Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
נסעתי באוטובוס . אני כידוע שייכת בטובתי או שלא למעמד הפועלים. למולי זוג קשישים בעלי מבטא ערקי בולט. אני מחבבת קשישים מהסוג הזה, הם מזכירים לי ימים נשכחים בעיר נעוריי ר"ג. כיום ר"ג היא מעצמת בורגנות . פעם מצבה היה שונה.
אם כי הנסיעה התרחשה בעיר אחרת, נקרא לה פ"ת. למול הזוג ישבה צעירה רוסיה. הזקנים סיפרו לה שהם לא עושים קניות, האישה אוהבת לבשל, זה התחביב שלה, אחד מהבנים שלהם קונה למענם את כל המוצרים. .יפה חשבתי. אחר כך ספרו על בן אחר שרכש ג'יפ ששוויו ומאה וחמישים אלף ₪. חדש מהיצרן. אבל לרוע מזלו, ערבים פרצו לו לחניון וגנבו אותו. איזה עוגמת נפש הבן עבר, לא ייאמן, בטח החלפים נמכרו ב…
העפתי מבט עמוק בישישה. ספרתי כמה שיניים נותרו לה בפיה. ספרתי. אחת, שתיים. שתי שיניים בלי תותבות או שטויות. לבן היה ג'יפ שערכו מאה וחמישים אלף ₪ שחנה בחנייה יוקרתית. אחרי שגנבו לו אותו הוא לא הפסיק להתאבל. ולה יש שתי שיניים בפה.
אם כזה הוא מצבו הוא לא יכול היה לשפר את חזותה. לפחות לממן לה תותבות. קשה ללעוס ככה.
חשבתי. השתדלתי לא להיות שיפוטית. בן אחר עורך למענה קניות, בטח מזון, אלא מה , בטח יהיה עליה ללעוס אותו תוך כדי הכנה. ולו רק למען הטעימה בלבד. היא הרי גאה בבישולים שלה. מה אני מבינה.
שתהיה לנו גמר חתימה טובה.
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}