תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
יהודה הוא נהג מונית מן המניין ,חי על ההגה ושותה בצימאון את דברי הלקוחות .
את שערו המלבין הוא צובע בשחור עורב , את עורפו וצווארו הוא מרסס בפורפיום או דה קולון ואת שיניו הוא מתחזק אצל רופא שיניים מן השורה הראשונה. יהודה גבר מטופח , כבר אמרנו?
והנה לאחרונה נמצאה ליהודה עדנה חדשה בחייו בגיל חמישים פלוס כשהאיבר כבר לא מלבלב כמו בעבר, וגם אישתו שתחייה יבשה במקומות הלא נכונים, גילה יהודה את נערות הליווי.
בתחנה כבר מכרו לו תרופה שעושה בו קסמים והוא פוקד אותן לפחות פעם בשבוע.
נערות הליווי של יהודה מתחשבות בלקוח הרעב ולוקחות ממנו על סיבוב של חצי שעה כמאה וחמישים שקלים חדשים .
את חוויותיו על העסקה הוא מרבה לחלוק עם לקוחותיו. מסתבר שהוא למד לדרג אותן. המרוקאיות עצלניות מבטיחות הרבה ונותנות מעט ,התימניות שדות והרוסיות עולות על כולן.
"יפות הבחורות האלה יפות," נאנח יהודה ומפלפל בענייו .
למה יפות?
" דוגמניות , הן היו דוגמניות, אבל שמה יש סמים וההתמכרות .."
הבנתן בנות נכבדות, ההתמכרות גרמה להן לצאת לעבוד.
הייתי שמחה יותר אם היה מדובר בסטודנטיות לתואר שני , אך לדברי יהודה מיודעי הטוב , מתברר לי שהמדובר בדוגמניות " כושלות" ומסוממות .
מאחר ואני לא גבר , אין לי מושג איך מרגיש גבר שגוהר מעל דוגמנית מסוממת . ואת דעתי על כל נושא הסמים כבר הבעתי כאן בעבר, אני חשה בצורך הדחוף להקיא .
נכון שאני מצולמת כאן עם מטפחת שומו שמים , אבל גם ששערי התנפנף לו פרוע נגעלתי מכל העניין.
נכון שאני מצולמת כאן עם מטפחת שומו שמים , אבל גם ששערי התנפנף לו פרוע נגעלתי מכל העניין.
כן, אני גם מוחה על כך שבעולם שלנו יש גברים ונשים שנהנים לצפות בסרטי פורנו בהם מכבות דוגמניות מסוממות , נערות שעברו ניצול מיני בילדותן ושאר מוכות גורל שמדגמנות לנו הנאה.
הרי עבור סכום מספק הן גם מסכימות למצוץ לסוס ובלבד שהכסף יכסה את המנה הבאה שעליהן לרכוש.
איך צומח סקס מעוות ?
ננסי פרדי שאת ספרה " אימי ואני" אני קוראת עכשיו טוענת שהמפתח לסקס טוב הוא בקשר שבין האם לביתה. כלומר , שומה עלינו כאמהות לשוחח עם בנותינו על הנושא בפתיחות ולא להסתפק בהסברים קלושים. אני את ההשכלה המינית שלי קיבלתי מילדה מהרחוב שציירה על המדרכה איך עושים את זה. אני מניחה ויודעת שהנערות של היום יודעות הרבה יותר. אבל האם משהו באמת מסביר להן איך ומה זאת הנאה ? איך מבקשים אותה , איך מקבלים אותה. האם אמותיהן באמת מקימות איתן שיחות אינטימיות אמיתיות,שחפות מכל זיוף או מליצה ? נראה לי שלא , כי אם כן התוצאות בשטח היו מעודדות יותר. בעידן של הורות מוגבלת , רדיפה אחרי אגו , "והמון שעות איכות מתישות" למי יש כוח לדבר עם מתבגרת מבולבלת על הלבטים שלה . הרי לכאורה היא יודעת הכל , אם כי לדעתי היא בעצם לא יודעת כלום.
היום הרבה אימהות חושבות שהמפתח למיניות טובה טמון בכך שביתן בת החמש תצטלם לפרסומת דוחה של פוקס, או לחלופין תדגמן תחתוני ילדות בתנוחות מגרות. אימהות יקרות הסקס הטוב שביתכן תחווה אינו קשור לחשיפת הגוף, כי מסתבר שגם לנשים בגיל שמונים יש צרכים מינים שאנחנו דוחים מכל וכל ,כי הן על פי הגדרתנו כבר לא סקסיות. סקס טוב הוא הרבה יותר מזה!
גם החינוך המיני שהאב נותן לבנו נוגע הרבה פעמיים בהשחתה מוחלטת של הנושא. אני מכירה יותר מידי גברים שאבותיהם לקחו אותם לזונות בגיל ההתבגרות או לחלופין דברו איתם על כיבושי העבר המוצלחים שלהם, מתרפקים על איזה עבר הזוי שזכור רק להם משום מה. משהו דיבר איתם על איך באמת עושים אהבה עם אישה?
לא פלא שבגיל שלושים פלוס הם מוצאים לנכון לשתף את כל עם ישראל מעל דפי העיתונים בזה שהם :
" עשו את כל שנה א' ב.." השאלה היא לא אם זה נכון,
" עשו את כל שנה א' ב.." השאלה היא לא אם זה נכון,
אלא ואם משהי שם באמת נאנחה . לי נראה משום מה שהיא פיהקה.
גם העולם החרדי גזר על עצמו שתיקה מוחלטת בנושא. מצד אחד נשים מאמינות שומרות על חוקי הנידה שהם המצאה מבורכת בעיניי, כי הם נותנים לאישה פסק זמן נכון מהבעל ואפשרות לפנטז עליו ולהמשך אליו בשנית. אבל מצד שני כשיש בעיה במיניות המשותפת אין לאישה למי לפנות. הממונים על הנושא הם לרוב גברים ( רבנים) ולהרבה נשים פשוט לא נעים לשתף בבעיות כאלה גבר.
אז למה הם מחכים? למה אין מספיק נשים רבניות שיטפלו בנושאים שטעונים טיפול.
ויש כאלה!
כך גיליתי שרק בעולם החרדי קיימים מקרים ,בודדים אומנם ,בהם הגבר חשב שסקס אנאלי הוא הדרך הנכונה להביא ילדים לעולם וכשהזוג לא נפקד במשך 11 שנים, הוא התחיל להבין שהוא אכן ביקר באזור הנכון אך כנראה טעה במיקום.
יש רבנים שמכנים את העניין " תמימות" לדעתי מדובר כאן בבורות מצערת.
מה לעשות שחווה כן אכלה את התפוח . בני אדם נולדו עם יצרים ושומה על ההורים להסביר להם בצורה מושכלת על המתרחש בגופם , לא להכחיש את זה וכך לגרום לבלבול ורגשות אשם.
אומרים לנו שיש סקס אחר אבל כרגע אני סביבי המון פורנוגרפיה זולה, דיבורים מתלהמים שמכסים על אפס הישגים בתחום, או לחלופין בורות מוחלטת.
אהה ויהודה מיודעינו מוסר לכם ד"ש חמה. אישתו היקרה פחות טיפשה ממה שהוא חשב ולכן כאות נקמה היא רוקנה להם את חשבון הבנק המשותף והשאירה לו אפס אשראי לבילויים.
בשבועיים הקרובים יאלץ יהודה המסכן להסתפק באישה בת גילו, שלא נותנת בלי לקבל תמורה.
מה לעשות לא כל אישה היא , דוגמנית – זונה- מסוממת.
אביטל, אני די נוטה להסכים אתך לגבי הפורנו המשמים. אך מה לגבי האמנות?
כי יש גם "פורנו" לא מסחרי, אמנותי, וגם השורה שציטטת היא כידוע מוולך.
אגב, בנעורי הייתי חולף באימוני ריצה על פני איזור הזונות והקוקסינלים של תל ברוך, והיו ימים שהמקום לא היה רחוק מתלבושת אחידה של חרדים.
לא רציתי לערבב בין התחומים. אני בעד דברים אמיתים סקס באומנות רלוונטי בעיני כמובן אבל אם למשל עורך מבקש מסופר להוסיף סקס למטרת מכירת הספר זה נראה לי מעוות.
בעיקר אם הסקס לא במקום.
בספרות שהיא התחום המעניין אותי יש נטיה למכור לנו סקס שלא קיים אני וחברותיי נוהגות לצחק הרבה על הנושא. עקרת הבית העייפה נעלמת משום מה מעיינו של הכותב.
אביטל, זו נקודה חשובה.
אחרי שהדיון בתגובות ל"הקרקס"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3841&blogID=182
כבר עבר מן האמנות ושפת האהבה האינטימית שבה נכתב השיר אל ממלכת הריאליזם הסוציאליסטי ו משטרת האמנות, החלטתי לדלג אל השיר האחרון במחזור "ארורה" ולסגור עניין. כל העניין יצא מהקשרו הראוי. אבל שוב, אחרי העליהום בפוסט התצלומים של ואן גלודן אצל יוסי וקסמן אתמול, החלטתי שאביא עוד פרק-שיר קטן מ"אהבה מכשפת" וגם שיר מענה מאת של בת-קול-וחצי. אשר אזניים לו ישמע נא…
גם עניתי לך ב"הקרקס" על הדיון שעלה שם, אבל כנראה לא ראית: "את שוכחת על מה השיר. חבל שאני לא יכול להביא כאן את התגובה של "בת-קול-וחצי". אולי זה היה מחזיר את הקריאה למקום האינטימי שחלקתי כאן, ולצערי נשכח".
הדימוי כנראה עורר אסוציציות לא נעימות. לא כל דימוי כובש אותי ולא תקפתי את השיר רק פתחתי עוד נתיב. הרי היו שירים שכן נגעו לליבי ועולמי הרגשי נפגש איתם יותר.
בקשר ליוסי קטונתי ולאור זה שאני כאן עם מטפחת רצוי שאשתוק לפעמיים נדמה לי שכל מילה שאומר תתפרש לא נכון.
אביטל, אני מבין ומכבד. אבל "האסוציאציות" שם שפטו את הדימוי כמציאות. הפער בין החיים לאמנות נותר בעינו.
מסכימה איתך, דברים גלשו אולי למקום לא נכון.
מצד שני פתחת לנו ערוצי מחשבה נוספים.
הי אביטל. גם לי יש חבר ובאמת שקוראים לו יהודה והוא כל הזמן הולך לזונות. עד כאן אין לי דווקא בעיה עם הנושא. הבעיה היא לא למנוע מיהודה ללכת לזונות. הבעיה היא אולי לייצר מצב שלזונות לא יהיה צורך לעסוק בזנות וליהודה לא יהיה צורך ללכת לזונות. לצלם אותן. לראות אותן. להיות איתן. לכתוב עליהן. זו איננה סיבה לצעוק.
המצוקות הן הבעיה. את מצוקת החיים שמובילות את הבנות לזנות אינני יכולה לפתור במשפט קסמים זוהי אחת מהבעיות של החברה ובמחשבותיי החברה היא כמו קיר ואני לא מתנדבת לדפוק בו את ראשי. לגבי יהודה וכל הגברים בעולם , הבעיה היא אצל הנשים. לפעמים אצל הזוגיות. פתיחות, תקשורת, שיחרור מיני הם מה שיהודה מחפש ונאלץ להסתפק בפתיחות מינית אצל הזונה. לו זה היה מספיק יהודה היה יכול להיות מאושר אבל הוא לא, בשבילו זה רק פורקן מיני ועדיין נותרים בו המון תסכולים. ונידה…אני לא מסכימה עם ההתייפיפות הזו שזה נועד בשביל להתגעגע…זה שוב נובע בעיניי מחוסר פתיחות. מראיה של דברים טבעיים כמלוכלכים. מראייה של קשר חולה שחסר בו געגוע. מי שאוהבת תתגעגע לבעלה כשהוא בעבודה ותשמח לראותו בפתח הדלת בסוף כל יום. שבוע נידה זו בעיניי התעללות ותירוצים.
לגבי חינוך הבנות: כשהתנשקתי בפעם הראשונה בחיי נבהלתי שאולי נכנסתי להריון. לא ידעתי כלום על כלום ולא קיבלתי שום חינוך מיני. אמנם עם ילדיי אני משוחחת על הכל אבל יש בי נטיה להשאיר להם את החוויה על כל תחושותיה לגלות בעצמם. לא רוצה לקלקל. אהבתי את דרכי הלא יודעת כלום ואת הגילויים המופלאים ולמה שארצה שלהם יהיה זה אחרת? מה שכן צריכה האם לעשות זה לשמור שילדיה יהיו מחוברים אל עצמם ואל תחושותיהם ומתוך עצמם כבר תיוולד ידיעה. הדבר היחיד שצריכים הורים לדעתי להקנות לילדיהם זה את ערך כבוד האדם. (הילדים שלנו הם דף חלק ואני לא בעד לצייר עליהם ציורים שלי, הם ילדיי אבל הם אנשים של עצמם).
כייף לי עם הנידה וזה לא מלוכלך בעיניי , הכל במוחו של החושב.
ובקשר ליהודה, יש יותר מידי זונות שמגיעות לשם בגלל מנטליות חברתית דפוקה , ראי הדוגמניות.
קצת זונות בסדר, אבל למה אוסף?
ולסיום טוב שאת אחרת עם ילדיך.
נחמד מאוד.
אין ספק שהתרופה חדשה כמו שאת קוראת לה, זו ההמצאה של המאה, אין יותר משמעות לגיל. טוב כמעט אין.
לגבי סמים זו בעיה בפני עצמה, אולי החמורה ביותר בעולם שלנו, והיא לא רק מקושרת למין, אלא לכל פשע שהוא כדי להשיג את הסם. הייתי מפריד לכן את הדיון של מין וסם ומין שאינו קשור בסם.
ולדבר נוסף אני מסכים: כמה שיותר מדברים כך פחות עושים בנושא, או לפי המשוואה :
דיבור על מין + מעשה המין = קבוע
יש פה הרבה נושאים אביטל: לגבי זונות – מי אני שאגיב. מה אני כבר יודעת. קשה להאמין שמישהי בחרה בזה כי טוב לה בחיים. זה בטוח.
לגבי מיסתורי המין והחינוך – לא להאמין כמה אנשים מתפדחים מהילדים שלהם. כולל אני, אני מודה לפחות. בהחלט חשוב לדבר, אבל לא להיות שיעור אנטומיה. להגיד משהו גם על המימד הנפשי. על המבוכה בגיל שלהם, לא לדחוף ולא לחטט. זה רק נשמע קל.
החברה הדתית שבה גדלתי היתה הרבה פחות היסטרית מהנושא הזה מהמחנכים של היום.
לא קישקשו על צניעות כ"כ הרבה. בטח שלא על נידה ועל המצאת המאה – "שמירת הברית".
את הגעת להלכות נידה אחרי איזו דרך שעשית בחיים – חשבי על ילדה בת 19 שמתחתנת (אני משוכנעת שחלק מנישואי הבוסר האלה מקורם בצורך בסקס. אף רב בעולם לא ישכנע אותי אחרת. פגשתי לא מעט כאלה. מתגרשים בגיל 21 או סתם מאבדים עניין ונתקעים לנצח ביחד). בחיים לא נגע בה גבר. לא נשיקה על הלחי, לא נתן לה יד. כלום. עכשיו הם נכנסים למיטה. אם הם לא הצליחו לשכב (ולמה שיצליחו?) היא נידה למשך 7 הימים הבאים. ואז גם לא מפתחים אינטימיות הדרגתית. פשוט זוועה אמיתית.
שלא לדבר על זוגות שמתחתנים בתולים סביב גיל 30 ואח"כ מתפלאים שלא הולך להם. באמת מעניין למה.
ומה אם הילדונת עברה הפלה ועכשיו אי אפשר ללטף אותה? למחות לה את הדמעות?
ההרחקה המוחלטת הזו בעייתית ביותר בכלל ולזוג ילדונים בפרט.
תם. ממש לא נשלם.
זהו שאני באה מעולם של תשובה וזה מאד מורכב לאט לאט אני מגלה את הבאגים של הצד השני .
למרות שאיפה שגדלתי גם היה באג .
אני לא יודעת אם נשיקה תעזור, כמו הפסקת ההכחשה וההדחקה הזאת.
אני כן מדברת עם בנותיי אולי כי הן גדלו ב2 העולמ ותאז קל לי עם זה. אולי גם הן יאשימו אותי מי יודע,אני כבר די זקנה בעיננהן למרות שהן כבר רואות דברים שאני בגילן לא ראיתי. סקס יכול להיות דוחה גם עם החבר הראשון שלך ואולי אני אקדיש גם לזה פוסט.
רק שלא ישנאו אותי על זה.
איציק, מסכים אתך לגבי הסמים. זו מכת המאה. ולא רק בהקשר למין או לפשע. את המשוואה לא הבנתי.
יש פה המון נושאים שונים. לא כל שחקניות המין מסוממות, ויש כאלה שעושות זאת מבחירה (והיכרתי גם יותר מבת טובים אחת שהיו "זונות אידיאולוגיות"). סבוך ומורכב.
העניין שרוב האנשים היום מאד מושפעים מתעשית הפורנו והדוגמנות זה ממש הלך רוח חולני ורדוף . כשגבר לא מציח עם חברתו הוא שולח אותה לראות פורנו ולכן כתבתי על הנושא.הכל שאוב משם ופחות שאוב מעולם הרגש.
אהה ..אני מסכימה עם המשוואה.
לגבי ננסי פרדיי, וספרה שאני מאוד אוהבת, הוא בכל זאת נכתב לפני 25 שנה או יותר, ויש בו דברים לא מדויקים לדעתי.
אני למשל סבורה שהמפתח לבשלות מינית והנאה מינית של האישה טמון בעיקר ביחס האב לבת, הרבה יותר מאשר זה שהאם תדבר או לא תדבר עם הבת על מין.
אב חם ואוהב, שלא עושה פרובוקציות מיניות לבת, ומפנה את האירוטיקה החבויה והאסורה שיש בקשר אב בת לאהבה רגשית וחום, לחיבוק שאין לו משמעות מינית ולהרבה תשבחות לבת, יפתח בת עם הערכה עצמית כאישה, שתיהנה ממין. היה לי אב כזה, אז אני יודעת. היה הרבה חום ומגע, שמעולם לא גלש או נגע באיזה רמז מיני. אב צריך להיות מאוד מודע לאיך הוא נוגע בבת, אבל לעולם לא להימנע מזה. כי בת שאביה לא נגע בה באהבה תהיה נכה. הקשר בין אב לבת צריך להיות אפלטוני בלבד, וגם כאן עליו להיזהר, לא לגרום לה להרגיש שהוא הגבר היחיד בעולם, אלא שתוכל להסיט את כמיהותיה המיניות אליו, הטבעיות, האינפנטליות, אל גבר אחר כאשר תתבגר. ז"א, זו מלאכה קשה ומורכבת מאוד לכל אב.
אני אישית, מצפייה, קריאה והרבה שיחות עם נפגעות מינית במשפחה, מאב או דוד וכו", משוכנעת בכך שזונות הן נשים שעברו התעללות מינית בילדות, ולכן זה פגע אנושות במיניות שלהן ובאישיות שלהן. זה מתחיל ונגמר כאן. כל ההסברים האחרים לתופעת הזנות מתגמדים.
לגבי גברים שהולכין ולזונות וצורכים פורנו, מה יש לומר, אלה גברים פרימטיביים מאוד מבחינה נפשית, פגועים בעצמם מבחינה מינית, חלקם גם הם נפגעי תקיפות מיניות במשפחה בילדות, כך שכל הבנת המין שלהם התעוותה לגמרי.
מה שכן, לגבי הנוער והילדים בימינו, כאן כבר נכנס אלמנט הסרטים והאינטרנא לעניין. אני סבורה שרמת הגירוי שהילדים האלה חווים היא מזעזעת, מתרחשת לפני שהם בכלל מבינים מי מה מו, וזה מאוד משפיע להם על הנםשד וממש מעוות את תפיסת המיניות שלהם. אצלנו זה לא היה, היינו כה תמימים לפני שלושים-ארבעים שנה. אני באמת לא יודעת מה עתיד הילדים של היום. נראה לי מפחיד לגדל ילדים בעולם כזה.
יעל את הספר מצאתי ברחוב ולכן אני קוראת אותו. נכון שהאב קובע מאד , כמו שאמרת.
יש אבות שמיצרים מתח מיני מאיים. בקשר לזנות , פעם נפגעת ניצול מיני עוד אכלה את עצמה בבית כיום היא כנראה הופכת לדוגמנית כושלת שקל לנצל.
יש פשוט יותר אופציות ליפול.
בקשר למה שרואים סביבנו ובכל מקום אני איתך, דוחה!
מי העז לזרוק את ננסי פרדיי לרחוב???? אני גדלתי עליה. מה, בשנות השמונים זה היה ה-ספר בארץ.
יש בה עוד דברים רלוונטים למרות חוק ההתישנות הטבעי שחל גם עליה.זה שהיא מדברת על יחסיה עם אימה במין טבעיות כזאת, לא קראתי הרבה סופרות או פסיכולוגיות שמסוגלות לנגוע בנושא כמוה.
באמת עוול.
בהחלט. עכשיו קראתי את "מוות רך מאוד" של סימון דה בובוואר על אימה ומות אימה. גם כן מצוין ומאלף. מהראשונות שכתבו על יחס אם בת.
אשתדל לקרוא.
אביטל
לאורך כל הדורות "יהודים מן המניין" חשו צורך לתת פורקן לחלציהם מחוץ לביתם. סיפור חזל"י ידוע מספר על חסיד אחד שהפליג עד רומי לשכב עם זונת צמרת שהיו לה שבע מיטות של כסף וזהב ובא אליה וכשהגיעו למיטה השביעית עירומים, התנפנפו ציציותיו והזכירו לו שזו עבירה ולבסוף התגיירה והלכה אחריו לארץ ישראל ונישאה לו. בשבילי זהו סיפור מופת על המפגש בין יצר למוסר. אם יש תשתית ערכית-חינוכית-דתית או חילונית, אזי סביר להניח שאנשים כמו יהודה ואחרים ידעו לשרטט את גבולות הזנות והיצר שלהם ובכך לא יוסיפו זרע משלהם למגיפת הסחר בנשים, לסוחרי הסמים והסרסורים, להתעללות, לניצול ולהתבהמות. העידן הפוסטמודרני שיכול היה להצמיח איזה אלטרנטיה ראויה לאידיאולוגיות רודניות, הופנם רובו ככולו כזמן ומרחב שהכל מותר: "אין אלוהים" וכשאין שום אמת והכל רלטיביסטי, נעלמת גם הבושה ונמחק המצפון ואיש הישר בעיניו יעשה. זו הייתה יכולה להיות שעתה של האמנות להראות דרך אחרת. אבל גם האמנות כדברי גדעון עפרת החמיצה את הפוטנציאל שבפוסט מודרניזם.
יישר כח אביטל – ניכרים דברי אמת בין אם הם עם כיסוי ראש ובין אם הם גלויי ראש
אני מאוד אוהבת את המדרש הזה. גם בכל מה שהוא אומר על מין, על כנות, על גיור ועוד ועוד. אפשר להוציא ממנו כ"כ הרבה.
מצטרפת לדעתך, תודה משה.
נכון מיכל, יש המון חכמה, העזה, מורכבות ואמת בסיפורים האלה שהם מעשה מרכבה אמנותי. מלבד הדברים שציינת, מבחינה אמנותית זהו סיפור המצביע על הזיקה שבין טקסט, עור וטקסטיל.
בין הבד הנקרא ציצית אשר באופן מוחשי צמוד לעור המעורר את הזיכרון למילים מתוך טקסט מקודש המנחים להתנהגות.