בננות - בלוגים / אביטל קשת / הרגע הזה הוא הכי טוב עבורך
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

הרגע הזה הוא הכי טוב עבורך

 

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

הרגע הזה הוא הכי טוב עבורך, גם אם הוא טומן בחובו  קושי ,גם אם הוא מענג נורא, כך טוען הסבא מנוהרדוק, כי אין לך בכלל מושג מה יקרה לך ברגע הבא.

וכנראה שברגע, בתוך מעשה החושב שנרקם  מלמעלה, נותרתי  אני בתקופה הכי מופלאה, והכי לא צפויה. כן אני שמדשדשת שנים ביו עבודות והספר הבא שלי , מתחיל במשפט ביתי תינשא, וגם איתו עוד יש כברת דרך. ואין לי מושג אם היא ארוכה, קצרה. אני שמאמינה שיש קשר ישיר בין המשפט הפותח למה שקורה עכשיו, גם מחשבה ספרותית בהחלט מסוגלת ליצר מציאות. זאת אותה אני בדיוק, בפנים לא השתנתי .  

אז הבת עומדת להינשא, שמלת הערב שקניתי תחת לחץ לכבוד האירוע, התגלתה לי היום כלא הולמת מספיק, ובקשתי מהמוכרת עוד תיקון, למרות שהזמן מה זה דוחק. ובגלל ששילמתי סכום אסטרונומי אז בעל המאה הוא בעל הדעה. השמלה תחזור לתיקון מהיר.

ממשיכה הלאה, כי כאן בסיטי כשאת זו שמחתנת  את צריכה להראות כאילו יצאת מדאלאס, שושלת, וסליחה אם אני מיושנת. כבר שנים שאיני צופה במרקע, אז הסעיף הבא שייך לפאנית שהחליפה מקום עבודה, מה שאומר לחפש דווקא עכשיו פאנית אחרת, והמאפרת צריכה לאפר עוד המון נשים באותו יום, מה שאומר שאולי צריך לחפש מאפרת אחרת עם  יד פחות עדינה

והזמן טס. הילדה בכלל לא נראית באופק, ופסח, אם יש חג שאני מתעבת, את הכנות אליו זה פסח, ובעבר היא עזרה, כעת חפשי עם מי לדבר. אין. ולהתלונן בטח שאסור.

 

מי אני שאשבש לה את השמחה.בשבוע האחרון שלפני החופה, שבוע שמתקרב בצעדי ענק, אסור יהיה לה ולארוס להתראות ואז היא תשוב שוב לחיקי על מנת לגלם שוב  פעם הבת הקטנה של אמא. אבל גם זה מוגבל עד ליום החופה שלאחריו…

אמא של החתן טענה שהיא מבינה אותי היא מה זה התקשתה לחתן את הבת הראשונה, אבל לה יש עוד שמונה ילדים בבית, מתוכן חמש בנות, לבד היא לא נשארה, אני כאן עם הקטן שהפך לחסר מנוחה. פעם הגדולה הייתה אוספת אותה אליו, ממששת כל מצוקה, כשתקפו אותו חלומות רעים מאד, הוא נהג לרוץ להתכרבל בפוך שלה.

 עכשיו הוא כמו חיה קטנה שנותרה לבדה, הוא חש בנטישה, ופתאום במהלך החודש האחרון, נדנד לי במשך  יממות מתישות  על כך שהוא משתוקק להירשם לצהרון, ואני בניגוד לכל מה שדגלתי בו, הסכמתי לבקשה.

אך  היום חזר זעוף משהו ופלט " משעמם" שיחק כדורגל בכדור למרות שאסרתי עליו , ושבר כאן שולחנון מזכוכית עדינה. ואני נתקפתי בכעס רב, אוי הגזמתי בהתקפה. אולי ספג יותר זעם וחמה מהראוי. ואולי חינוך ילדים הוא לא בחזקת ערב נעים על רקיק ועוגה.

 

האם גם הורי חשו כך, שאני עזבת לחיי, וכעת הם נותרו מאחור,  ואני איך אגיב לכל בקשה רחוקה. של הבת היקרה. פסיכולוגים טוענים שלאב קשה לעכל את העובדה שהבת תימסר לגבר אחר, והוא חש בזה בעיקר בליל הכלולות שלה, זו לא מוגדרת בעיה, ככה אנחנו בנויים. ולאם?

 

היא תעבור את משבר הגיל שלה ביתר קלות כאשר תראה את הדור הבא. בסיטי אין לאף אחת זמן למחשבות נוגות מידיי, הן פשוט לא תופסות נפח, צריך לקחת עוד הלוואה, לחתן עוד ילד, לארח עוד נכד.

   

ובתוך כל זה יש גם אושר גדול מאד, אני כותבת על חתחתים קטנים ומעצבנים. אנחנו הם ומה שכל דור עושה לדור הבא, ואי אפשר לעצור את זה, וזה הטוב ביותר שיכול להתרחש כעת ובכלל .  

 

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

 

 

 

7 תגובות

  1. אנחנן הם ומה שכל דור עושה לדור הבא
    מזל טוב אביטל אוהבת לקרוא את הגיגייך וניחוחות מהסיטי ברק

    • צ"ל אנחנו -תיקון מלמעלה

      • אביטל קשת

        תודה חנה יקרה, מאז שאני מחתנת אני תחת התחושה שלא הייתי רוצה שזה יקרה בשום מקום אחר מאשר בבני ברק. ושכעת אני מבינה את חיבת התושבים כאן לעירם. ויש חיבה! העיר עמוסה ורבים מתקשים לעזוב.
        לא הייתי מתחלפת איתה ברמת גן למשל, שם הכל מין רשמי כזה. הכל לחוד ומיוחד.
        פה את רואה אנשים, נותנת הזמנות ביד, מעבירה מידע, וכולם נופלים על צוארך ומברכים.
        זה העניין. פתאום אין פערים, לא עדתיים ולא אחרים.
        כשעיתונאים כותבים על חרדים, הם לא יודעים לשים לב לדקויות, אנשים יכולים להיות עוינים, אבל כשאת מחתנת מוסרות כל המחיצות והם אפילו יבואו לשמח אותך אחרי שטבלו ערב שלם בטונות של אקונומיקה ואבקת כביסה.
        זה מה שקרה בברית של עילי שנפלה גם בתאריך בעיתי לקראת פסח והגיעו אליה כמעט רק חרדים.

  2. גליה אבן-חן

    יש גם תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות ב"כאן ועכשיו".

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת