בננות - בלוגים / / ידו בידי
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

ידו בידי

 

 

מידי פעם אביא לכאן רשימות או דברים אחרים שאני קוראת בעיתונות החרדית. מין הסתם עניין החשיבה וההבדלים מאד מענינים. כפי שעמדו על זה כבר.

ואין היתרון עומד בצד זה או אחר.

כעת אביא לפניכם שיר של אישה בשם עדינה חן, שכולי תקוה שלא אכפת לה שאני מפרסמת אותו בבלוגי הקט. לטעמי שיר לא רע בכלל, אם אשוה אותו לכל מיני שירים אחרים, שאני קוראת שלאו דוקא מדברים אל ליבי. כלומר נכון שהם כאילו עוסקים בנושאים אינטימים יותר וחושפנים, ועוד.. ובכל זאת..

    והרי הוא לפניכם.

לא מנוקד יש לציין, ולכן אני מזדהה, כי גם אני לעיתים קרובות מידי חוטאת בשירה ולא מנקדת. וזאת מפני שאני לא בטוחה אם אכן אני מהצד של השירה. אך זה עניין אחר לדון בו.

געגועי סליחות
————————

אני ישנה
ונפשי מעולפת

בכפור אדישות
ברוח צולפת,
תעתעה ובחרה לה

תאווה חולפת

בסחי גשמיות
צעדיה טופפת.

בליבי רק ניצוץ
כהה, מעומעם

אובד בנחשול

כטובע בים

עוד מעט ואבד

ונחנק, ונדם

לא נודע כי היה

הן כלה הוא ותם.

מבין חרכים
צופה בי דודי,
הרועה, הרואה,

ימי מרודי,
ושואל ודורש

הן ידע כי עודי,

ידו מן הפתח

מבקשת ידי.

יהמו שרעפי
בליבי החלול

עת יתקע בשופר

ושירו- כה צלול,

א-ל שאהבה

אתאווה ביילול

השבעתי אתכם,

געגועי סליחות.

————————————-

שנה טובה עם געגועים רק לדברים הנכונים. אמן. לכולכם.

 

 

14 תגובות

  1. שנה טובה לך אביטל, תודה על האיכפתיות שאת מוכיחה בכל אתר.
    רות

    • משתדלת רות. קצרה רוחי מלהיות בכל אתר, מפאת נוכחותי הנצרכת בעוד מקומות.

      שתמשיכי לכתוב לנו שירה נפלאה וברוכה ולהאדיר את נשמתנו.

      אמן.

  2. יפים דברי שירתה מזכירים לי משום מה ניחוחות משירת ספרד בימי הביניים אולי החרוז

    • אהבתי את סוף השיר, שמאד חדר ללליבי, אף ליבי גם בו יש חללים חלולים (הלואי וכמו דוד המלך: ליבי יהיה חלל בקרבי) השבעתי אתכם געגועי סליחות, על משקל השבעתי אתכם בנות ירושלים, כן יש משהו משירת ספרד.

      שנה מופלאה חנה, מצרפת לך מעומק ליבי , את כל האיחולים האפשרים.

  3. הי אביטל
    יופי של יוזמה , אשמח מאד לקרוא מן העתונות החרדית
    זה בהחלט מסקרן

    השיר של עדינה חן יפה מאד
    אני קוראת אותו בשל ריבוי האיזכורים לשיר השירים
    כשיר אהבה

    שתהיה לך ולמשפחתך שנה טובה ומאושרת

    • כן יכול בהחלט להיות שיר אהבה. במציאות של אדם שומר מצוות מהצד האדוק, הקב"ה מצוי כל רגע ביום. פעם קראתי בבלוג של החוזרת בתשובה איה שכותבת בווינט, אתר שחסמתי מסיבותי, שמהרגע שקב"ה מצוי בחייה, קשה לה להמנע מלחשוב עליו בחדר הרחצה למשל, שם זה אסור.

      וזה חידוש, כי מי חשב על הבורא כל דקה ביום לפני זה.
      כלומר: בכל דרכיך דעהו. ולכן התשוקה לקירבת הבורא, והתחושה של אפסות בעת הריחוק מובנת לי.

      גם כל עניין הואל אישך תשוקתך, מאד חזק פה, בעיקר אצל אדם שמקפיד על כל הענינים כי הוא אישך, היחיד שיתייחס אליך כאישה, ידבר ויפנה אליך, יחלוק לטוב ולרע, הוא ברוב המקרים הגבר הראשון והאחרון בחייך, יש בזה הרבה עוצמה.

      והיא מורגשת כאן.

      חג שמח והרבה אור לך ולכל משפחתך. שיתמלאו כל משאלות ליבך לטובה, אמן.

  4. לטעמי שיר נפלא
    ולא כמו שאמרת בהשוואה לאחרים
    שכן השיר מאד אישי וחושפני רק שהוא נעשה בלשון מוסתרת ויפה
    תמשיכי להביא משיריה

    • צדקת ממני דוד, בהשוואה לאחרים, זהו משפט מתגונן. נו, צריך לצאת מהעמדות, גם לא להסתער מתוך בהלה, אלא לעמוד נכוחה. לא תמיד זה קל לי.

      יש כל מיני שירים שמתפרסמים בעיתונים חרדים, ומשום שאני כבר באה עם דעה קדומה, שחרדים לא יודעים לכתוב וכדומה, אני לא מתעמקת בהם.

      אבל הפעם יצאתי מתוך הדוגמתיות החשיבתית. וב"ה בטח שעלי לאמן את המקום הטועה הזה. ולקרוא שיר בדרך בלתי אמצעית.

      אכן שיר אישי ומרובד מאד. שבו כל אחד יכול למצוא את עצמו.

      שתהא לך ולכל בית ישראל באשר הוא שנה טובה ומתוקה.

      • אני שמח שהבנת אותי
        כישרון יהיה גם אם ביער עד תשכון
        ולעולם לא נדע נפשו האמיתית של אדם
        נולד הוא לתוך תרבות מנחה ומה שנשארה בידו
        היא השפה
        שפת אם שמולידה כמיהה לחיים

        תודה אביטל
        שנה נפלאה לך
        הרבה יצירה וגם שירה כמו שהבאת
        מחברת אותי לספר שאני קורא עכשיו שהוא
        אוסף שירת נשים מתימן
        שירה יפה שעברה מפה לפה שהאי הנשים שם לא למדו קרוא וכתוב

        • מה שם הספר? אחפש בספריה. בלי נדר כמובן.

          דרך אגב, רוב באי הספריה הם דוסים. אומנם יש בה אגף תורני, אבל הם ממלאים אותה, בעיר שהיא לא שומרת מצוות כלל, אני חשה שם מאד בנוח.

          שבת שלום ושנה טובה.

          עם הרבה שירה בלב ובנשמה. שתמשיך להיות חיובי כזה אל העולם, זה יפה.

          • שם הספר
            ״ שירת נשים״
            ספר ישן שהשאיל לי אביה של כלתי לעתיד
            בו קובצו שירים שעברו מדור לדור בע״פ
            אולי תוכלי למצוא בספריה גדולה

  5. תודה על השיר שהבאת .כמה יפה להתגעגע רק לדברים טובים ולעסוק בדברים טובים
    שנה טובה ומבורכת בשפע של טוב
    עפרה

    • תודה לך עופרה. שתהייה טובה בטוב הנראה והנגלה.

      שנעסוק בטוב שהוא רק טוב, כי גם בזה עוסק השיר.

      כך לדעתי לפחות.

      כל טוב.

      אביטל

      • יוסף עוזר

        השיר הזה כעדותה שלאביטל קשת הוא פרי רוחה של לאה יפהן. באתרים הרירטואליים נתקשה למצא את שיריה. אשתדל ליצור כאן עמוד זכרון משמעותי.
        נקדתי את השיר והוא ראוי לעיון ולרשימה רצינית על בדידות האדם בעולמה של לאה יפהן וייחודיותה של האשה בכל מרכיבי הקיום. השינה והעלפון אינם של לאה הפרטית לבדה אלא של האשה בעולמה הספציפי החרדי. קשה להתעלם מהמושגים: אדישות ועולם שמבטיח רוחניות [חרדית?!] והוא מבוסס בגשמיות. האשה שעל פי נוסח החרדים "אהבה את התורה ולומדיה" מעידה בשיר על תושות של -טביעה-חנק-כליון-
        היא פונה בשבועת האשה הגדולה משיר השירים: השבעתי! בעולם חברתי המצהיר הצהרות אהבה קריאתה הנואשת לדוד שיציץ מהחרכים מזעזעת.

        גַּעְגּוּעֵי סְלִיחוֹת/ לֵאָה יפהן
        ————————
        אֲנִי יְשֵׁנָה
        וְנַפְשִׁי מְעֻלֶּפֶת
        בִּכְפוֹר אֲדִישׁוּת
        בְּרוּחַ צוֹלֶפֶת,
        תִּעְתְּעָה וּבָחֲרָה לָהּ
        תַּאֲוָה חוֹלֶפֶת
        בִּסְחִי גַּשְׁמִיּוּת
        צְעָדֶיהָ טוֹפֶפֶת.

        בְּלִבִּי רַק נִיצוֹץ
        כֵּהֶה, מְעֻמְעָם
        אוֹבֵד בַּנַּחְשׁוֹל
        כְּטוֹבֵעַ בַּיָּם
        עוֹד מְעַט וְאָבַד
        וְנֶחְנַק, וְנָדַם
        לֹא נוֹדַע כִּי הָיָה
        הֵן כָּלֶה הוּא וְתָם.

        מִבֵּין חֲרַכִּים
        צוֹפֶה בִּי דּוֹדִי,
        הָרוֹעֶה, הָרוֹאֶה,
        יְמֵי מֵרוֹדִי,
        וְשׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ
        הֵן יָדַע כִּי עוֹדִי,
        יָדוֹ מִן הַפֶּתַח
        מְבַקֶּשֶׁת יָדִי.

        יֶהֱמוּ שַׂרְעַפַּי
        בְּלִבִּי הֶחָלוּל
        עֵת יִתְקַע בְּשׁוֹפָר
        וְשִׁירוֹ- כֹּה צָלוּל,
        אֵ-ל שֶׁאַהֲבָה
        אֶתְאַוֶּה בְּיִלּוּל
        הִשְׂבַּעְתִּי אֶתְכֶם,
        גַּעְגּוּעֵי סְלִיחוֹת.

השאר תגובה ל דוד ברבי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת