בננות - בלוגים / / אתה שואל אותי מה אני חושבת על התלמידה הזאת
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

אתה שואל אותי מה אני חושבת על התלמידה הזאת

 

 

אתה שואל אותי מה אני חושבת על התלמידה הזאת שהיתה לי, אביטל ב.. אבל מי אתה בכלל? הבנתי אתה משחזר ספרי מחזור ישנים . אתה גם מתאים אותם מחדש לרוח התקופה, מוסיף אינפורמציה נסתרת ומוכר לכל המרבה במחיר. מקצוע מעניין . לידיעתך אחרי שמאסתי בהוראה גם אני הלכתי לעבוד "בבית וולין" וסייעתי בהנצחת השואה. לא על כך רצית לשוחח חבל . התמונה שלה בספר קצת מטושטשת ? כנראה שאתה צודק זה יצא כך במקרה . גם הכיתוב אודותיה לא ברור? . הבט , עברו המון שנים מאז אבל אנסה באמת לסייע לך למרות היא שאני מעדיפה לשכוח אותה לחלוטין. אם היית שואל למשל לגבי אחותה הקטנה עליה יש לי לומר רק דברים טובים אבל את אביטל אני מעדיפה למחוק מזיכרוני.

רק לפני חודשיים פגשתי עוד מורה שעבדתי איתה בזמנו בבית הספר ויצא לנו לשוחח אודותיה. מסתבר שאותה מורה שגם היא כמוני בפנסיה .מתנדבת היום בוי"צו ושם נתקלה  בתלמידה הזאת. היא ניהלה במקום קבוצת תאטרון לחד הוריות. רציתי להגיד לה שזה באמת מה שמתאים לה לעבוד עם כל החלכאים  והנדכאים האלה הרי בסך הכל גם היא איזה מן מסכנה בעצמה.

"היא לא גרושה במקרה?" התעניינתי והיא ענתה לי שלא היא נשואה ויש לה שלושה ילדים. מאד ריחמתי על בעלה שנפל בפח הזה .היא אומנם נאה אבל איזו מן אישה  תהיה לו הבחורה הזאת תגיד לי אתה?

אם היית רואה את המחברות שהיו לה בכיתה חית היית מבין לבד. הכל מלא במחיקות, קשקושים, כתמי דיו ושאר זוטות שאין להם כל קשר למקצוע הנלמד בכיתה. השיער שלה היה תמיד סתור וזה בטוח לא השתנה . והמבט שלה בעיניים מתרוצץ ,כמו מבט של חיה בכלוב. אישה כזאת יכולה לנהל רק גן חיות לא בית .ואני אומרת את זה מתוך הבנה עמוקה לנפש הפועלת בתוכה האמן לי

מידי יום נאמתי בפני הילדים ." ילדים סדר וניקיון יובילו אותכם להישגים". כולם הבינו על מה אני מדברת חוץ ממנה.  להפך כשהייתי מסתובבת ללוח היא היתה חורצת כנגדי לשון , כמובן שהעמדתי אותה בפינה עם הפרצוף לקיר . ומה היא היתה עושה חורצת לשון מהפינה חכמה גדולה. איך היא שרדה את ימי בית הספר לפני אין לי מושג. מסתבר שבכיתה ו" ובכתה ז" היו לה שתי מחנכות שכנראה האכילו אותה שקרים ונתנו לה ציונים גבוהים בכל המקצועות.הן כנראו הבינו את מה שאני לא השכלתי להפנים שאם הן לא ירצו אותה הן יסתבכו  בצרות. לי יש יושר מקצועי כזאת אני. אני מוכנה לשלם מחיר כואב עבור ההחלטות שלי.  בעיני רמת הלמידה שלה היתה ירודה ביותר. בחיבור היא כתבה חיבורים שאין להם קשר למציאות. בתנך פירשה פסוקים על דעת עצמה. בהיסטוריה התעמקה בעובדות לא רלוונטיות . ובחשבון היא היתה אסון . רמת הידיעות שלה היתה זהה לרמה של ילדה בכיתה דלת. אני מדברת אתך על כיתה שפתרה משואות והתקדמה בקצב מסחרר והנה יושבת לי ילדה עקשנית כזאת שלא עושה עם עצמה כלום. רק חולמת, לועסת את העפרון, מפטפטת ומנסה להצחיק.

שאר הילדים ראו שמשהו לא בסדר אייתה אז לאט ,לאט הם התחילו להתרחק ממנה ולרדת לה לחיים. במיוחד הציקו לה הבנים אבל גם בנות לא חיבבו אותה במיוחד . אפשר להאשים אותם בזה?. פעם לקחתי אותם לשיחה והסברתי להם שאומנם היא משונה ומתגרה בסביבתה אך רצוי שיתעלמו מזה . הם ענו לי שזה קשה . הבנתי אותם.היא עשתה הכל על מנת להרגיז אותם ולהעכיר את האווירה הכיתתית . ככל שהציונים שלה ירדו יותר למעמקים כך היא הפכה למפלצתית יותר ויותר. בימי ספורט שדרשו אחדות רעים היא סירבה להשתתף ונעדרה מהלימודים. זה מאד ציער אותם כי הם כמעט הפסידו נקודות בגללה .הושבתי אותה ליד איזה ילד מפוקפק שהגיע מבת-ים .הוא היה היחיד שעוד פרגן לה. אולי בגלל שרמת ההורמונים בגיל הזה עולה לך תדע. קיוויתי שהם יהיו חברים וככה יהיה לי שקט ממנה לפחות מבחינה חברתית. אבל הוא התחבר לאיזה ילדה ממושקפת מהכיתה השניה ובטיול השנתי הם ממש התגפפו להם לפני כולם.לילה שלם רצתי בין החדרים לבדוק שהוא והילדה הממושקפת לא נמצאים ביחד. לא מספיק לי זה והנה נודע לי שבטווח אביטל הספיקה להסתכסך עם כל הילדים והיא ישנה ללא שמיכה עם סדין על הרצפה. לא התערבתי זה כבר היה יותר מידי עבורי. אני בנאדם שזקוק לשעות השינה שלו . הילד  מבת-ים לא הגן עליה במקרה הזה . הוא היה עסוק בלפתות את הילדה הממושקפת אפשר להבין גם אותו. מהילדה הממושקפת ההיא ציפיתי לקצת יותר כבוד עצמי אבל זה כבר סיפור אחר.     

הכל נפל עלי בשנה ההיא. הכניסו אותי להיות מחנכת של כיתה שבקושי הכרתי. הילדים היו שאפתנים רצו ללכת לתיכונים נחשבים ובטווח נתקעה לי הילדה המשונה הזאת שלא רוצה להיות חלק מכל זה . היא רוצה לעצור את גלגלי הרכבת מלנסוע על מנת למשוך תשומת לב. יעצתי להוריה לשלוח אותה לתיכון למזכירות .אין לי  מושג מה הם עשו עם העצה הנבונה שנתתי להם .בכל אופן  כיום היא לא מזכירה .חבל זה בטוח היה מכניס אותה למשטר של סדר וארגון שכל כך חסר לה.  אין לי ספק שילדה כזאת גרמה להוריה המון  עוגמת נפש . שמחתי שעם האחות הקטנה יותר היה להם פיצוי. היא באמת היתה ילדה למופת חרוצה , מסודרת, עדינה ומקובלת על סביבתה איתה כן יצרתי קשר טוב עם אביטל לא. אני זוכרת שביום האחרון ללימודים כתבתי לה זיכרון בספר זיכרונות משהו על כך שעליה לחייך יותר אל סביבתה על מנת שזו תחייך אליה. 

היא קראה את הזיכרון ותלשה את הדף מול הפרצוף שלי. מה יכולתי לעשות זה היה היום האחרון שלנו ביחד לא יכולתי להעניש אותה . יש ילדים שנותנים להם המון וזה מה שהם יודעים להחזיר . אמרתי לעצמי וכתבתי  זיכרון לילד הבא אחריה

 

 

11 תגובות

  1. מיכל ברגמן

    אביטל ברוכה הבאה.
    איזו דרך להציג את עצמך!מצוין ומעורר חיוך וחמלה ומקורי.
    בטח יהיה מעניין גם בהמשך.
    סידרת את המערכת למחר? המחברות נקיות ומסודרות?

  2. איך נכנסת עמוק לנעליים של המורה הזאת. במיוחד עם ביטויים כמו "לא הקשיבה לעצה הנבונה שלי". אופייני מאוד למורות ההן.

    • גם היום יש מורות כאלה רק באדרת אחרת.אבל מאחר ואני חשה חמלה כלפי מעמד המורה לא אכביר במילים

  3. איציק אביב

    אני מניח שהילדה זו את, ואת מתארת אותך דרך עיני המורה. תיאור רגיש ואמין.
    רק נדרשת הגהה, כמו "החכלאים" , ועוד כמה שיבושים קטנים.
    ולמה את כותבת "אייתה".
    אקרא גם בהמשך.

    • תודה על המחמאות והתיקונים הלשונים. אני זקוקה להם. בקשר לילדה , סופר כותב על עצמו כדי ליצג את הכלל , אז מה זה משנה מי הדמות המדוברת.

  4. ברוכה הבאה לבננות בלוגס. טוב לראות אותך כאן.

  5. את יודעת שאני אוהבת אותך?

  6. נהדר. תודה ששלחת לי את הקישור.מורה מרגיזה ואמיתית, לצערינו.המערכת לא יכולה להכיל ילדים שחורגים מהמסגרת.

השאר תגובה ל איציק אביב ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת