הרכב טס על מעבר החצייה
הרכב דילג מעלי בקפיצה
לו הייתה שם תעלה
הייתי מתחפרת
פתאום הרחתי את הפחד
לא הייתי לבד וגם לא ביחד
כמו קוף
חסר מעוף
הפחד נאחז בחולצתי
נצמדתי לפס שלי
וצרחתי
שמע, שמע
ישראל!
מישהו
השתעל.
——————————————————————————————————
הפוסט מוקדש לאומי שכתבה אף היא על נושא, ודורש זכויות שוות להולכי הרגל.
אתם שמרגישים כמו הסגנים של ה" ברכב החדש שלכם, רדו מהעצים בבקשה!
מעבר החצייה שייך לנו ולצערי גם אותו חלקכם ( לא כולם!) מנסים לכבוש.
למען המנהל התקין אוסיף כי אני חיה כרגע על כביש ראשי ועל מנת לעבור למכולת עלי לחצות מעבר חציה ,וקרה לא פעם שנהגים אדיבים במרכאות כמעט דרסו אותי. לא שינה להם שהייתי בהריון בחודש תשעי . אז הם עוד הרהיבו עוז לצרוח ולגעור בי עלי על כך שאני איטית. זאת מפני שהם מהרו בליל שבת לבילויים שלהם ואני" האיטית " נקריתי על דרכם .למען האמת מעבר- החצייה לא ממוקם במקום גאוני ,אבל זה לא מצדיק נהיגה שנהוגה בלונה- פארק.
ממש נורא .נוסף לכל בגלל שאין להם מקומות חניה הם מחנים על המדרכה ואז לי כהולכת רגל אין לאן לברוח אלא לכביש שעליו יש מטורפים שמנסים" ליישר" אותי . התופעה מחמירה כשפוסעות על הכביש אמהות עם עגלות.
פוסט נוסף על הטירוף בכבישים כתבתי כאן: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4970&blogID=161
חן חן!
מפחיד. האלימות הזו על הכביש.
נכון.
צודקת.
ובך שום רכב לא יפגע אף פעם.
אמן.
שיר חשוב. הכביש הוא מקום מסוכן מאוד בימינו. לא פלא שיש לי חרדת נסיעות.
נסיעות? או נהיגה?
יש לכל זה עוד פן: ריבוי הרכבים הפרטיים הורס את האוזון! אני לא מחזיקה רכב. אני די פוחדת לחצות כבישים כשאני כבר בעיר.
נכון גם בעלי חרד כמוך. איזה כיף לך שאת לא בעיר.
כל פעם שאני רואה את התמונה שלך אני נוברת בזכרוני …למי את דומה ואת מי את מזכירה לי
וכשקראתי את "רוצה אותך עכשיו" נזכרתי
את מזכירה לי את ז"ולייט בינוש
אמרו לך כבר?
וזו מחמאה ענקית
יש לי שורשים צרפתיים אז טוב שמזהים ( מישהו)
אמרו לי לאורך כל חיי שאני דומה לג"ינה דיוויס דבר שלא עזר לי בזמנו להשיג תפקידים.
קטן עלינו.
תודה.