בננות - בלוגים / / בנג'י לקח לו את המכונית וטובי לא ראתה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

בנג'י לקח לו את המכונית וטובי לא ראתה

 

 

עילי פוחד מכל סוגי הכלבים
 
לא מגורילות   ונמרים
 
מכלבים..
רק מכלבים!
 
את קלינאית התקשורת הוא מכנה: " תיקיית תקשורת"
 
והיא טוענת שיש לו בעיה
 
הוא אסוציאטיבי מידי לטעמה
 
בדרך חזרה מהגן הוא מוצץ סוכרייה נוצצת ומלוקקת  
        לועס ברעש את הטעם שנותר לו בין השיניים
ומדבר
במשפטים קצרצרים , שלא מצביעים  על בשלות מרובה..
למה נדמה  לי שהקלינאית , "תיקיית התקשורת" הזאת, 
משתלטת  לי על ההקשבה    
אז זהו..
שבנג"י לקח לו את המכונית
 
וטובי לא ראתה
 
והוא בכה ..אהההה   
אני מלטפת את שערו הקצוץ , החולי
מי זרק עליך חול מתוק שלי?
 עיניו המלוכסנות משתמטות מחריצי סקרנותי 
דלת הבית נפתחת
 
עילי רץ אל עבר השמיכה
 
מתכרבל
בנג"י לקח לו את המכונית
 
וטובי לא ראתה
 
אני מתגעגעת לבעיות הלא פתורות
 
שנשכחות תוך כדי נשיפת הבד המחורר ומהמיוזע 
 
אך יודעת שהן קשות מנשוא.  
 
 

 

 

20 תגובות

  1. נשיקה גדולה לעילי

    • מה באמת רוצה תיקיית התקשורת מהילד?
      בעולם של עודף אבחוניזם, ברור שהכי חשוב זה שבנג"י לקח את המכונית, ועוד טובי לא ראתה!!!
      טוב שיש שמיכי שמבינה עניין ותמיד מנחמת, לא כמו המבוגרים שמיד אומרים שלא קרה שום דבר, ותראה – הנה ציפור! מה הם מבינים עם תיקיות התקשורת שלהם…
      יהי בסדר אביטל. העיניים אומרות שיהיה בסדר.

    • תודה ענת נתתי לו בשמך.

  2. איריס קובליו

    אביטל, מאד נוגע. שורות שיריות יפיפות

    "אני מתגעגעת לבעיות הלא פתורות
    שנשכחות תוך כדי נשיפת הבד המחורר ומהמיוזע
    אך יודעת שהן קשות מנשוא. "
    ועוד
    "עיניו המלוכסנות משתמטות מחריצי סקרנותי
    דלת הבית נפתחת "
    אפשר לבודד וגם אפשר שלא.
    וילדך מקסים

  3. טקסט מקסים וילדך מקסים.

  4. חמוד הילד, ומי צריך אבחון בכלל,
    השורות האחרונות של הטקסט נהדרות.

  5. מקסים ביותר, גם הצלום,כנראה נשמה של משורר לילד האסיוצמטיבי מדי

  6. אביטל, כתבת כל כך יפה וברור שזה סקנדל כל מה שקרה לעילי המתוק.
    ואת תראי שכל התיקיות יסתדרו תיק תק 🙂

  7. איריס אליה

    אביטל יקרה. יש כל כך הרבה שורות שיריות מקסימות, אבל את כולן לוקחת האבחנה של עילי, "תיקיית תקשורת." צריך להחזיר את התיקייה הזאת לארון. היא כבר שם? זאת אומרת, האם עילי עוד "אסוציאטיבי מידי", כי אם היא הייתה פוגשת אותי קרוב לוודאי שהייתה מאשפזת… סוף שבוע נפלא.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת