בננות - בלוגים / / ניפוץ פנטזיות
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

ניפוץ פנטזיות

 

 

 

כשהכרתי את בעלי, מיד על הערב הראשון, ישבתי ומניתי בפניו את רשימת המגרעות שלי. השחרתי את עצמי בפניו בכוונת תחילה.

שנאתי את התענוג המפוקפק, ששנינו נעבור יחד, והוא: רקימת פנטזיות הדדיות -שתתגלנה די מהר, כבועות שאינן ברות מימוש.

למרות התרגיל, ואולי בגללו, הוא התעקש להמשיך בקשר ההדדי. והנה הוא עימדי.

 יחד עם זאת, אודה בכנות, שפי הגדול, והפחדותי המצמררות, לא הצליחו למנוע, את התעופה הבלתי נמנעת של שנינו לעומק מחוזות הפנטזיה הרומנטים. כצפוי, אחרי העליה הגיעה ההתפקחות ועימה הצעידה המשותפת אל עבר ענני החיים האפרורים, אותם ידענו ברבות השנים.

ובכל זאת, קשה לי עם פנטזיות. אני תמיד מתאמצת לגרד העמדות פנים וחנופה. אני מסרבת  לקחת כל דבר שמוכרים לי. אני מדשדשת בבוץ, גם אם אני חיבת למצוא שם עוד בוץ, או בטעות פרוטה מוזהבת שזקוקה למירוק.

הכי הרבה, אני שונאת לחשוב שמישהו יאמין בכך, שבגלל שהפכתי לשומרת מצוות אני מושלמת ובכך לא יעניק לי את הלגיטימציה לטעות, זכות עליה אני שומרת בכל כוחי.

אבל אליה וקוץ בה- כמעט כל מי שאני מכירה מתקשה לסבול את התכונה הזו אצלי.

מלבד.. בעלי שיחייה.

כנראה שמזוגים אותך עם מי שנועד לך.

בתוך ליבי הרך, אני חושקת בקשר שמיוסד על אדני הכנות והחשיפה, תוך תקוה שאיתה תגיע קבלה מקיפה של כל עסקת החבילה- שהיא אני.

מה שלא שולל  את העובדה, שעלי להשתפר ולשייף את עצמי עוד ועוד כדי להיות ראויה .

.
מה שכן, בביאת המשיח אני מאמינה בכל ליבי. מבחינתי אין המדובר בפנטיזיה, אלא באמת צרופה.
כהרגלי בקודש, חקרתי את הנושא לעומקו ולרוחבו, בלי להשאיר פתח מיותר.. לעוד פנטזיה.

 

 

 

11 תגובות

  1. אני חושבת שפנטזיות רומנטיות לא קשורות בתכונות טובות ורעות אלא בכמיהה למידת קרבה בלתי אפשרית. ולכן ממריאים ומתרסקים.
    ראייה כנה של עצמך ושל הזולת ושאיפה אליה זו אחת התכונות האהובות עליי :).

    • איזה כיף לי לי שאת מוצאת את זה כטוב בעינייך. ובאשר לרצון לקרבה המוחלטת דרך הפנטזיות, אכן כן, מדובר גם ברצון למלא חוסרים.

      ניפוץ הפנטזיה אומר שהחוסרים ישארו, יקטנו, אך לא יעלמו.

      ואולי הביחד יפחית במעט , מעט את הכאב.

      שבוע- טוב.

    • סליחה, שבת- שלום.

      הזמן טס..

  2. למה לנפץ פנטזיות אם אפשר לנפץ את המציאות? ואולי הפנטזיות כמו שאת קוראת להן הן הן המציאות בעצמה?
    וה"מציאות" ה"אמת" זו רק פנטזיה?
    לדבר על הרע שבך זו לא גבורה, זה מה שמכונה בקבלה "עומק רע". אין בכך שום חכמה. חכמה היא תורת אזמרה של רבי נחמן.
    לראות את הטוב. לא כמו שוטה שסוגר את העיניים, אלא כמו אדם שמאיר לו הטוב. שהוא נותן לטוב מקום, מטפח אותו ושומר עליו.
    גם אני עשיתי אגב את מה שאת מתארת ואת פירות הביאושים של המעשה הזה אני אוכלת עד היום, לא רק במערכות יחסים עם אחרים (לא מוכנה להשתמש במילה זוגיות – גם כן מילה מעפנה). אלא ובעיקר והכי חשוב ביני לביני.
    את הדפקות שלי אני לא רק מכירה, אלא שלצערי המלכתי אותן עלי במהלך שנותי.
    כעת אני נפרדת מהן אחת לאחת, משילה אותן מעלי בגאון, מסירה מעלי עשרות שנות ביקורתיות ארורה אותה ספגתי וממלאה אותן ברוך, באהבה, בחום ובפירגון.
    חוצמזה אחותי קוראת אותך המון, ונהנית.
    מחכה כמוך למשיח צדקנו. ואף כי יתמהמה בוא יבוא.

    • אהבתי את " לצערי המלכתי אותן עלי במהלך שנותי.

      התגובה שלך מורכבת ומענינת וראויה למחשבה.

      גם אמרתי, שאם יצור ספקו כמוני, מאמין במשיח. אז אין ספק במציאותו.

      ושבוא יבוא.

      מעבר לכך, אחותי, שמחה שאת מבקרת וקוראת.
      האמת, שאני באמת תוהה, מי מבקר בבלוג דוסי למחצה, כי למחצה הוא תוהה, שבודק בלי סוף את עצמו.
      כלומר לא כל אחת או אחד מוצא בו את עצמו. או מזדהה.
      ועכשיו גילית עוד דוסית, אחות .
      אחותי, תבורכי!

      • דוסית לא למחצה.

        תודה על המילים החמות נשמה, אבל מה זה דוסי למחצה?
        אחותי זה דוסי לגמרי!
        הכי דוסי שיש.
        כמו שאמרת "בודק בלי סוף את עצמו".
        אמורים לעשות את זה כל לילה לפני השינה.
        גיט שאבס.
        היום ה' באב יום היאר-צייט של האריז"ל זכותו יגן עלינו אמן.

  3. מירי פליישר

    כנות יפה וראויה

  4. איריס אליה

    אביטלי, תקשיבי. אני בדיוק כותבת ליעל, שלדעתי את הגברת שקיות שלה ושל רונית צריך לפתח לסיפור קצר. אבל גם את הקטע הזה. תארי לך סיפור על בליינד דייט כזה, או פגישה ראשונה, שהבחורה סוקרת וסורקת את כל, אבל את כל המגרעות שלה. זה קטע ענק. את יודעת. בחיי, אני רק חושבת על זה, ואני מתפוצצת לי מצחוק מול המחשב.למשל את זה שהיא קנאית, ושהיא שנאת לצחצח שיניים בלילה, ושהיא סובלת מעייפות כרונית 🙂 ושהיא מאד, אבל מאד מאד קשורה לאמא שלה…אני חושבת שאם הייתי עושה את זה למוש, הוא היה עושה אחורה פנה בו ברגע. ומאידך, יותר גרוע כבר לא יכול להיות…
    גדול.
    שבת שלום, יקירה.

    • זה מה שהיה, בפרטי אולי אומר לך דברים איומים שאמרתי שם. איומים. זה היה מפני שכל כך מאסתי בהעמדות הפנים שגרמו לזולת לדמין שאני אחות רחמניה שאשא אותו על כפי כמו תינוק ועוד.

      את מהסוג שדורש מעצמו גם אחרי.

      אז זה בסדר. אולי באמת סוג של סיפור קצר. לי זה נראה כל כך אני..כאילו טבעי.

      שבת- שלום.

השאר תגובה ל דוסית. ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת