תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

רק טוב

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

טבע הטוב להמשך לטוב. הסבא שלי רבי חיים מוולוז'ין שיום פטירתו חל בשבוע שעבר טען. כשבנאדם אומר "אין" הוא בורא מלאך, ואת אותו מלאך צריך להזין.

לכן רצוי לומר רק "אין עוד מלבדו" . שזה האין האפשרי היחידי.

וסגולה טובה, לקום בבוקר ולומר עשר פעמים: טוב, טוב, טוב, טוב… רצוי גם לפזר " טוב" במשך היום.

 

בהקשר הזה זכור הסיפור על נחום איש גמזו כאן מובא הסיפור עליו: http://www.mesaper.co.il/Default.aspx?ID=f6391c8d-a180-4aed-a672-e4009d6a72f5

 

סיפור דומה ארע בארץ כשנגנב מאיש דתי, נגן ידוע בגליל,  לדעתי,  סלוגן שנהג לפזר " הכי טוב…" הבנאדם נהג לומר על כל דבר " הכי טוב" ואולי אף הלחין על זה שיר ( לא מעורה בפרטים) הרעיון עובד לטובת חברת ביטוח.  השחקן משה אבגי היה הקריין ששיחק שלל מצבים רדיופונים, אבל סוף טוב הכל טוב, הנגן האופטימי תבע את חברת הביטוח וזכה בסכום " טוב, עד טוב מאד".

בחסידות טוענים שאין רע יורד למטה הכל טוב, רק שאנחנו מוגבלים , הראייה שלנו צרה, ולכן השפע נעצר.

 

כעת אחותי בחדר לידה, לידה עם זירוז חוויה לא פשוטה, הרשימה גם נכתבת לכבודה. ביקשה שנתפלל, אבל גם אמירת דברי תורה מסייעת,  היי אחות הסוף יהיה כזה טוב, כשתביטי לאחור, תזכרי רק אותו את אותו הטוב הנפלא שינוח בקרוב מאד, בין ידייך. אמן, כן יהי רצון.

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

12 תגובות

  1. לידה קלה לאחותך ורק שמחות אוהבת את הגיגיך כאן ואנסה את הטוב טוב טוב בבוקר
    תודה אביטל

    • אביטל קשת

      תודה, הגיח לאויר העולם לקראת בוקר, שובב אחד, עשו לו היפוך, וכל הלידה פחדו שיתהפך בחזרה
      רק טוב.

  2. ענת לויט

    היה לי פעם חבר, קראו לו ראובן ציגלר והוא היה בעלה של חברתי עליזה ציגלר העורכת הראשית לשעבר של הוצאת ידיעות אחרונות. ראובן היה אדם מסוגר למדי, שומר דיסטנס. והתכונה הזו אותי קצת מלחיצה. מה שכן בכל פעם כשהייתי מטלפנת לביתם והוא היה עונה השיחה היתה מתנהלת כך: ראובן מה שלומך. ראובן: הכי טוב! טוב, אז אפשר לדבר עם עליזה? כך היה שנים, עד שראובן שתמיד וחרף הפאסון הקשוח שלו פחד עד מאוד מטיסות – מצא את מותו במטוסון קטן שטס מקפריסין לחיפה. מאז חלפו חמש שנים וראובן עדיין חי בתוכו – חי וקיים ממש – רק הודות לקולו העמוק ולמילים שאני שומעת חיות בקול הזה – "הכי טוב"! זו לא ציניות. זו ערובה לאריכות חיים בעולמות כולם.
    והעיקר אביטל שנוכל לומר מזל טוב לאחותך וליילוד ולמשפחה – ומה שהכי מדהים בלידה שתוך שניות שוכחים את כל המסע למען מאור פניו של הרך היילוד.

    • אביטל קשת

      תודה ענת,תגובה מקסימה. והכי מוזר חלמתי בלילה על אנשים שנופלים ממטוס. מה זה אומר? שתקשרתי עם תגובתך? זה חזר על עצמו כמה פעמים.

      הבן נולד לקראת בוקר בשעה טובה ומוצלחת.

      • ענת לויט

        איזה יופי אביטל! מזל טוב! וכן, בהחלט יכול להיות שיש בינינו חיבור!
        עכשיו אגלה לך משהו על היסוסי לכתוב מה שכתבתי וזה אולי יסביר במשהו גם את חלומך. לפני הרבה שנים הגעתי לבקר חברה שילדה את בנה הבכור. ומה יצא לי מהפה ככה בספונטניות? שיתפתי את חברתי היולדת בהתרגשותי העזה במילים – אני מתרגשת בעוצמה כמו זו שאני חשה כשאדם יקר לי נפטר… החברה היתה מזועזעת לחלוטין. היא פשוט לא הבינה עד כמה עצומה היתה התרגשותי ושכן… כנראה אצלי במקום הכי עמוק ואוטנטי יצירת חיים וסיום הסיבוב הזה הם שיא שיאי גילויו של הרגש. שנדע רק שמחות!

        • אביטל קשת

          אמן.
          הלידה אומרת שבעצם אין מות, לא זה שאנו מתאבלים עליו, אם היינו יודעים זאת…

          אבל אנחנו פשוט מתגעגעים.

          תודה על התגובה.

    • שמעון מרמלשטיין

      זוכר את הטיסה הזאת (זוכר הכול) הם, כולל מנכ"ל עירית ת"א, רצו לקצר את זמן החזרה ביתה, מאיזה כנס בחו"ל. והמטוס הקטן התרסק.
      וכמו שכבר כתבתי כאן, פעם, בהקשר לסרט "דודס קאדן" של קורסואה בו חכם הכפר, משכנע זקן לא להתאבד, כי הוא היחידי שזוכר את בנו.
      כך גם כאן. כל עוד מישהו זוכר את המת. המת עדיין חי. נמצא בינינו. זוכר במובן של עד שמיעה או ראיה.

      • ענת לויט

        לצערי, כנראה היתה עוד התרסקות… כי חוץ מהסיום הנורא בשתי הטיסות פרטי האירוע הטראגי אינם זהים. באשר לזיכרון החי את מתיו. לי יש עוד אינדיקציה שאף כתבתי עליה שיר. אני שומעת את הקול! מתוכי! ממש! ומבחינתי הקול הוא הכול!

        • לאביטל מזל טוב ללידת הרך הנולד. את אישה מאוד מיוחדת, ולהיות נכדה של ר' חיים מוולוזין זו זכות גדולה. המדרשים שהבאת מוכרים לי ומעוררים מחשבה. ולענתי אהובה ששומעת בתוכה קול, גם אני ממש שומעת בתוכי קולות שעולים אלי מהזיכרון, והרבה בחלומות.

          • אביטל קשת

            תודה חיה אסתר, אכן זכות גדולה מאד, וגם אחריות.

            אני בטוחה שכולנו מיוחדים, זה מוזר אבל דוקא הגיל מגלה את זה. והקולות הופכים ליותר ברורים, פחות אחוזים בדברים אחרים.

  3. רקפת זיו-לי

    מזל טוב לך ולאחותך אביטל.
    מעניין איך החיים החדשים והמוות נקשרים בפוסט זה שנפתח בתאריך פטירתו של הסב נמשך בלידה וממשיך בחיים שנגדעים בהתרסקות. החיים והמוות שזורים זה בזה ובהתחלה כשקראתי את התגובות קצת נחרדתי שבפוסט על לידה עולה המוות אבל אחר כך זה דווקא מצא חן בעיני. ואגב הטיסה האמורה, גם אני זוכרת אותה היטב, שכני – עמיר מראש הנקרה היה בה, למרבה הצער, הטייס. הוא היה איש אשכולות כך מספרים חבריו והוא ואשתו הם בין הראשונים בהרחבה של ראש הנקרה.
    והעיקר, שיהיה הכי טוב!

    • אביטל קשת

      כשקמתי קצת הייתי מודאגת מהחלום, וההפך ענת הרגיעה אותי, בהקשר למות, גן עדן גהנום, זה לא בשמיים, המתים כאן, אנחנו רק לא רואים אותם, הם חיים בספירות אחרות. הכל כאן בעצם.

      תודה על התגובה. והביקור.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת