גילי בן אוזיליו נפטרה, לא הייתי בקשר איתה אבל תמיד אהבתי אותה כשחקנית.
אני זוכרת שהיא הייתה שנתיים מעלי בבית צבי ושיחקה את ברבלין באנדורה , תפקיד שאף אני התחרתי עליו בתיאטרון חיפה , ואף את לאבלי ריטה, ובכל מקום ותפקיד בו נכחה הייתה יחודיות. יחודית כמו אותה הנגיעה הענקית שריחפה לה בעניים והלהט שסימן פגיעות.
לי יש עיניים בגודל ממוצע ותמיד ראיתי בהן מכשלה בדרכי למעלה והעניים הענקיות של גילי נראו לי תמיד מזמינות כל כך , נוגעות בצופה באופן מוחלט ממנו אי אפשר להתעלם.דרך העניים שלה הבנתי שבי יש משהו מעורפל ,מסתתר, ששיך גם לתחום אחר.
והתלבטתי ..
אבל החיים זורמים להם ותוך רפרוף אקראי בעיתון שקבלתי "ממגה בעיר" ראיתי , שהשחקנית האהודה עלי, בת הכיתה הגבוהה שמעולם לא התנשאה על תלמידי שנה א" ,הלכה לעולמה בגיל צעיר כל כך והדבר ממלא אותי עצב.
רק הבוקר התאוננתי בפני עצמי על כאבי הברכיים הממושכים שלי ועל האיתותים הקטנים, שאם לא יבוא משיח, אני אמות כמו כולם ויש לי עוד המון להספיק, לא הספקתי , לא הספקתי,אוףף.
והנה מכחול קטן סימן סוף.סוף של משהי מוכרת , לא מוכרת, אבל קימת בפני עצמה.
גילי לא הטבתי להכירך, אבל אני כמעט בטוחה שהיתה בך נשמה ענקית.
לא רוצה לשכוח אותך בלי להספיד .
יהא זכרך ברוך.
כמה עצוב לקבור את בני גילנו, וכמה נורא לקבור צעירים מאיתנו, וכמה מעט מספיקים בחיים אפילו ארוכים.
כמה עצוב לשמוע על מות בטרם עת.
ממש ככה ענת היקרה.
מאוד מרגש מה שכתבת, אביטל. עצוב, עצוב מאוד כשאנשים צעירים הולכים מאתנו בטרם עת
גילי בן אוזיליו היתה שחקנית מהפנטת. מי חשב שהיא חולה כל כך?
יהי זכרה ברוך.
[גילוי נאות: הייתי עורכת "במה רבעון לדרמה " כ15 שנה ומכורה לתיאטרון.
תודה עודד , אני חושבת האם שראיתיה לראשונה ניחשתי את מותה? הכל סביב, נשם דברים שונים לחלוטין.
ופתאום..
היתה שחקנית מצוינת. כמה חבל. כמה אהבתי אותה ב"עורבים".
ראיתי קטע קצר והאניטסיביות שבה בלטה שם.
נכון.
יהי זכרה ברוך ותנחומים למשפחתה.
שחקנית נפלאה ובאמת עיניה דברו
תודה לכל המגיבים.
נדמה לי ששיחקה ב"ביבר הזכוכית" עם גיל פרנק כמה עצוב כשמתים צעירים יפה המחווה שלך ,אביטל