחר.