בננות - בלוגים / / האם חיפוש אשמים , הוא הפיתרון לבעיה ?
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

האם חיפוש אשמים , הוא הפיתרון לבעיה ?

 

 

 

כשימין ושמאל רבים, המטרה העיקרית  היא : רצון עז לגרום לצד השני לחוש אשם.

לומר לו :בגללך יש קאסמים בשדרות, אנשים סובלים, בתים נהרסים, ילדים מרטיבים בלילות .. תרגיש רע עם זה תתבשל, או לומר (לחלופין ) לימין: רוצחים שכמותכם, תעשו כבר חשבון נפש, אתם תעשיה מפחידה של..

כמובן שהתוצאה הסופית היא :  ששום צד לא עושה חשבון נפש, לא תולש שערות, ואם הוא נכנס למגננה, זאת מגננה זמנית בלבד ,  שמעצם אופייה היא מסמנת .. שיש להתקפל , ואז לחפש את נקודות התורפה של השני ומיד .. לשוב ולתקוף.

כולנו נגועים בנגיף האשמה השורף, אותו אנו מעבירים כמו וירוס בשיעול והשמצה.

האם זה עוזר לנו?

כבר בסמינרים של החוזרים בתשובה, מבהירים לנו, שהדור הזה , לא אוהב שמנגנים לו על גן- עדן וגיהנום, ורק תשובה מאהבה עובדת על הקהל הרחב. 

סביר להניח, שאותו דבר תקף גם במחלוקות פוליטיות.

כאם לילדים, אני יודעת שהדבר , שהכי פחות חינך אותם היו  הטפות מוסר, זה לא אומר שלא הכשלתי את עצמי באותן הטפות מעיקות עצמן .

אני מתנחמת בכך, שמודעות, היא חלק מהדרך לתיקון.

כמובן שלמעלה פוליטקאים מראים לי אותה דוגמא שלילית , ועיתוני הימין , השמאל, והחרדים, אף הם מלאים בהצטדקות והאשמות, איש לא לומד או משנה דבר מתוואי ההתנהגות הממלכתי .

הוא אשם!! כולנו זועקים.

נמצאה הסיסמא, שנותנת הקלה רגעית, לסובל מכל תסמיני הגלות האפשרים.

הרי היהודים היו תמיד אשמים.

הם צלבו את ישו. הם אכלו מצות טבולות בדם ילדים נוצרים. הם השחיתו את הגזע הארי. ועתה מאחר ואינם בקרב הגויים, אין הם מעונינים להשתחרר מההרגל הנלוז , של לזות השפתיים או ההסתה, והם ממשיכים בו כשבשנים עברו.

הדרך הנכונה לקרב את אויבך כבר נאמרה: אם רעב שונאך האכליהו לחם , ואם צמא השקהו מים , כי גחלים אתה חותה על ראשו , וה' ישלם לך, אל תקרי ישלם לך אלא ישלמנו לך:

אולם לנו נדמה שהאויבים הם תמיד מחוצה לנו, וכלל לא שמנו לב, שהפכנו  לאויבים הגדולים ביותר  של עצמנו.

וכבר נאמר: מהרסיך ומחריביך.. ותשלימו לבד. 

 

 

 

4 תגובות

  1. איריס אליה

    מסכימה איתך לגמרי, אביטל יקרה, (אם כי עדיין לא מצאתי חלופה ראויה להטפות המוסר השגורות לילדי…)אבל כדי לחנך עם צריך מחנך דגול. לא נראה לי שיש מישהו כזה בסביבה.

    • גם אני חוטאת בזה, איריס, אך הם מתבגרים ואיתם הפה, ולבסוף מגיע המחיר על ההטפות.

      אצלי יש מתבגרים והטעויות פתאום הופכות לדגל.
      אם כי, גם אמא רוצה עזרה ויחס.

      מי יבין?

  2. אם רעב שונאך- האכילהו לחם ואם צמא- השקהו מים, ויש גם ובערת הרע מקרבך
    ואת הרע יש לבער קודם כל מהלב בעיקרון
    מחוות של חסד יוצרות חסד,
    ועם זאת לא בכל מחיר- יש גבולות אדומים שגם "השונא" צריך לדעת שלא עוברים.
    לא תמיד צריך להגיש את הלחי השניה

    • בהחלט חנה, אולם התחושה בגדול היא, שרוצים לגרום לאנשים לחוש אשמים, ואשמים ואשמים וזה לא עובד. הגשת הלחי השנייה, פירושה, אני אכן אשם והכה בי, ולא זאת הכוונה.

      אלא, בוא נלבן דברים בסבר פנים יפות. דרך אגב אתה רעב?

      כל פסטיבלי השנאה רק מגבירים כעסים.
      לראיה, לא פתרנו דבר.אם למשל היו מדברים במקום להאשים, עוזרים לפני שגוערים, אולי פני הדברים היו שונים.

השאר תגובה ל אביטל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת