תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
היום בבוקר חיכה לי מכתב מעו"ד כרמל שאמה שמודיע לי שראש העיר שלי הוא נוכל, כריש נדל"ן ומה לא . בקיצור מכתב רווי השמצות שהותיר אותי די אדישה . אולי זה בגלל שמאחר ואני מוצפת חדשות לבקרים בהודעות מהסוג הזה כבר התחלתי להיות אלרגית אליהן.
גרתי בבני ברק 8 שנים , מהן 5 כחילונית וברחתי משם מאותן סיבות . מסקנה , אנחנו כנראה באמת בדרך למטה ורק אם נדליק אור קטן בתוך הלבבות נינצל.
איך עושים את זה? לדעתי גם לנו יש יד בדבר. אני חוששת שהיום אנשים מאד רוצים להתקדם ובדרך כלל רק בכיוון אחד , כיוון כלכלי . ( או הישגי , סליחה אם העלבתי מישהו.)
אם יש לנו מכונית אחת , רצוי שיהיו לנו שתיים ומה עם הילדים הם גודלים ויש להם דרישות שעלינו כמובן לממן!
גם את המטבח הישן רצוי להחליף!
את הסוללרי לשדרג !
על מסכי פלאזמה מי לא שמע? וכ"ו.
לא כאן המקום לפרט שסוללרי הוא מכשיר קטלני שהתמכרנו אליו, למרות שהוא גורם לנזק סביבתי עצום ,שמוסתר מאיתנו על יד מי שיש לו יד בדבר. אנחנו כן יודעים שריבוי מכוניות גורם לזיהום אוויר . אנחנ יודעים ומתעלמים מהעובדה שאריחי הקרמיקה והעץ שאותם בחרנו עבור המטבח נלקחו ונבזזו מהטבע ועוד ועוד. תעזבו אותנו מהפרטים היבשים והעובדות, אנחנו בשלנו מתקדמים ומי שלא מתקדם נשאר מאחור וזאת בעיה שלו. לא מענין אותנו שמרחבי הטבע הולכים ומצטמצמים, חיות בר נכחדות, יהלומים שנשלים מהמעמקים גורמים נזק לשוניות שלמות. אנחנו מתקדמים.
ואולי יש התקדמות אחרת שעלינו לנסות להשיג. אני למשל חוששת שרובינו דואגים לעצמינו לסוללרי חדש לפני שנתנו כספי מעשר הוגנים לארגוני צדקה. אני חוששת שקנינו לבננו מכונית חדשה למרות שהוא מתחצף אלינו חדשות לבקרים. נכון , הוא יצור שקשה לחיות בסביבתו, (אנחנו כן מודים בכך בפני עצמינו ) ובכל זאת נענים לכל גחמותיו מתוך מגמה נסתרת, לקדם אותו!
השאלה אם אנחנו באמת מתקדמים? אם התקדמנו בתור חברה , בתור אנשים.האם אנחנו יותר מתחשבים , פחות קטנונים, רכלנים , מתלהמים.
ובקשר למטבח.. העיקר שהוא לא מלוכלך . השכנה הזקנה שלנו מלמעלה לא אכלה כבר יומיים , אם נעלה ונשאל לשלומה , זאת נראת לי, לפחות מבחינה אישית, התקדמות יותר חשובה.
חג אורים שמח לכולם!
אני אוהבת את המבט שלך. הוא נכון מאוד בעיני. אנחנו מוכנים להשתעבד תמיד – בעיני לא משנה אם זה שידרוג (המטבח, הפלאפון או הציצי) או שידרוג ההחמרה (נייר כסף כשר לפסח או עיסוק חטטני במדידה מדויקת של אורך השרוול). העיקר הוא בדיוק מה שאמרת וזה קשה.
לא שמעתי על נייר כסף כשר לפסח, אותי זה מצחיק. לא יצאנו משיבוד מצרים כנראה תרתי משמע.
מעשים טובים זה הרי ידוע שהוא אחד משלושת הדברים עליהם העולם עומד.
מצד שני מאוד נוח לי שיש נייד לילדים שלי, בפרט לבן שבצבא.
ואין שום סתירה בין השניים.
צריך במידה כל דבר, אבל לומר שאין תועלת בטכנולוגיות החדשות ואין רק מזיקות, זה גם קיצוני והרי תוחלת החיים עולה ככל שהטכנולוגיה מתקדמת.
בנוגע לבן שלך , אני מאד מבינה ומזדהה. ובכלל כולנו הורים חרדים. בקשר לתוחלת החיים שעולה נכון, אבל בקרוב לא כל כך ישאר לנו כדור הארץ . אני חוששת שלמרות שיש מודעות אנחנו די ישנים מתוך השיעבוד עליו כתבתי. ולכן גם כרישי נדל"ן יכולים עלינו ומי לא.
נכון שאנחנו בריצה להשיג כמה שיותר, אך אני חושבת שמי שבעיקר אשם בזה זה ממשלתינו היקרה והטלוויזיה, כל הסדרות הנוצצות שמעוורות את עיני הנוער והצעירים. אך בכל זאת יש אנשים שעוצרים לרגע ומפסיקים את המירוץ המטורף הזה, אך דואגים שהם יישארו מאחור שלא יראו אותם כי הם לא נוצצים ולא ידוענים. כדאי לחשוב גם על אלה שאין להם. חג חנוכה שמח לכולם.
עכשיו נכנסתי לפוסט הזה וראיתי את תגובתך ואני מסכימה איתה.
אנחנו לצערנו משועבדים לשוק הרחב, שמציע גוון מוצרים שונים ומשונים. את שכחת גם את הנעלים והבגדים שדורשים הילדים מהוריהם כדי לא להיות "שונים" מהחברים שלהם.
זו באמת הצרה של העולם שבו אנחנו חיים. העולם מסתובב מסביב עצמנו כמו בועה מבלי להתייחס שאולי השכנה מלמעלה סובלת מחוסר מזון. העיקר שאת המטבח החלפנו….
אהבתי את דברייך. הם אמיתיים וכואבים כאחד, כי כיצד אפשר לשנות את העולם….
את צודקת, אי אפשר לשנות את העולם, אולי את עצמינו, כן.