תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

עד מתי

 

 

דבק בי פחד לא לזכור את ליעד לביא, דוקא הוא, לביא שם שאני מאד אוהבת, לי עד שם שמבטיח נצחיות, אם כי גם גיל עד הוא שם כזה. אני מכירה מישהו שמשוחח עם נשמות, שום דבר כבר לא יפתיע אותי החי המדבר.

דבק בי פחד שאשכח אותו, אביו ביקש תתפללו עליו, לילה – היתי אחרי סיום עשרות פרקי תהילים, נשענתי על המסעד, שאלתי את עצמי, אם טוב להתפלל , קצת לפני- אחרי חצות,נזכרתי שבזמן חרום הכללים מותרים, דבקתי בהם מתקשה להשיל מעלי עיפות קרועה, ויחד עם זאת,  עוד פרק תהילים אחד, אביו ביקש תתפללו עליו, קיבוצניק חשבתי, ומגשש אחרי תפילה עמוקה, איך גדרנו את עצמנו תחת בטחונות מזויפים, די לסטיגמות, ביקשתי במילים מפורשות להשם, הכה מפורש, תרפא אותו, הוא אנוש, אנושי כל כך, הספר הקדוש נח לצידי תכף אקרא פרק דחיתי את הקץ,  דקה אחרי זה השדרן הודיע על מותו. ואולי היו אלה עשר דקות תמימות, למלחמה אין זמן.
ליעד לביא, דוקא הוא.גור אריה יהודה.שיתחנן עלינו ולא  רק הוא
שיתפלל הוא וכל הפמליה שלו- עלינו שם.

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת