כשאת חוזרת בתשובה ומוציאה ספר חייבת להיות לך רק דרך אחת.
את כנראה מנסה להביא אורה וגילה אל חיי החילונים הנידחים.
או ההפך. והרבה פעמים ההתיחסות תהייה בהתאם לכותרת " חוזרת בתשובה"
האמת שכשכתבתי את ספרי " כל העולמות של גאולה" הייתי זמן קצר יחסית בתשובה, ולא חשבתי שעלי להפוך לסמן דרך.
אני גם שונאת ספרות מטיפנית ולכן אהבתי וגם לא אהבתי את' מקימי' של נועה ירון.
כלומר באמצע, עם נטיה לאהבתי, אך גם עם ביקורת על העלילה שלא משכה אותי מספיק.
אך אנשים הם רק אנשים ו"חוזרת בתשובה" כמו "חוזרת בתשובה" אין דרך אחרת בכתיבתה.
לכן חילונים חשבו שאני מנסה להעביר מסר.
למשל: יש צרות אך הדת מושיעה.
דווקא אין כל דת בספר, והיא לא מושיעה או לא. אך הם ממש התעקשו למצוא את מה שאין.
גם השם הוא רוחני. אך לא כל רוחניות היא מהסוג שמוביל אותך בניגוד לרצונך אל עבר קיום תרי"ג מצוות החל ממחר בבוקר..
הדתיים לעומתם טענו שאני לוקה בכתיבה אירוטית ופורנוגרפית והם ציפו ממני ליותר.
מה יותר?
ניסית פעם לחזור בתשובה?
מי אתה שתשפוט?
טוב…
בתור אדם מאמין, אני יודעת שזה מה שהשם רצה.
ספרי הבא, עונה יותר על כל התבניות . אם כי זה מקרי. לא תכננתי.
הספר מתעסק בבן מתבגר ולא בנועה ירון של 'מקימי'.
אבל לכולנו צד גברי.
הרבה טוב.
לא עמדתי בציפיות הצפויות.
אך תמיד יש פעם נוספת.
ולפני זה אולי נראה משיח. . מי יודע.
כל מה שאת אומרת כאן מעיד לטובה על ספרך.
תודה לי!
תכתבי לפי צו ליבך ,אביטל, ולא לפי תכתיבים
העולם הפנימי הוא זה שמכתיב לנו מה לכתוב
ובאשר לאנשים
תמיד יהיה להם מה לומר
כל ספר וגורלו ומסעו עלי אדמות, לכל ספר ימצא קהל הקוראים שיחכה לו
העיקר שישמע בו קולך היחודי
יהיה מי שיקשיב לו
גם וגם, בטח לפי קולי הפנימי, מצד שני יש מה שאת מייצגת.
למדתי זאת הפעם. זה דבר שאי אפשר לברוח ממנו.
כבר לא.
לא שווה לבזבז את המחשבות שלך "עליהם". כל הכבוד שעשיית את זה! אומי.
תודה אומי יקרה, העניין שזה הקהל.
אבל איני מבזבזת זמני במחשבות עליהם.
ממשיכה הלאה.
כי זה מה שהיה צריך להתרחש.
זה הטוב ביותר!