בננות - בלוגים / / שילוח הקן
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

שילוח הקן

 

 

 

 

 

היונה שעל החלון המסורג קיננה זמן רב ועתה בקעו מן הביצים אפרוחים חומים וחסרי ישע.

ביום בו הן בקעו הייתי בשיעור בו הסבירה המורה באריכות על חשיבות מצוות שילוח הקן.

בליבי חשבתי על כך שהנה הזדמנה לנו מצווה ובמקום להזדרז ולקיימה היססנו. אם נודה על האמת, אפילו נלחמנו על כך שהיונה הדוגרת לא תופרע.

המורה הסבירה שהיונה ששולחה בוכה לקדוש ברוך הוא על העוול שנגרם לה והבכי שלה מזרז את פעמי המשיח.
ומי מאיתנו לא מייחל למשיח?
מה גם ששילוח הקן היא מצווה שיש בה סגולה לפיריון ולבנית בית.
נו אז באמת פספסתי בגדול סגולה אחת ענקית ועוד סגולה שאי אפשר לבטלה במחי יד.

ובכל זאת לא כל יום אני חוזה בנפלאות הטבע שדוגרות לי על החלון, מראן גורם לי לחוש הרבה פחות בודדה.

הבוקר עזבה מ' שכנתי הצעירה  את ביתה, הפועלים העלו על משאית את רהיטיה המועטים, ואת אביזריה הסגורים בארגזים מוקפדים. שלושת ילדיה המקסימים יגיעו היום אל דירה זרה שממוקמת ברחוב מרוחק יותר. בעלה שנראה תמיד ממהר, שולח מן הקן לפני כחודש.

מעתה לא אראה אותה מאחורי, מלפני ומצדדי .מידי פעם נתראה באקראי נחליף מספר מילים נמהרות ונמשיך הלאה. בעיקר היא. די ברור שבחורה צעירה בת עשרים ושבע שעול החיים על צווארה ותקוותיה למימוש לפניה, לא תמצא זמן פנוי לשיחות מיותרות. 

לצערי עם  יתר נשות הרחוב הזה אין לי כל  שיג ושיח. השכנים כאן חיים במין אילמות פנימית, וגם אם הם מנהלים בית ומשפחה ואפילו מקיימים ילדים בגילו של בני, אנו לא באים איתם במגע. כל אחד נע במעגליו.

כך שהולדת הגוזלים מילאה חלל שנוצר .

את סבך ההרהורים האינסופים פרץ למעני בני המתבגר.

"אמא," הבהיר לי לפני שיצא  " לא שילחנו את האם כי זה מה שה' רצה, תאמיני לי שאם הוא היה רוצה אחרת זה כבר היה נעשה. "

אחר כך הלך וצפה באם המסורה שמחממת את גוזליה הרכים תחת כנפיה, נפנף לי בידו הארוכה ויצא .

כנראה שצדק, הנה שימרנו עוד חתיכת טבע בעולם שהולך ומתהפך על פניו, חשבתי.

עולם המסרב לעוף .

 

 

 

 

 

14 תגובות

  1. מירי פליישר

    כתוב נהדר. מה משמעות מצוות שילוח הקן במקרה כזה- הפרת השקט והפרדה?

    • משלחים את האם ולוקחים את הביצים.

      בד"כ בלילה כי אז היא דוגרת.

      לפעמים הבעל דוגר.

      הבכי של האם מעורר את רחמיו של הקדוש ברוך הוא ומזרז את ביאת המשיח. מה גם שהקושי לקיים את המצווה מלמד אותנו על מידת הרחמנות הטבועה בנו.

      אולם נפשית התקשינו לקיים את המצווה שהיא אף סגולה לאריכות ימים.
      מי יודע אולי בפעם הבאה. פעם אחת בחיים טוב לקיים .

      שמחה שאהבת.

      • אביטל.
        אני חושבת שהמצווה צמחה על הרקע של סיבה כלכלית. ואז עושים הפרדה ונותנים לאם לשרוד. בדיעבד השורדת תבכה את ביציה ותעורר את השם לרחמים. איכשהו לא מסתדר לי שעושים זאת בצורה יזומה כמיצווה. לא מתאים לשום דת. היה מעניין לחקור פרשנויות שונות למצווה זו.

        • אביטל יקרה
          לאחר בירור בויקיפדיה הנה הפסוק המקורי שכבר בניסוח שלו ברור שהמצווה היא לא לקחת את האם על הבנים אלא להותיר אותה בחיים. הפרשנים אמרו שזו מצווה וההסבר של חלק מהם למשל שלא ייכחד הגזע.
          כמו כן מוזכר שבזמן שעושים זאת יש להקפיד שהאם לא תראה. הינה קישור בויקיפדיה ומשם למקומות אחרים. לדעתי אם כבר עושים זאת , שומעים את בכי האם וגם האל שומע וזו תוספת של אין ברירה אם נאלצו לעשות מה שעשו,שוב מטעמים של קיום .
          על כן את ומשפחתך לדעתי נהגתם נכון וזוהי לא חובה! מבדילים בין מצווה ל…חובה אחרת,אבל בזה את כבר מבינה יותר.
          "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ אֶפְרחִים או בֵיצִים וְהָאֵם רבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים או עַל הַבֵּיצִים לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:
          שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים:"
          – דברים כ"ב, פסוקים ו-ז
          ובויקיפדיה
          http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%9F#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8_.D7.94.D7.9E.D7.A6.D7.95.D7.95.D7.94

          • האי מירי, יש דברים שלא כתובים לצערי הויקיפדיה.

            יש כאן יותר דברים כללים לידע פחות פרטי פרטים בהם בקיאים רבנים שלמדו כל חייהם והם בעצם סוג של פרפסורים לרבנות.
            שבת- שלום.

          • בכל אופן, בשיעור שהייתי היו עוד נשים שטענו שקשה להן עם קיום מצווה מהסוג הזה.
            והרבנית אמרה שצריך לסמוך על ה' ועל הכתוב וכמובן רבנים.

            היא ובעלה קיימו את המצווה וזה היה קשה מאד.

            ספרתי שלא קיימנו.
            זה היה קצת מביך.

            טוב אולי טוב לקיים פעם בחיים ולהתיעץ עם רב לגבי האיך והתנאים.

            שבת- שלום.

          • מירי פליישר

            אביטל יקרה לא רוצה לפגוע באמונתך ברב אבל אני בטוחה שדת ישראל מתעלה על אכזריות. ראי מקרה עקדת יצחק שבו אברהם צווה להקריב את בנו והנה הופיע המלאך ואת ידו עצר ויזמן לו איל בסבך. אני מאמינה שתחושותייך האמיתיות יובילו אותך בדרך האמונה שחכמים ומתוחכמים בחרו בה. אפילו גדולי הפרופסורים. בטוחה שיש הסברים אינסוף בכתובים-משנה תלמוד וזוהר לנושא זה שנבע לדעתי לראשונה מטעמים הומניים של מניעת הכחדה טוטאלית של הקן על יושביו.
            בערכה למסירותך לאמונתך
            מירי

          • יש באמת הרבה הסברים.

            בזכותך שטחתי את הסיפור בפני ביתי שלומדת בירושלים, והיא אמרה שהרב שלמלמד אותה טוען אחרת.
            אז באמת יש כאן עניין להתעסק בו.
            ואם תרצי אידעך.
            ידועה לי רגישותך לנושא , הרי ראיתי את עבודותיך בשידור חי.
            כל אומן רגיש לנושאי ומושאי עבודתו.

            גם אני.

            למשל,כתבתי רומן חניכה והתחום הפך למעין חקר כללי בנושא. וכתוצאה מכך סף רגישותי לדבר עלה.

            שבת- שלום.

          • מירי פליישר

            אביטל הרשי לי להסיר את הכובע בפנייך,גם אם אין לי כזה. כבר בסיפור שלך הבחנתי שאת חכמה ורגישה מידי בשביל לבצע פשע כזה , אלא אם כן משפחתך היתה מזת רעב והיה צורך כמו בימי קדם כשחיו בקירבה לטבע. לכן כאמור יצאה מיצווה זו דווקא ממקום של התחשבות מסויימת.
            כאמור משפחה רגישה וחכמה.
            יישר כוח!
            אשמח להמשך יידוע אבל התשובה לי ברורה ואני בטוחה שחל שיבוש. גם בדברי הזוהר יש פשוט המשכיות לפסוק המקורי שמגדיר על דרך השלילה, רק אם ייצא לך להגיע לקן כזה ואתה רעב, אל תגמור על הקן כולו, נהג ברחמים לפחות באם שיכולה להמשיך את הדור. ואם זה כבר קורה, תוכל היא בבכייה להעיר את ליבו של האל לרחמים גם על ישראל. תורת ישראל כפי שאני יודעת היא תורת חיים. לא קורבנית כמו הנוצרית , על כן לא אוסרים לקחת את הביצים , כאמור כשצריך.אבל מתחשבים. הנצרות העדיפה גוויעה ברעב על שמירת החיים. היה אפילו איזה קדוש של הציפורים…
            שוב תודה וסליחה אביטל על חדירתי לעולם שאני מכירה רק מאהבה ולא מעשייה.

  2. איריס אליה

    היה סרט נפלא של דוד וולך, "חופשת קיץ", זה על אותה מצווה? לא שמעתי עליה לפני כן. כתוב מרגש.

    • לא שמעתי על הסרט. אבל אני לא דוגמא לכלום.

      מדובר במצווה קלה לביצוע מבחינה אחת וקשה מאד מן הבחינה השנייה.

      המעש קל והרגש מפריע.

      שמחה שאהבת.

      • עכשיו בררתי מה הסרט הזה ולא נראה לי שאראה אותו.

        יש לי בעיה עם כל מיני עוזבים הם הופכים לקיצונים בראייה שלהם.

        לדעתי כל עניין המשט צמח כתוצאה משנאת האחים שהתבשלה כאן בשבועות האחרונים ואז ה' הפנה את הבעיות החוצה.

        מלמעלה ממעוף ציפור הכל נראה אחרת.
        נשיקות

        • בס"ד
          לאביטל שלום
          עד כמה שידוע לי, אי אפשר לקיים מצות שלוח הקן, אם היונים נמצאים ברשותך.אפילו אם הדירה אינה בבעלותך
          ולפי מה שכתבת הן היו במרפסת שלך.
          במצות שלוח הקן ישנם הרבה הלכות,שצריך להיות בקי בהן.זה לא כל-כך פשוט.
          שבת שלום
          איריס

          • היה לי שיעור ועל פי מה שאמרה רבנית חסידית מבית אדוק התנאים היו שרירים וקיימים.
            היונים הן על אדן החלון המסורג.
            שבת- שלום.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת