בננות - בלוגים / / סיפורה של משכורת תלושה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

סיפורה של משכורת תלושה

 

 

בסך הכל הייתה צריכה להכנס לי משכורת , היום, כן ,ולא נכנסה. נו אז מה?

קדמו לזה פיטורים תמוהים , אחר כך החזירו אותנו למקום העבודה על בסיס של חוזה מיוחד שחנק לנו כל אפשרות להטבה .

ותבינו שזה מקום עבודה שעובד רק בחופשים( רוב עונות השנה  מועסקים  שם אנשים ששיכים למקום עצמו, שגם אותם מקפחים ורבות התלונות.)

אך גם כאן הייתה וכנראה נותרה בעיית העסקה שלטענתם נפתרה. הם רצו שנחזור לעבוד איתם, כי הבינו שטעו במשהו. רק משהו?

עברנו את כל המהמורות ובליבנו מפעמת התקווה שבשבועיים שנותרו עד סוף החופש נוכל לבזבז או להחזיר חובות , ואז נודע לנו שאין משכורת.

הסיבה לא ידועה. העוסקים בתחום  יצאו לחופשה עד תחילת השבוע הבא.
מה שמותר להם, אסור לנו, להנות! אולי נפגענו כי אנו מועסקים על פי חוזה מיוחד,גמגמהבטלפון  נציגה מנומסת . היא כרגע חזרה מחופשה ואינה יכולה לטפל במקרה.  אז אנה העסיקו אותנו כדת וכדין , בלי חוזים ,לחששנו , לא!

וכך נחכה עד השבוע הבא, ונתחנן שיכניסו את המשכורת, הגואלת למרות שזאת מגיעה לנו על פי חוק,ובבקשה  שלא יטעו לטובתם , שלא ינכו את שלא ראוי לניכוי.

ביניתיים נמשיך לעבוד כאילו כלום לא קרה

שתי סייעות כבר הודיעו שהן לא מגיעות, אכן עודף ההתיחסות לא מעודד להתייגע.
והסובלים ? הם כמובן הציבור האוטיסטי בו אנו מטפלים שלא מקבל תכתיבים  ושינויים.שתבינו שהאוטיסטים שלנו ,כל כך רודפי הרגליים וקביעות שאנו אפילו לא מעיזים להחליף להם קלטת , הם תמיד צופים בפסטיגל האחרון ואוי  למי שידחוף לוידאו קלטת לא מוכרת. וזאת רק דוגמא קטנה למשמעת האובסיסיבית  ולסדרי החיים הנוקשים שמביאים להם רגיעה. כל תזוזה קלה גורמת להם לתנודות רגשיות שמסכנות אותם ואת הסביבה.

רובם  בעלי קשיים תפקודיים, חלקם לא שולט על הצרכים, חלקם חולי רוח ואוטיסטים כאחת, חלקם חולי אפילפסיה ועוד שלל מחלות שהתערבבו באוטיזם , חלקם מפותחים שכלית אך בעלי התקפי זעם בלתי נשלטים.

ויש גם הכל מזה ומזה.

רוב הנציגים הטלפונים שיענו  לבקשותינו  מתקשים להגיע למוסד הזה, מחמת הפחד והצער.

כי שם אתה גם יכול להיות מותקף פיזית, וגם לא לעמוד בדמעות .

והתלוש  , בינתיים תלוש .

מישהו שומע אותי?

 

 

6 תגובות

  1. נורא. אביטל זה פשוט נורא. מה קורה שם? יש סיכוי שהעניין ייפתר. מהו מוסד זה שאת עובדת בו? התוכלי לפרט? רני.

    • תודה על ההשתתפות רני, זה פשוט לא ייאמן כמה לא מעריכים אנשים שעוסקים בתחומים האלה, ולכן אני כותבת על מנת לייצג , ושידעו ולא ישתיקו, לא את האוכלוסיות ולא את העובדים.
      אמשיך לדווח בלי נדר ביום א'.

      את שם המוסד אני מנועה לתת כרגע, אני גם לא רוצה לפגוע בהורים .

  2. רונית בר-לביא

    אני שומעת, אביטל.

    למרות שזה לא יכול לעזור לך הרבה 🙂

    מדוע שלא תתבעו על הלנת שכר ??

    ה10 לחודש הוא היום האחרון שמותר לשלם בו משכורת על החודש הקודם,
    ועל כל יום של הלנה, אתן תרויחו המון.

    אל תיתפסו לקטע של הצדיקות שלא נעים להן להתלונן ולעשות רעש !

    עבודת קודש לחוד ועמידה על שלך לחוד, אחרת הנתינה הופכת ללא נקייה.
    לדעתי.

  3. את עושה עבודת קודש, אביטל. והיחס של 'פקידי החלונות הגבוהים' מזעזע. אטימות לשמה.

    • שחר, זה באמת " חלונות גבוהים" , מזעזע מאד, ואז אומרים איך זה שישראלים לא מוכנים לעבוד קשה? מביאים עובדים זרים והגלגל מתגלגל.

      הסייעות כאן מרויחות שכר מינימום , הן הגיבורות האמיתיות, וחלקן כבר ברחו.

השאר תגובה ל שחר-מריו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת