בננות - בלוגים / / פרידות וילדות שנייה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

פרידות וילדות שנייה

 

בני הקטן סיים אתמול את שהותו בגן הילדים הראשון שלו. 
אני מנסה להבהיר לו שמדובר בפרידה  מרוב הילדים שמצולמים איתו בתמונה ומשתי גננות מקסימות שליוו אותו , אולם הוא אינו מבין את המונח פרידה.
האם אני מבינה?

גם לי קשה לתפוש את המהירות שבה חולף הזמן ואת זה ששתי הנשים היקרות האלה יהפכו  בחלוף הזמן לפחות ופחות משמעותיות עבור שנינו. כבר תהיה לנו גננת חדשה להתעסק בה ובני החולמני  ידחף אל תוך מקצה חדש של השגים ותוצאות ותוצאות..ובכל זאת אני רוצה עוד קצת מזה .. בשבילו , בשביל  שנינו.

אני לא באמת מעכלת את הנעשה. 
גם אני  שהייתי איתו שם בגן ,שרתי שירים עם הגננת, התפלשתי בחול, פחדתי מרעשים מוזרים והתלהבתי מימי- הולדת וריקודים ואני לא רוצה למהר ולגדול אל תוך בגרות מכבידה.

כל ילד שגידלתי חידש לי את הילדות, חידד קונפליקטים לא פתורים, דרכו ניסיתי שוב לחוות , לתקן ולא לתקן בכלל. ( גם זה קרה) .להבין , לא להבין, להזדהות.

 עם כל זאת התרגלתי לכך שילדי עולים כל שנה כיתה ואצטרך להתרגל לכך שיש לי בת בכורה שהשנה מסיימת את חוק לימודיה .

אולם מאז ומתמיד הפרידה משנות הגן של ילדיי הייתה לי קשה, במיוחד מהגן הראשון שסימן לי בבטחון שיהיה ב"ה עוד גן ועוד גן ומחברות וספרים , בר – מצווה , בת- מצווה ,וזיפי זקן  ושאיפות. 

אני רוצה עוד גן ולא נראה לי שלמדתי והפנמתי  עד הסוף את המונח – פרידה.   

 

8 תגובות

  1. אין כמו גן הילדים, אחריו נאבד התום, שם זה עדיין מתנדנד אבל קיים.
    אבא שבת, אמא שבת, יום הולדת וכל השאר.

  2. ומי מאתנו יודע להפרד? אני רואה את החיים כמקבץ פרידות ביניהן אנו מתנהלים, נוגעת ללב במיוחד הפרידה מתום הגן, יפה כתבת

  3. את חווה חוויה ילדות מתקנת בליווי צאצאייך, שיש לה טעם של עוד.

  4. נהגתי להרשות לבני להפסיד בית ספר וללכת לגן כשהיה בכיתה א.

    חייתי עם ילדי ילדות שניה כמו שצריכה להיות ילדות, לדעתי, מחנות קיץ על שפת הכנרת, בישול על מדורה, דייג… גם אני מתגעגעת לתקופה הזו כתקופה של תום שלא חוזר למרות שאני חיה גם עכשו על שפת הכנרת.

  5. היי אביטל
    פרדות… זה הכח של החיים.
    רק מי רוצה להיות חזק?
    מרגישה אותך…
    כמוך, גם אני
    להתראות טובה

    • תודה לכל המגיבים.

      חני אני אוהבת שאת מתייחסת אל כתיבתי.

      סבינה , מה עם להיות סבתא זה לא פיצוי.

      לבנה, נכון מאד.

      טובה , כמוני כמוך.

      איציק, מילותיך גירו אותי לפתח את הנושא אני בחיפוש אחרי זמן.

      המשך שבוע נעים לכולם.

      • מיכל ברגמן

        כמה נכון אביטל. במיוחד שהגן הוא טוב לילד. יש לי ילד שעולה לכיתה ב" וכבר שמח בשביל אחיו הפעוט שיום יבוא והוא יזכה להגיע לגן שהוא בילה בו. והוא צודק – יש מקומות שטוב להיות בהם ולא רוצים להיפרד.

השאר תגובה ל טובה גרטנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת