תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
שעת הצהריים. לא חם. אך עדיין מעצבן להמתין ארוכות לאוטובוס הלא נכון, עם ילד קטן שנגרר אחרי בצייתנות עיוורת, רק מפני שאחיו איחר להגיע הביתה. אחר כך נגלה כי אחיו לא איחר כלל, אני היא המרחפת שלא קלטה את המסר. הייתי מוסחת. הבוגר סיים את לימודיו ב2 ורבע לא ב1 ורבע. זה מה שהוא מסר ואני הבנתי כראות עיניי.
וכך נגררת עם ילד קטן אני עולה על האוטבוס הלא נכון, וכמובן שמבררת אצל הנהג כתובת לא נכונה. והוא אינו יודע את התשובה. דבר שגורר שרשרת של בלבולים בלתי הגיונים שיכולים להתרחש רק בחיי הכאוטיים.
מה הסוף?
שגילתי שיש במדינה הזאת אנשים טובים. באמת.
איש אחד שחזותו מעידה על כך שהוא מהמחנה הדתי לאומי מצלצל עבורי למודיעין דן( אני בלי נייד ) ונותן לי אינפורמציה שגויה אומנם. אך עדין כולו התלהבות כנה.
מוכר בחנות ירקות, מניח לקוניו ומעניק לי מידע אמיתי, אחרי שהלך למעני אל מכוניתו, ומצא שם מפת רחובות תקינה.
טוב זה לא עזר לי כי הכתובת שהייתה בידי הייתה שייכת לעיר בני- ברק, לא רמת גן. הרחוב שבידי נמצא גם ברמת- גן וגם בבני- ברק מבינים? נוטפת מים אני מגיעה אל הרחוב ומגלה שפגישתי מתקיימת באיזור אחר. לבני אני מסבירה ששגיתי. והוא מתחנן לשתייה. אך את הכסף השארת בבית. איך לא? ארנקי ריק!
הקטן המלאכי לא מתלונן אלא מקבל את הצו בשתיקה. שוב אנחנו בנסיעה. הפעם חזרה הביתה.
ילד אחר עולה לאוטובוס ומבקש בשיא הנימוס להתרווח לצד בני. והוא עושה את דרכו אל המושב הריק במין איטיות מתחשבת, שגורמת לי להאמין בחינוך הטוב שמעניקים הורים מסוימים לילדיהם.
ואחרי כל זה אני מתקשרת לגברת המוברזת שהמתינה לי עד בוש, והיא לא מקטרת על דלות ביצועי, אלא מנחמת ומזדהה עם יסורי וקובעת איתי פגישה מחודשת. הגברת שייכת למחנה החרדי.
מיד הודיתי לה' ואמרתי בקול שישמע: תודה- תודה רבה- רבה – על כך שבראת בעולמך בריות טובות ואחת לא צפויה( אני).
אני עדין מחפשת בתוך תוכי מעט עידוד ונחמה וכבר מתקשרת אישה אחרת וקובעת איתי פגישה, על סמך מה? על סמך זה זה שאני נשמעת לה בעלת כישורים מרובים.
שוב אמרתי תודה לה'. הרי רוב הזמן אני כועסת עליך על כך שבראת אותי כל כך לא ממוקדת, והנה היא הלא מוכרת מאירה בנורתה הזעירה את מה שאני מקבלת כמובן מאילו, את מתנתך.
אבל לסיום כמובן ששאלתי אותה אם ה27 לחודש זה בעוד שבועיים..
והיא ענתה קצת מופתעת שלא..זה בשבוע הבא!
המדינה הזו מלאה באנשים טובים באמת. כמה טוב להכיר בכך כך סתם, בדרך כלל אנחנו שומרים את הגילוי הזה רק לימים עצובים. יפים דברייך!
גם אני חושבת שהיא מלאה באנשים טובים. ממש ככה. הם נמצאים בשוליים, לא מתבלטים. באמצע הדרך. כמו השיר.
איזה נשמה טובה, בחיי. יופי שבאת לבקר.
אוי אביטלי. זה קורה לי כל הזמן. כיף לשמוע על אנשים טובים. ומה, העשרים ושבעה יוצא בחודש הבא?
איך נגמר לי החודש.
גם לי, גם לי. הזמן דוהר. יותר מפעם. אומרים שזה קשור לגאולה.
ובטח שטוב לשמוע על הטובים.
נשיקות.
אביטל, מוכר מאוד, הייתי כזו עד שהחלטתי שדי אי אפשר יותר ויש שיפור, יש תקווה בקיצור..
חני לא נראה לי שזה ישתפר.
אולי קצת מי יודע.
ותודה למגיב שנמחק עם המגיב המוכר לכולנו.
ביקוריך מיותרים.
חבל.
חני, זה גם יותר מורכב מהחלטה. האמיני לי. המדובר בהפרעה. a/d/d/
גם בני לוקה בה והוא מחונן מאד.
כתבתי עליה מספר פוסטים. נכון שאפשר לשפר אך לא להעלים. יש דברים שמשתפרים עם הגיל אך גם החמרות.
צריך הומור.
תארי לעצמך שבמקום זה ה' היה שולח לי דבר אחר שהוא לא עלינו.
בקיצור זהו בלוגה של הלא מושלמת הפורסת את חייה הלא מושלמים כלל.
הרבה אהבה.
אביטל יקירתי, יש לנו טוב דתי לאומי (אך מטעה) וטובה חרדית (ללא הסתיגות), אך שכחת לציין מה עמדתו הדתית של הירקן. האם יש צל של סיכוי שהוא חילוני וגם טוב, רחמנא ליצלן ?
ר"ג בה הייתי היום הינה עיר חילונית.לכן ציינתי כמו בחדשות את השונה. ואולי טעיתי. לה' הפתרונים.
לפדרמן, אני מקוה שהמאיסות שלך לא מייצגת את החילוני הממוצע.